זכויות בעלי-חיים השבוע

../images/Emo26.gifזכויות בעלי-חיים השבוע../images/Emo36.gif

שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: חגי כהן, נעמה הראל דואל לתגובות: [email protected] ת.ד. לתגובות: 6315 תל-אביב, מיקוד 61062 טלפון: 5226992 03 פקס: 5220699 03 מרכז אנונימוס: דיזנגוף 93, קומת מרתף, תל-אביב אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il שלום, אנו שמחים להגיש לכם את גיליון מס´ 56. להרשמה עצמאית לשבועון, היכנסו לאתר שלנו. אם בכוונתך להחליף את כתובתך, אנא זכור/י לרשום את עצמך מחדש או להודיע לנו על שינוי הכתובת! אם אחד מן הגיליונות הקודמים לא הגיע אליך או הגיע באיחור (השבועון נשלח בקביעות ביום שישי), אנא הודע/י לנו. בגיליון זה: 1. חדשות ופעילויות 2. "לא יענה אדם בעל-חיים" – על חוק צער בעלי-חיים 3. יצרניות הצאצאים – על הזרעה מלאכותית (כתבה שלישית) 4. "העיניים האיומות, המאשימות, המעונות" – על הסופר בוהומיל הראבל 5. פינת התזונה: לאכול בחוץ קריאה מהנה, צוות אנונימוס
 
1. חדשות ופעילויות

פעילות בירושלים נפתח מרכז פעילות של אנונימוס בירושלים, ברחוב הנביאים, מול פינת הלני המלכה במקלט בגינת דניאל. · דרושה עזרה בשיפוץ המרכז. לפרטים – קימי: 661193-064 או אמנון: 943292- 054. · המרכז החדש זקוק לתרומת ריהוט, בעיקר כסאות ומדפים, ולעזרה בהובלת ריהוט למרכז. · ביום ג´ 30.7 בשעה 18:00, ניפגש במרכז החדש לתכנון פעילות הקיץ. לפרטים: אמנון 943292-054 · דוכני הסברה מתקיימים במרכז העיר, בבית הכרם, קריית יובל וצומת פת. לבירור מועדי הדוכנים נא לפנות לאסנת: 662768-064. פעילות אנונימוס בפתח-תקווה מדי יום ו´ בין השעות 13:00-15:30 ייערכו דוכני הסברה לזכויות בעלי-חיים במדרחוב בפתח-תקווה. לפרטים – ליזי: 7220643-057. מלון שרתון מסיר את כבד האווז מהתפריט ביום א´ יסיר מלון שרתון בתל-אביב את כבד האווז מרשימת המוצרים המוגשים בו, בעקבות בקשתו של קניין המלון בפני ההנהלה, שהועלתה מטעמי מוסר. כתבה מפוֹרטת בנושא התפרסמה ב-Ynet, וכדאי לקרוא גם כתבה על פרויקט המסעדות נגד כבד אווז. מומלץ לכתוב למלון שרתון בתל-אביב מכתבי ברכה על הצעד החשוב: [email protected] פקס: 5233322-03 הגבלה באוסטרליה על משלוח בקר למזרח התיכון ב-16.7.02 אסר שר החקלאות האוסטרלי ייצוא בקר מזנים מסוימים, שמקורם באזורים קרים, מנמלים בדרום אוסטרליה למזרח התיכון. זאת לאחר שמתוך משלוח של 2000 בני-בקר, מתו קרוב ל-900 על סיפון האונייה שהובילה אותם לסעודיה, או זמן קצר לאחר שהורדו מהאונייה. זני בקר אחרים ימשיכו להישלח מאוסטרליה, עם הגבלה של עד 500 בעלי-חיים במשלוח. הובלת בקר וצאן מאוסטרליה למזרח התיכון, כולל ישראל, היא אחת הפרקטיקות האכזריות ביותר בתעשיית הבשר העולמית. פוטרה השרה ההודית לרווחת בעלי-חיים מאנֶקה גנדי, השרה ההודית לרווחת בעלי-חיים, הידועה כפוליטיקאית החשובה בעלת העמדות המתקדמות ביותר בעולם בתחום זכויות בעלי-החיים, פוטרה בשבוע שעבר .(2.7.00) הידיעות העיתונאיות אינן מבהירות היטב את הסיבה לפיטורים – נראה שמדובר עדיין בתגובות נזעמות על שחיתויות שחשפה מאנקה בשלטון בכלל ובמשפחתה בפרט. מנאקה גם התעמתה לאחרונה עם שר הבריאות ההודי על רקע ניסויים בבעלי-חיים. שר הבריאות התפטר יומיים לפני שהועברה מאנקה מתפקידה. לכתבה מפורטת על מאנקה, כנסו למגזין מספר 55. מִנהל המזון והתרופות האמריקאי ממליץ על טבעונות ב 10 ביולי פרסמה ועדת מומחים שבצעה מחקר עבור ה FDA, מִנהל המזון והתרופות האמריקאי, דו"ח הקובע כי צריכת השומן המצוי בכל המוצרים מן החי וכן במאפים צמחיים שומניים ובמזונות מטוגנים – מזיק לבריאות. הדו"ח ממליץ שלא לצרוך מוצרים אלה כלל, אך הוא נמנע מקביעת גבול עליון לצריכה המותרת, "מחשש להקשות יותר מדי על הציבור". "יכולנו לומר לאנשים להפוך לצמחונים", אמר אחד מכותבי הדו"ח, "אם היינו מבססים זאת באמת על מדע בלבד, היינו אומרים זאת, אבל זה קצת קיצוני". לקריאת הכתבה. לזכויות בעלי-חיים השבוע דרוש מידע על "פינות ליטוף" ביקרתם ב"פינת ליטוף" וחזיתם בהזנחת חיות ובהתעללות בהן? אנא שלחו לנו תיאור מפורט של המקום, של אופן הפגיעה בחיות ושל התנהגות האחראים במקום (לדואל אנונימוס: [email protected]). אנו מעוניינים לפרסם כתבה בנושא, שתעלה את המודעות לבעיה ותסייע לקוראים/ות לפעול כאשר תתקלו להבא במקרים דומים.
 
3. יצרניות הצאצאים

הזרעה מלאכותית בתעשיות המזון (כתבה שלישית) לכתבות הראשונות בסדרה. נקבות יונקים: מִתקני אונס. את החיזור המתקיים בטבע, כהקדמה להזדווגות מרצון, מחליפה במשק המודרני השגת שליטה גופנית מלאה בחיות שמתכוונים להזריע. רק כך יכול המזריע להחדיר בבטחה לגופן את הצינורית הארוכה שבה נוזל זרע מהול, שהופשר וחומם מבעוד מועד. כדי להשיג שליטה זו, דוחקים במשקים מסוימים את הפרות או הרחלות (כבשים) למתקן ריסון מיוחד (מחלוב), הכולל מִתקן מתכתי המותאם למבנה גוף החיה והנסגר סביב הגוף במדויק. במקרים אחרים, מסתפקים באחיזה איתנה בראש החיה. עזים וכבשים קלות דיין כדי שיוסיפו להחזקת הראש גם קשירת פלג הגוף האחורי ותלייתו בהגבהה קלה מן הקרקע, פעולה המונעת תזוזה והתנקזות חלק מהזִרמה החוצה. הזרעת יונקים. משנכפתה החיה ואינה יכולה לזוז, מחדירים לנרתיק שלה צינור. בצאן זהו מכשיר העשוי כצינור עבה מזכוכית או ממתכת (ספקולום), שבתוכו מצויה צינורית דקה, ובקצהו מזרק. דרך הספקולום מאיר המזריע לתוך הנרתיק, כדי לראות לאן הגיע קצה המכשיר. לאחר שחדר המכשיר עד פתח צוואר הרחם, מזריקים את נוזל הזרע. בכבשים זוהי משימה מסובכת, בגלל המבנה האנטומי של צוואר הרחם, ובחו"ל יש המעדיפים לבצע את ההזרעה באמצעות ניתוח. גם בחזירות ביצוע ההזרעה מסובך, וההנחיות לחקלאים מזהירות מפני חדירת הצינור לתוך שלפוחית השתן. פרות, מהיותן גדולות יותר, נוהגים להזריע על-ידי החדרת יד אחת (ולמעשה זרוע – מדובר בחדירה עמוקה) לתוך פי-הטבעת של הפרה, בעוד המזריע מחדיר בעזרת ידו השנייה צינורית דקה בלבד לתוך הנרתיק. כשידו מצויה בתוך המעי הגס של הפרה, הוא ממשש ומכוון את דרכה של הצינורית, עד לפתח הרחם, ואז משחרר את הנוזל. נקבות עופות: פעולה ישירה. התרנגולות חלשות בהשוואה לאדם במידה כזו, שניתן לבצע את כל פעולת ההזרעה הכפויה תוך אחיזת התרנגולת בידיים (כל הציטוטים לקוחים מתוך "ספר הלול", עמ´ 234): "בעופות המשוכנים בסוללות בנות קומה אחת או מדורגות, השיטה הנוחה והמהירה להזרעה היא "הזרעה בתא": הלולן תופס את רגלי המטילה ביד ימין ומוציאה בחלקה מהתא באופן שרגליה נמצאות מעבר לאיבוס; לאחר זאת אוחז הלולן ביד שמאל מעל לפרקי שתי רגליה, ומשחרר את יד ימין. במצב זה נמצאת המטילה בתנוחה מאוזנת, כאשר אזור הזפק והראש בתוך תא הסוללה ואילו החלק האחורי של החזה והשוקיים על האיבוס." הזרעת עופות. לאחר שהשתלט הלולן על התרנגולת, עומד בפניו קושי נוסף: פתח המין של התרנגולת קטן ושקוע בגוף במידה כזו, שקשה להחדיר לתוכו את הצינורית ובה נוזל הזרע. הפתרון הוא הפעלת כוח: "כדי להשיג את הבלטת הנרתיק – לוחץ הלולן בחוזקה את שוקי העוף, ומפעיל בהם לחץ על החלק האחורי של חלל הבטן. באותה עת לוחץ הלולן בבוהן ידו הימנית בחלל הבטן, באזור שמתחת לפי-הטבעת, ובאצבע מעל לפי-הטבעת כלפי הבסיס הבשרי של בסיס הזנב. לחץ מתואם זה מקטין את חלל הבטן ומביא לידי הבלטת הנרתיק. מידת הלחץ תלויה בתגובת העוף. ברוב המטילות מספיקה לחיצה קלה אך פתאומית ומתואמת של שתי ידי הלולן. "במטילות המשוכנות בסוללות רבות קומות, או על רפד – מחזיקים את המטילה מתחת לבית-השחי, ועל-ידי לחץ פתאומי של זנב המטילה על גבה, ובכף היד האחרת על חלל הבטן – משיגים את הבלטת הנרתיק." לאחר מכן יכול הלולן לבצע את ההזרעה בקלות: "עם הבלטת הנרתיק מכניס המזריע את הצינורית המחוברת לקצה המזרק בתנועה סיבובית לתוך הנרתיק…" דגים: הרעבה וכליאה. גם בדגים עורכים הזרעה מלאכותית, הן כדי לאלץ את הנקבות להטיל ביצים מחוץ לעונת ההטלה הטבעית, והן משום שמיני דגים רבים (כגון: קיפון) אינם מטילים בשבי. לפני ההטלה, מורעבים הזכרים והנקבות במשך שבוע עד שבועיים, כדי שירוקנו את מעיהם לחלוטין בטרם סחיטת הזרע והביצים מגופם, וכך ימנע זיהום אפשרי של הביצים והזרע בהפרשות, שעלולות להיסחט החוצה עם הזרע או הביצים. הנקבות נכלאות לפני ההטלה במכלים אישיים קטנים. הנקבה, הכלואה במרחב כה צר ושאינו מתאים לסביבה אותה היא מחפשת באופן טבעי לקראת ההשרצה, מבטאת את תסכולה בדרכים בולטות. על-פי דיווחים בספרות החקלאית, מתבטאת התנהגותה החריגה בתנועות מהירות במעגלים קטנים סביב עצמה בתוך המכל, במשך שעות, והתזות מים על-ידי חבטות זנב חזקות בגובה פני המים. הטלה כפויה בדגים. את ההטלה גורמים באמצעות הזרקה של הורמון לשריר הגב או לסנפירי הבטן של נקבת הדג. לשם כך מוציאים אותה מן המים ומנגבים אותה במגבת בד, הפוגעת באופן הרסני בקשקשיה ובריר העוטף את גופה והמגן עליה מפני זיהומים. לאחר מכן סוחטים ממנה את הביצים; התהליך מתבצע ידנית, כאשר ה"חולב" מעביר את ידו בתנועת סחיטה לאורך בטנה מן הראש עד לפתח המין, עד שכל הביצים מוצאות מן השחלות. בנוסף למצוקה ולפחד סובלים הדגים משפשופים, מאובדן קשקשים, מפציעות ומשטפי-דם פנימיים. דגים שנפגעו קשה במיוחד מוחזקים בבידוד עד להתאוששותם או עד למותם. נקבות הקרפיון, אשר מסוגלות לחיות עד כארבעים שנה, עלולות להיות מוחזקות בשגרה אלימה זו במשך שנים. מקורות אברהם תאומים, "ההזרעה המלאכותית בתרנגולות", ספר הלול, הוצאת שלום נחמן, 1980, עמ´ 227-236. מילון אנציקלופדי לבעלי-חיים במשק החקלאי, ספריית מעריב, 1980, עמ´ 28-29, 56, 87. יצחק ארנון (עורך), האנציקלופדיה לחקלאות כרך רביעי, "בעלי-חיים", מודן – הוצאה לאור, 1981, עמ´ 622, 806, 829-830. ד. אמיר, י. אבידור, ח. גסיטוע וי. דימרמן "הזרעת כבשים בשיטות שונות", מתוך: השדה כרך ס"ו, פברואר-אפריל 1986, עמ´ 1660. א. גוטויין, א. בור, א. רפפורט ו ג´ אליסון, "השראת ביוץ יתר ואיסוף עוברים מכבשות אואסי", השדה כרך ע"א, יולי-אוגוסט 1991, עמ´ 1559. גיורא וולפרט וגדעון חולתא (עורכים), הקרפיון, ארגון מגדלי הדגים, 1995, עמ´ 74-75. John F. Smith, “Artifical Insemination of Dairy Goats”, College of Agriculture and Home Economics, 1991. Joyce D’Silva and Peter Stevenson, Tim O’Brien (ed.), “Modern Breeding Technologies and the Welfare of Farm Animals”, Compassion in World Farming Trust, July 1995, pp. 9-11.
 
5. פינת התזונה: לאכול בחוץ

קל בבית, קשה בחוץ. רוב הטבעונים וגם הצמחונים שבינינו, מסתדרים לא רע עם מגבלות התזונה שהציבנו לעצמנו, כל עוד אנו בבית: שפע המוצרים הצמחיים שמציפים כיום את השוק ונגישות גבוהה למתכונים צמחיים עושים את הבחירה המוסרית לקלה ונוחה יותר. העניין שונה כשיוצאים מהבית. שם, בחוץ, קשה יותר. בחודשיים הקרובים ננסה, בתדירות של אחת לשבועיים, לסקור אפשריות שונות לארוחות על טהרת הצומח מחוץ לבית. ייסקרו מסעדות צמחוניות וגם כאלה שאינן צמחוניות, אך שניתן למצוא בהן מנות צמחיות טובות. הפעם תוקדש הפינה לסקירה כללית של סוגי מסעדות וסוגי מנות שניתן להזמין בחוץ, מבלי לפגוע בבעלי-חיים. חשוב לציין, כי מנות צמחיות ניתן למצוא גם במסעדות שונות מאלה המצוינות כאן. בכל מקרה, מומלץ, כאשר מעיינים בתפריט, להבהיר למלצר/ית כי אינכם אוכלים מוצרים מהחי ולבקש ייעוץ. ייתכן כי מרכיבים מסוימים מהחי ניתנים להשמטה או להמרה, גם אם אפשרות זו מצוינת בתפריט. צדיקות בסדום. מעט מאוד מסעדות מכריזות על עצמן כמסעדות צמחוניות. יתרה מכך, במקרים רבים מסתתרת מאחורי הכותרת המפתה "מסעדה צמחונית" מסעדה "חלבית", שלמעשה אף מגישה דגים, ולטבעונים אין כלל מה לאכול בה. אבל יש גם מספר מסעדות צמחוניות אמיתיות, לרוב בערים הגדולות, שכדאי מאוד לעודדן וליהנות מהן. במקרים רבים, כמו, למשל, ב"חזרה לטבע" וב"טעם החיים" התל-אביביות וב"וילג´ גרין" הירושלמית, מדובר במזנון להגשה עצמית. התבשילים השונים יכולים גם להוות השראה למי שבדרך-כלל נוהגים לבשל בבית. מסעדות אלה הן לרוב באוריינטציה בריאותית, ויש בהן שימוש נרחב במרכיבי המטבח הטבעוני – קמח מלא, קטניות, ירקות מאודים וכו´. גם כשהן אינן טבעוניות, יש להן מבחר מכובד של מנות ללא כל מוצרים מהחי. מזרח תיכון חדש. מטבח מזרח-תיכוני מזוהה בדרך-כלל כמטבח בשרי: שווארמה, קבב וכו´. אך המטבח המזרחי מהווה גם אוצר בלום של מזון צמחי משובח, משביע וזול להפליא. ארצנו משופעת בחומוסיות, שבהן ניתן לאכול ארוחה טבעונית משביעה ב-25 שקלים בלבד (למשל, מנת חומוס+שתי פיתות+חמוצים+פלאפלים או חצי מנת צ´יפס). בחומוסיות רבות כלל לא מגישים בשר, מה שהופך את השהייה במקום לנעימה יותר. לאחר שאוכלים בחומוסייה טובה, לא מבינים מה הקשר בין חומוס לבין מה שנמכר באריזות פלסטיק בסופרמרקט. יש לזכור, כי מעבר לטעם המשובח, מדובר במזון מושלם מבחינה תזונתית. מנות צמחיות אחרות שמקורן באזורנו הן פלאפל, טאבולי – סלט על בסיס בורגול, עגבניות ועשבי תיבול, שמקורו בלבנון, באבא גנוש – סלט חצילים בטחינה, עלי גפן ממולאים באורז, סלט ערבי – סלט ירקות עם בצל, קצוץ דק-דק, ולקינוח – בקלאווה. מאפריקה באהבה. אפשרות משביעה וזולה נוספת היא המטבח התימני, שהביא לעולם את המלוואח והג´חנון. בניגוד לחומוס, כאן אי אפשר לדבר על ערכים תזונתיים – מדובר בבצק רווי מרגרינה, סיוט של כל תזונאי/ת. אבל הטעם, כשהמלוואח או הג´חנון עשויים היטב, מפצה על הכל. המלוואח והג´חנון מגיעים עם רסק עגבניות טרי, ועם סחוג כאופציה לאוהבי חריף. במקרים רבים, ברירת המחדל בהזמנת מלוואח או ג´חנון היא תוספת ביצה, ולכן חשוב לציין בפני המלצר/ית כי אינכם מעוניינים בביצה. ומתימן למרוקו, הולדת הקוסקוס. הקוסקוס אינו בהכרח צמחי – במקרים רבים הוא מכיל בשר, אך מסעדות רבות מגישות גם קוסקוס צמחי – מנת גרגרי סולת מאודים, שעליה מוגשים ירקות מבושלים (בדרך-כלל בתוספת גרגרי חומוס). גם כאן מומלץ לברר האם המנה אכן צמחית (יש לברר אם הירקות בושלו בציר בשרי או צמחי). מזרח רחוק, מטבח קרוב. מי שביקר/ה בהודו וודאי זוכר/ת לטובה את שפע המסעדות הצמחוניות. בארץ, מגישות רוב המסעדות ההודיות בשר, אך עדיין מקדישות חלק ניכר מתפריטן, יחסית לסוגי מסעדות אחרות, למזון מן הצומח. האפשרויות הצמחוניות במסעדות הודיות כוללות סוגי לחמים, סוגי אורז, וסוגי תבשילי ירקות וקטניות. העדשים הן הקטניות המובילות במטבח ההודי, וגם מקומה של האפונה לא נפקד. מומלץ ביותר למי שאוהב/ת אוכל מתובל. המחירים במסעדות ההודיות בארץ רחוקים מאוד מהמחירים בהודו, והמסעדות הן לרוב יקרות יחסית. גם במסעדות סיניות ותאילנדיות ניתן בדרך-כלל להרכיב מנה צמחית. מנת הפתיחה הסינית, האגרול, היא לרוב צמחית (למרות משמעות השם באנגלית, האגרול אינו מכיל ביצה בדרך-כלל – כדאי לברר). מעבר לכך, ניתן לשלב בין מנת אורז לירקות מוקפצים. כיום יש מסעדות סיניות ותאילנדיות רבות שמגישות מנות על בסיס טופו, הן כתוספת והן כתחליף בשר במנות עיקריות. גם "דים סאם", כופתאות בצק מאודה ממולאות, מוגשים במקרים רבים במילוי ירקות בלבד. בישראל נהג כרומאי. המטבח האיטלקי מאפשר אף הוא סעודה טבעונית למהדרין, בעיקר בזכות הפסטה לסוגיה. פסטה (ספגטי, פנה, פטוצ´יני, ניוקי וכו´) מוגשת בשלושה סוגי רטבים עיקריים – רטבים על בסיס עגבניות, רטבים על בסיס שמנת ורטבים על בסיס שמן זית. רטבים על בסיס עגבניות (טריות, אלא מה?!) ורטבים על בסיס שמן זית מאפשרים להזמין מגוון מנות על טהרת הצומח – בנוסף לרוטב הבסיס, מסעדות איטלקיות רבות מציעות תוספות של ירקות, כגון חצילים, תרד, פטריות, עגבניות מיובשות, פלפלים, וכן עשבי תיבול. גם כאן רצוי להיזהר – מסעדות בשריות משתמשות לעתים בציר בשרי להכנת רוטב העגבניות, וכדאי לברר לפני שמזמינים. דוכני רחוב. מלך דוכני הרחוב בישראל הוא ללא ספק הפלאפל, שאותו ניתן למצוא בכל מקום בארץ כמעט ובמחיר השווה לכל נפש. בדרך-כלל, ככל שהדוכן הומה יותר, הפלאפל טרי יותר. מחיר מנה בפיתה, המכילה כחמישה כדורי פלאפל, חומוס, טחינה, חמוצים וסלטים לפי בחירה, נע בן שישה ל 12 שקלים. כשריד מהעבר נשארו גם מוכרי תירס חם, המציעים קלחים חמים לעוברים ליד דודם המהביל. ממאפיות תמיד ניתן לאסוף פיתה עם זעתר חמה, בייגלה, או סמבוסק במילוי תפוחי-אדמה או פטריות. בורקס, לעומת זאת, נהוג במקרים רבים למשוח בביצה (ניתן להבחין בציפוי כהה על הבצק), אך יש מקומות שהבורקס הוא טבעוני – ללא הציפוי. ולסיום – גלידה טבעונית. טעמי השרבטים למיניהם, גלידות על בסיס פירות, הנמכרים כמעט בכל גלדרייה הם טבעונים, ובשנים האחרונות הופיעו יותר ויותר גלידריות המוכרות גם גלידות סויה. שיהיה בתיאבון! מומלץ לבקר בפורום צמחונות וטבעונות
 
למעלה