זכויות בעלי-חיים השבוע

[shanty.G]

../images/Emo26.gifזכויות בעלי-חיים השבוע ../images/Emo36.gif

שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: חגי כהן, נעמה הראל. דואל לתגובות: [email protected] ת.ד. לתגובות: 6315 תל-אביב, מיקוד 61062 טלפון: 5226992-03 פקס: 5220699-03 מרכז אנונימוס: דיזנגוף 93, קומת מרתף, תל-אביב שלום, אנו שמחים להגיש לכם את גיליון מס´ 32. אלו מבין הקוראים/ות אשר אינם מקבלים את השבועון ישירות מוזמנים להירשם אליו באופן עצמאי על-ידי שליחת דואר אלקטרוני ריק לכתובת זו: [email protected]. המנויים/ות הוותיקים מוזמנים להפיץ כתובת זו בין חברים ומכרים כדי שיוכלו להירשם לשבועון באופן עצמאי. אם אחד מן הגיליונות הקודמים לא הגיע אליכם או הגיע באיחור (השבועון נשלח בקביעות ביום שישי), אנא הודיעו לנו בהקדם, כדי שנוכל לשפר את השירות. בגיליון זה: 1. חדשות ופעילויות 2. ביתן של ציפורים עירוניות 3. מיכון החליבה – מיכון הפרה (כתבה שלישית על תעשיית החלב) 4. חיות ממינים אחרים כמעמד חברתי (לקראת ההרצאה בירושלים) 5. פינת התזונה: משקאות סויה קריאה מהנה, מצוות אנונימוס

 

[shanty.G]

1. חדשות ופעילויות

הרצאה רביעית בקורס בירושלים במסגרת הקורס המעמד המדוכא ביותר: ביקורת ניצולם המתועש של בעלי-חיים, תיערך ההרצאה הרביעית – "מדעי האדם" לאחר ביקורת הספישיסיזם (ראו פירוט בכתבה מס´ 4), ביום ג´, 12.2, בשעה 19:30 ב"מרכז להדרכה וקידום בריאות", רח´ אבן ספיר 1, פינת רח´ בצלאל, ירושלים. אוטובוסים: 4, 4א, 7, 8, 8א, 9, 9א, 14, 17, 22, 30, 31, 32, 49. לפרטים: [email protected] או: 5226992-03. הפגנה נגד פיטום אווזים ביום א´ הבא, 17.2, ב 16:30, תיערך בהרצליה, רח´ האצ"ל 1, הפגנה מול מסעדת פיקאסו, המגישה ללקוחותיה כבד אווז. פגישת פעילים חדשים בהרצליה ביום ג´ הבא, 19.2, ב 18:00, תתקיים פגישה עבור מי שרוצים/ות לפעול באנונימוס באזור השרון. הפגישה תיערך במועצת הנוער העירונית, רח´ השרון 23, הרצליה. כדי להקל על המגיעים/ות למצוא את המקום, ניפגש ב 17:45 בחזית התחנה המרכזית הרצליה. חתונה בלול סוללה ביום ג´ האחרון שודרו בתוכניתו של דודו טופז "הראשון בבידור" צילומים של זוג אשר ערך את חתונתו בלול תרנגולות (כלובי סוללה, הנהוגים בתעשיית הביצים). החתונה נבחרה להיות משודרת בשל המיקום המקורי. אנו מצעים לכתוב להנהלת התוכנית, כי לול סוללה הוא מקום שבו מעונות אלפי תרנגולות, שאינן יכולות לפרוש כנפיים ואינן יכולות לזוז בשל הצפיפות הנוראה, מקורן נקטם, גופן עוות לצורך הטלה מוגברת של ביצים (הן מטילות פי שלושים מההטלה הטבעית) וכתוצאה מכך הן מתייסרות בכאבים. לאור זאת, מתמיהה הבחירה לערוך שמחה במקום שיש בו כל-כך הרבה סבל. פקס לתגובות: 6957611-03. מתנתקים מאינטרנט זהב חוות מזור משווקת קופים לניסויים (1500 עד 2000 דולר ל"ראש"), הכוללים מכות חשמל, קידוחים בגולגולת, הטלת מומים וכוויות, הזרקת חומרים מסרטנים, רעילים וממכרים, ועוד. המאבק בחווה נמשך על-ידי הפעלת לחץ כלכלי וציבורי על מנהלי החווה. אלי הולצמן, מנכ"ל "אינטרנט זהב", הוא מבעלי חוות מזור ומנהלה. הדרך להשפיע על הולצמן לפרוש מעסקיו בחווה היא להפעיל לחץ במקום שבו יש לצרכנים השפעה ישירה – על-ידי התנתקות מחברת האינטרנט שלו, ומשלוח מכתבים, המפרטים מדוע בחרת להתנתק. פרטים נוספים באתר האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים: www.isav.org.il/new-design/campitem.asp?campeignid=1

 

[hospital_food]

בקשר ללול סוללה

דוקא הלול נראה לי מאוד מרווח. חשבתי שזה מקום של ביצי חופש טעיתי? אני פשוט רגיל לראות לולים ממש קטנים שלתרנגולות אין ממש איפה לזוז, שם דוקא היה מקום די גדול יחסית.

 

[shanty.G]

כאן נמחקה הודעה

משום שלא עמדה בתקנון הפורומים

 

[shanty.G]

3. מיכון החליבה – מיכון הפרה

(כתבה שלישית על תעשיית החלב) בשבוע שעבר תיארנו את הנזקים שנגרמו לפרה כתוצאה מהגדלת כמות החלב. השבוע נבחן את אחד הגורמים להגדלת כמות החלב – החליבה – כיצד השתנו השיטות וכיצד הן פגעו בפרות, ועודן גורמות להן. חליבה טבעית: היניקה. בתנאים טבעיים, קם העגל על רגליו ומתחיל לינוק רגעים ספורים לאחר לידתו. הוא נוטל בפיו, השופע רוק, את פטמת האם; לשונו המחוספסת והחמה מגרה את העצבים הרגישים ללחץ ולטמפרטורה, וגורמת בכך להזרמת חלב. העגל סוגר את שפתיו סביב הפטמה ויוצר ואקום, הגורם לשריר הסוגר את הפטמה להיפתח, ולחלב לזרום אל פיו. בהתמלא פיו חלב הוא עוצר את היניקה, בולע את החלב ולאחר מכן מחדש את יניקתו, ובכך מעניק לפרה הפוגות. העגל מלווה את אמו בכל אשר תפנה ויונק ממנה כמויות קטנות, כשהיניקות מפוזרות על פני מרבית שעות היממה. מובן, שתיאור זה כולו זר לייצור החלב התעשייתי. לעגל לא נותנים לינוק מן האם אפילו את החלב הראשון, העשיר בחיסונים טבעיים ובחלבון (הקולוסטרום) שגופה מייצר עבורו. תחת זאת מאלצים אותו לגמוע תחליפי חלב מדלי או מפטמה מלאכותית ("השיקולים כלכליים גרידא", מציינת בהקשר זה חוברת הדרכה של משרד החקלאות). חליבה אנושית ידנית. חליבה ידנית מבוססת על עקרונות שונים לחלוטין: לא שאיבת ואקום, אלא הפעלת לחץ מכני וסחיטה. פעולת הסחיטה הראשונית מטרתה לסחוט חלב מן העטין אל בריכת החלב שבפטמה, ופעולת הסחיטה השנייה מטרתה לסחוט את תכולת החלב שבפטמה (15-60 סמ"ק בכל פעם) אל מכל חלב. החליבה האנושית-ידנית היא רצופה ומתבצעת פעמים מעטות ביממה (לרוב שלוש), ובכמויות גדולות של חלב בכל פעם. ראשית מיכון החליבה. ב 1836 הומצא מכשיר החליבה הראשון. הוא היה מורכב מארבעה קטטרים, המוחדרים לפי-הפטמות, שחוברו בצינור גומי למכל חלב. הקטטרים גרמו להחלשת השריר הסוגר את פי-הפטמה, וכתוצאה מכך לדלקות עטינים, לפצעים ולכאבים. המכונות שהחלו להיבנות במחצית השנייה של המאה ה 19 היו מבוססות על עקרונות אחרים: כמה מהן ניסו ליצור לחץ מכני על הפטמה ולחקות בכך את פעולת החולב, ואחרות ניסו ליצור שאיבת ואקום, שתחקה את יניקת העגל. מכונות אלה פגעו קשה בפרות: מכונת הוואקום, למשל, הפעילה לחץ מתמיד על הפטמה, דבר שהביא להצטברות דם ולשפכי דם בפטמות, פגיעה ברקמות העטין ולכאבים. באירופה גרם גיוס החולבים המנוסים לצבא במלחמת העולם הראשונה, להתפשטות המשמעותית בשימוש במכונות חליבה. לישראל הובאה מכונת החליבה הראשונה בשנת 1935, לרפת של קבוצת קריית ענבים, שהייתה הרפת בעלת תנובת השיא בארץ. אחרי מספר חודשים החליטה הקבוצה על הפסקת החליבה המכנית בגלל ירידה בתנובת החלב, התרבות מקרי דלקות העטין, ו"הפסקת הקשר בין האדם לפרה", כטענתם. מיכון היחסים. הרפתנים בארץ נרתעו מן הדוגמה של קריית ענבים, והחליבה המכנית נדחתה לחלוטין במשך יותר מעשור. אך עם השנים גילו יותר ויותר רפתנים בישראל, כמו בעולם, את יתרונותיה הכלכליים של החליבה המכנית, המאפשרים להעסיק כמות קטנה יותר של עובדים עבור פרות רבות יותר. כך אבד הקשר האישי בין הרפתן לפרות המעטות שהכיר – פרות שכינה בשמות וליווה במשך 10 ואפילו 20 שנה. העדרים החלו לגדול, תוחלת חיי הפרות התקצרה, והמגע עם הפרות התבצע יותר ויותר על-ידי מכונות. הצרכים והבעיות האישיים של כל פרה כבר לא יכלו לקבל טיפול על-ידי הרפתן, שהחל לראות בפרות שחוברו למכונות, מכונות לייצור חלב בעצמן. מכונת החליבה כיום: ואקום. כיום מתבצעת חליבת פרות בישראל באופן ממוכן לחלוטין. לעטיני כל פרה מוצמדת יחידת חליבה ("אשכול"). זוהי למעשה משאבת ואקום, הכוללת ארבעה גביעים קשיחים, המרופדים בפנים בשרוול גומי. כל ארבעת רבעי העטין נחלבים באופן זהה, כך שרבעים מסוימים נמצאים במצב תמידי של חליבת-יתר. הוואקום החזק נועד לחסוך בזמן שאיבת החלב ולמנוע תנודות של הגביעים בעת החליבה. פגעי הוואקום. הוואקום מכאיב ופוגע ברקמת העטין. לעתים מגיבה הפרה לכאב בעצירת חלב – הפסקה פתאומית זמנית של תנובת חלב בזמן החליבה. כ 500-400 ליטר דם צריכים לעבור דרך העטין כדי לייצר ליטר חלב אחד. הוואקום החזק מקשה על פינוי הדם (שהעטין, כאמור, מוצף בו בעת החליבה) דרך הוורידים הזעירים שבקצה הפטמה, ולכן נוטים להיווצר שטפי דם ועיוותים בתעלת מבוא הפטמה. קטיעת רצף החליבה על-ידי "מפעֵם" נועדה להמעיט תופעות מעין אלו: אמנם אין המפעם מפחית מעצמת השאיבה, אך הוא מספק הפוגות קצרצרות, של חלקי שנייה – כ 60 הפוגות מדי דקה. אילו ניתנו לפרות הרפיות ממושכות יותר מן הוואקום, שאינן נופלות מן הזמן המוקדש להפעלת הוואקום (החליבה), הייתה סכנת שטפי הדם והעיוותים פוחתת. אולם הרפיות כאלה יאטו את החליבה ויפגעו ברווחים, והרפתנים נוהגים לכוון את מכשיר החליבה להפוגות קצרות מדי.

 

[shanty.G]

4. חיות ממינים אחרים כמעמד חברתי

לקראת ההרצאה: "מדעי האדם" לאחר ביקורת הספישיסיזם חלק מהחברה? האפליה והניצול קיימים בכל סדר חברתי. עם זאת, כל עוד נתפסים הפרטים שבקבוצות המופלות והמנוצלות כחלק מן החברה, יש לביקורת סיכוי לעלות ולהישמע. כאשר בני-אדם אינם נחשבים עוד כחלק מן החברה, הניצול אינו יודע גבולות. גם חיות ממינים שונים אינן נחשבות בדרך-כלל כחלק מן החברה, וזהו אחד מיסודות הניצול הטוטאלי שלהן. אולם האם ניתן בכלל לראות בהן קבוצה מדוכאת, מגזר, מעמד? האם ניתן לבחון את מצבן במונחים מתחום המחשבה החברתית, מתוך הנחה שהן חלק מן החברה? יחסים משפחתיים? החיות הראשונות שעולות ודאי על דעתנו כחלק מן החברה הן כלבים וחתולים, המוחזקים כ"חיות מחמד". לא פעם הן נתפסות כחלק מן המשפחה, ומושוות מבחינת מעמדן – לילדים – מעין ילדים מאומצים. למעשה, מעמד זה אינו מובהק כלל; אפילו בתוך המשפחה האנושית, החיות מוחזקות לרוב בהתאם לערכי שימוש שונים: הענקת חיבה ללא תנאי, פריט אופנתי, צעצוע לילדים וכיו"ב. אולם משעה שמצויות חיות אלה מחוץ לחסות המשפחה, הן מוּצאות מן החברה באופן חד-משמעי. ברשות הרבים הן נחשבות כסחורות, או כאובייקטים לפיקוח, לתפיסה, לכליאה ולהרג. כל מעמדן החברתי תלוי בחסות אנושית: ללא חסות – אין מעמד חברתי. יחסי עבדות? חיות המנוצלות לנשיאת משאות, לרכיבה, לחריש וכדומה – הן אולי קבוצת החיות הקרובה ביותר לקבוצות של בני-אדם, מבחינת מקומה החברתי: מצבן מזכיר את מצבם של עבדים בתנאי עבדות קשים. שתי הקבוצות, עבדים אנושיים ו"חיות עבודה", מוחזקות לצורך ביצוע עבודות קשות, ובמקרים רבים מתבצעת השליטה בהן באמצעות הפעלת כוח וגרימת כאב. הפעלת הכוח לא נועדה להפעיל את הקורבן באופן ישיר, מכני, אלא היא נערכת כאמצעי של לחץ לשיתוף-פעולה, כהתניה כפויה. הן העבדים האנושיים והן "חיות העבודה" נתפסים כישויות בפני עצמן: יצורים בעלי רצון, רגשות ויכולת. הן "מישהו" ולא רק "משהו". אך הן "מישהו" מחוץ לחברה – ולכן אין רצונן ורגשותיהן נחשבים כלל. יחסים פיאודליים? קיים דמיון בין חברת רועים-נוודים לבין חברה פיאודלית, כאשר בני-האדם מתפקדים כלפי הצאן והבקר באופן דומה לתפקודם של אדונים כלפי צמיתים בחברה הפיאודלית. כשם שהאדונים בעלי הכוח הצבאי מגינים על הצמיתים שלהם מפני בעלי כוח אחרים בתמורה לתשלום כפוי, כך גם הרועים מגינים על הבקר והצאן מפני טורפים, בתמורה ל"תשלום", הנלקח מהם בכפייה: חלב וצמר. הרג החיות לצורך אכילתן עשוי ליצור הבדל משמעותי בין סוגי משטר אלה, אולם הדבר אינו נפוץ בחברת רועים-נוודים, בה חוסכים הרועים-ה"שליטים" במשאבים המוגבלים. קפיטליזם: עבודה? פועלים ועבדים אנושיים, כמו "בהמות עבודה", מבצעים עבודה של ממש: הם שותפים בהפקת מוצר. מעמדן של חיות המנוצלות לחיות וללבוש שונה: ה"מוצר" שהן מייצרות הוא גופן שלהן. בחקלאות המסורתית, מנצלים תכונות רבות שלהן להפקת "מוצר" זה: הן מחפשות ובוררות לעצמן מזון, מתגוננות מפני סכנות שונות, מתרבות, מטפלות בצאצאים ועוד. במובן זה הן עדיין "עובדות". כל התפקודים הללו נשללים מהן בחקלאות המתועשת. הפעולה היחידה שנדרשת מהן היא לגשת אל כלי המזון והמים, לאכול ולשתות. פעולות מורכבות יותר נשללו מהן, וה"עבודה" העיקרית שנותרה להן היא פעולות ספונטניות לחלוטין של הגוף: גדילה, הטלת ביצים, הפקת חלב וכדומה. אין לכך כמעט הקבלה בעולם הניצול של בני-אדם. קפיטליזם: יחסים מרחוק. ביחסי ניצול קפיטליסטיים, נתפסים הפועלים ככלי בידי בעל ההון. אין המדובר ב"כלי" המוכר ממשטר העבדות, שבה קיים עדיין קשר ישיר מסוים בין המנצל למנוצל. במשטר הקפיטליסטי נעלם הקשר הישיר, ובמקומו מופיע ניצול מנוכר: עבודת הפועלים נשלטת על-ידי הנהלה רחוקה, הקובעת היבטים מכריעים בחייהם של מאות ואלפי בני-אדם אנונימיים לפי תחשיבי עלות/תועלת. במובן זה, ניצולן של חיות במשקים חקלאיים מודרניים מבטא את הניכור הקפיטליסטי בעוצמה רבה אף יותר: אדם אחד, המצויד במכשור מתוחכם, שולט שליטה מוחלטת בחייהם של רבבות עופות במשק לייצור בשר, ומגע טוטאלי זה נמשך כולו לא יותר מחודשיים, אז נשלחים העופות לשחיטה. קפיטליזם: מגע עם חומר דומם. במפעלים שלפני עידן ההיי-טק (המגולמים באופן בלתי נשכח בסרט "זמנים מודרניים" של צ´אפלין) מבצעים הפועלים פעולות פשוטות וחוזרות על עצמן, בקצב המכונה. פועלים אלה, כמו גם סוסים שנרתמו להפעלת מכונות, נתפסים כמכונות בפני עצמם. במעמד זה, נמוך ככל שיהיה, עדיין נותרה הכרה מסוימת בהיותם יצורים שלמים, הפועלים כיחידה אחת. ניצולן של חיות בתעשיות המזון הוא קיצוני הרבה יותר: הן אינן נתפסות בעיני המנצלים כמכונה בלבד, אשר ערכה הוא בפעולתה כיחידה שלמה, אלא גם כחומר-גלם – כמו חומר צמחי או דומם, וכמוצר – כמו מוצר צמחי או דומם. כך אפשר לצבור או לפרק אותן, והשלמות שלהן כפרטים אינה חשובה עוד. מושגים חברתיים משונים. הניסיון לבחון את מעמדן של חיות ממינים שונים במונחים חברתיים מניב כמה וכמה הקבלות פוריות, השופכות אור על הניצול של קבוצות מסוימות של בני-אדם ועל ניצולן של החיות. אולם משעה שאנו בוחנים צורות ניצול קיצוניות – בעיקר בתחום תעשיות-החי – משנים המושגים החברתיים המקובלים את מובנם המקורי, עד שנראה כי יש צורך לכונן מחשבה חברתית חדשה, כדי להבין את התופעות הקיצוניות שבפניהן אנו עומדים. הגשמת משימה זו נמצאת עדיין בחיתוליה.

 

[shanty.G]

5. פינת התזונה: משקאות סויה

משקאות סויה. בשבועיים האחרונים סקרנו את שוק הגבינות והמעדנים מן הצומח. השבוע נסקור את שוק משקאות הסויה. משקאות אלה משווקים כתחליפי חלב פרה, כתחליפי משקאות חלביים כגון שוקו, וכמשקאות בטעם פירות. המחירים לקוחים מהחנות "עומר מוצרי טבע" ברחוב קינג ג´ורג´ בתל-אביב והם מעודכנים ל 8.2.2002. הציונים המוענקים למוצרים נעים בין 5 ל 10. משקאות סויה בטעם חלב משק צוריאל משווק משקה סויה בטעם חלב המכיל 1% שומן ומשקה המכיל 3% שומן, כשכל סוג משווק במתכונת "עמיד" או "טרי" (המצריך קירור). הטועמים שיבחו את משקה ה-1% שומן, הן במתכונתו העמידה והן במתכונתו הטרייה (ציון 9), ואהבו הרבה פחות את המשקה המכיל 3% שומן (ציון 7.5). משקאות אלה נמכרים באריזת קרטון המכילה ליטר משקה ומחירה 8.60 שקלים. אלפרו משווקת שלושה סוגים של משקה סויה עמיד בטעם חלב: רגיל, אורגני וללא תוספת סוכר ומלח. בעוד ששני הסוגים הראשונים זכו לציון גבוה (8.5) הוגדר האחרון כתפל (ציון 6.5). מחיר לליטר: 11.30 שקלים. Promavel הוא משקה המיוצר במפעל אלפרו, ונראה כי מדובר במשקה בטעם זהה. מחירו 13.30 שקלים. Vitasoy משווקת משקה סויה עמיד המכיל 1.5% שומן ומשקה סויה עמיד המכיל 3% שומן. שניהם נמכרים באריזת קרטון המכילה ליטר משקה, שמחירה 10.60 שקלים. המשקה דל השומן, שנסקר, זכה לציון 7.5, כאשר הוא נטעם בכוס משקה, בשל טעם מימי, ולציון גבוה יותר (8.5) כשהוא נטעם בצלוחית קורנפלקס. שיזן משווקת חלב סויה טרי (המצריך קירור) באריזות פלסטיק במחיר 9.90. הציון שהוענק למוצר – 8. Sunrise משווקת חלב עמיד, שאף מחירו 9.90 שקלים לאריזת ליטר. טעמו הוגדר כתפל והוא זכה לציון 7. בין משקאות הסויה שלא נסקרו: Pacific ו Bjorg. בנוסף למשקאות הסויה, משווקים גם משקאות אורז ושקדים בטעם חלב. Rice Dream משווקת משקה אורז בטעם חלב או וניל, הנמכר במחיר 13.50 שקלים לאריזת ליטר, ו 14.50 שקלים לחבילה המכילה שלוש אריזות אישיות של 250 מ"ל, ו Pacific משווקת משקאות אורז ושקדים בטעם חלב, במחיר 12.90 שקלים. משקאות סויה מתוקים אלפרו משווקת את "פרי סוי", משקה קל על בסיס סויה בתוספת פרי (בטעם פירות טרופיים או בטעם תפוח, אגס ואפרסק). המשקה נמכר באריזת קרטון המכילה ליטר משקה. השילוב בין הטעם החמצמץ של הפרי והמרקם החלבי של הסויה הוגדר על-ידי הטועמים כמשונה ומוזר (ציון 7), שהתלוננו גם על המחיר היקר (16.90 שקלים). אלפרו מפיצה גם משקאות סויה הנמכרים באריזות של שלושה קרטונים אישיים, המכילים כל אחד 250 מ"ל משקה. המשקאות, בטעם בננה, פירות יער ותות, עולים 13.60 שקלים לחבילה של שלוש אריזות אישיות. הטועמים העדיפו את טעם הבננה, שהיה סמיך ומתוק (ציון 9), התלהבו פחות מטעם התות (ציון 8), שטעמו הזכיר טעם מסטיק, והסתייגו מטעם פירות היער, שהיה דליל יחסית וחמצמץ (ציון 6). בסדרת אריזת שלושה קרטונים אישיים של אלפרו נמצאים גם שוקו סויה ומשקה בטעם וניל. שוקו אלפרו הוכתר כשוקו סויה הטעים ביותר (ציון 9.5), אם כי היו טועמים שטענו שהוא מתוק וסמיך מדי והעדיפו לשתות אותו מדולל בחלב סויה. המשקה בטעם וניל, אף הוא סמיך ומשובח (ציון 9), אך למרות טעמו הטוב, טענו חלק מהטועמים כי יש לו טעם לוואי. משקה השוקו והווניל נמכר גם באריזת ליטר, ומחירו 11.90 שקלים. Promavel משווקת משקאות סויה בטעם שוקו (13.90 שקלים לליטר) ווניל (13.60 שקלים לליטר), כשטעמם זהה לטעם של מוצרי אלפרו. משק צוריאל הוציא לאחרונה משקה סויה בטעם אוכמניות, המכיל פרופוליס ואכינצאה, והטעם – התלוננו הטועמים – הוא אכן כטעמה של תרופה. הוא נמכר בקרטון אישי במשקל 250 מ"ל, ומחירו 6.20 שקלים. הציון: 5. שיזן משווקת משקה סויה בטעם בננה ובטעם שוקו בבקבוקי פלסטיק אישיים, המכילים חצי ליטר משקה, במחיר 6.50 שקלים. המשקה הוגדר כ"לא ראוי לשתייה" (ציון 5). השוקו של שיזן היה הרבה יותר טוב ממשקה הבננה (ציון 8). Victory משווקת משקה בטעם שוקו ובטעם וניל מסויה, הן באריזת ליטר והן בחבילה המכילה שלושה קרטונים אישיים של 250 מ"ל. מחירו: 10.50 שקלים לחבילה המכילה אריזות אישיות ו-10.50 שקלים לאריזת הליטר. השוקו עשיר בקקאו ולא מתוק, באופן יחסי. הוא זכה לציון 7.5 בקרב הטועמים. הווניל זכה לציון 8. Pacific משווקת משקה בטעם וניל (על בסיס אורז) ובטעם קפה ותות (על בסיס סויה). המשקה נמכר באריזת קרטון של ליטר, הוא דל שומן (0.63%) ומחירו 12.90. הטועמים לא התלהבו מהווניל (ציון 6.5) ולא מהקפה, שהיה מאוד מר (ציון 7.5). פתרונות זולים אבקת חלב סויה נמכרת לפי משקל ומכילה 100% סויה ללא תוספות. עלות ליטר חלב סויה מאבקה היא 2.60 שקלים, וניתן להכין בבית גם חלב סויה מפולי סויה. המחיר לליטר חלב סויה ביתי הוא 17 (!) אגורות: 1. להכנת 2-3 ליטר חלב סויה, משרים כוס וחצי פולי סויה בארבע וחצי כוסות מים למשך לילה. 2. מרתיחים 6 עד 9 כוסות מים (פחות מים לקבלת חלב סמיך יותר). 3. מחממים את פולי הסויה עם מי ההשריה לטמפרטורה של 80 מעלות (קרוב לרתיחה, בהעדר מדחום) ומשאירים לעמוד 15 דקות. 4. מסננים את פולי הסויה ממי ההשריה, שמים בממחה (בלנדר) או במעבד מזון ומוסיפים להם 2 וחצי כוסות מהמים הרותחים. מפעילים 3-4 דקות עד לקבלת עיסה טחונה דק ככל האפשר. 5. מוסיפים את העיסה למים הרותחים ומערבבים היטב בעזרת מקצף. מחממים עד שהתערובת מתחילה לגלוש. יש להיזהר – היא עלולה לגלוש במהירות. כשהיא גולשת מנמיכים את האש. ניתן לפזר מעט קמח או שמן להורדת הקצף. 6. ממשיכים לחמם 5-15 דקות ומורידים את הקצף לפי הצורך אם בתערובת מתחילה לגלוש. יש לשמור שהתערובת לא תידבק לקרקעית הסיר. 7. מניחים מסננת עמידה לחום על סיר נוסף של 5 ליטר ופורשים מעליה בד כותנה לסינון. 8. שופכים את הנוזל החם למסננת עם הבד ומסננים לתוך הסיר. ככל שהבד צפוף יותר קשה יותר לסנן, אך החלב שיתקבל יהיה עדין יותר. בעזרת כפפות גומי עבות (להגנה מהחום) אוספים את קצוות הבד וסוחטים חזק ככל האפשר, לתוך הסיר. 9. ניתן לתבל בסוכר וניל, במעט מלח, טחינה ולתת, במחית פירות, באבקת שוקו או חרובים ובממתיק. מצננים במקרר ומגישים קר. מומלץ לבקר בפורום צמחונות וטבעונות