זכויות בעלי-חיים השבוע

bonbonyetta

New member
ניסויים בחזירים בקיבוץ להב !../images/Emo18.gif

ניסויים בחזירים בקיבוץ להב http://news.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&id=180346
 

shanty.G

New member
../images/Emo26.gifזכויות בעלי-חיים השבוע../images/Emo36.gif

שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: חגי כהן, נעמה הראל. דואל לתגובות: anonymous_il@yahoo.com ת.ד. לתגובות: 6315 תל-אביב, מיקוד 61062 טלפון: 5226992-03 פקס: 5220699-03 מרכז אנונימוס: דיזנגוף 93, קומת מרתף, תל-אביב שלום, אנו שמחים להגיש לכם את גיליון מס´ 33. אם אינך מקבל/ת את השבועון ישירות, תוכל/י להירשם באופן עצמאי על-ידי שליחת דואר אלקטרוני ריק לכתובת זו: anonymous_il-subscribe@yahoogroups.com. המנויים/ות הוותיקים מוזמנים להפיץ כתובת זו בין חברים ומכרים כדי שיוכלו להירשם לשבועון באופן עצמאי. אם בכוונתך להחליף את כתובתך, אנא זכור/י לרשום את עצמך מחדש או להודיע לנו על שינוי הכתובת! אם אחד מן הגיליונות הקודמים לא הגיע אליך או הגיע באיחור (השבועון נשלח בקביעות ביום שישי), אנא הודיעו לנו. בגיליון זה: 1. חדשות ופעילויות 2. מזון צמחי לכלבים ולחתולים: רעיון מעשי (כתבה ראשונה בסדרה) 3. החליבה – מגע אנושי מיותר (כתבה רביעית על תעשיית החלב) 4. בשר כסמל לשליטה בטבע (לקראת ההרצאה בירושלים) 5. פינת התזונה: גלידות טופו קריאה מהנה, מצוות אנונימוס
 

shanty.G

New member
1. חדשות ופעילויות

הפגנה נגד פיטום אווזים בהרצליה
ביום א´, 17.2, ב 16:30, תיערך בהרצליה, רח´ האצ"ל 1, הפגנה מול מסעדת פיקאסו, המגישה ללקוחותיה כבד אווז. הרצאה חמישית בקורס בירושלים במסגרת הקורס המעמד המדוכא ביותר: ביקורת ניצולם המתועש של בעלי-חיים, תיערך ההרצאה החמישית – שליטת הציוויליזציה בטבע (ראו פירוט בכתבה מס´ 4), ביום ג´, 19.2, בשעה 19:30 ב"מרכז להדרכה וקידום בריאות", רח´ אבן ספיר 1, פינת רח´ בצלאל, ירושלים. אוטובוסים: 4, 4א, 7, 8, 8א, 9, 9א, 14, 17, 22, 30, 31, 32, 49. פגישת פעילים חדשים בהרצליה ביום ג´, 19.2, בשעה 18:00, תתקיים פגישה עבור מי שרוצים/ות לפעול באנונימוס באזור השרון. הפגישה תיערך במועצת הנוער העירונית, רח´ השרון 23, הרצליה. כדי להקל על המגיעים/ות למצוא את המקום, ניפגש ב 17:45 בחזית התחנה המרכזית בהרצליה. משמרות מחאה נגד פיטום אווזים בתל-אביב בשבועות הבאים, עד 18.4, תתקיים בימי שישי משמרת מחאה נגד פיטום אווזים, החל מהשעה 12:20, בצומת דרך נמיר / רח´ ארלוזורוב בתל-אביב (רכבת צפון). דרושים א/נשים להחזקת שלטים ולחלוקת חומר הסברה. מומלץ לתאם הגעה בטלפון עם מרכז אנונימוס. המעוניינים לארגן משמרות באזור מגוריהם – אנא התקשרו למרכז אנונימוס לקבלת חומרי הסברה לחלוקה. דוכן הסברה בכפר-סבא לפני שבועיים החלה להתקיים משמרת שבועית קבועה בשבתות, בשעה 20:30, בקניון ערים בכפר-סבא. דרושים א/נשים לפעילות הסברה במקום. המעוניינים/ות, אנא פנו למרכז אנונימוס בטלפון. חשיפה: תעשיית חזירים בקיבוץ להב בעקבות תחקיר שטח של אנונימוס ומידע מארגונים אחרים (החופש לחיות והעמותה למען מדע מסרי) חשפה תמר נהרי ב"חדשות וואלה!" את תעשיית החזירים בקיבוץ להב: לקיבוץ יש היתר לערוך ניסויים בחזירים, ותחת מעטה הניסויים הוא מייצר בשר חזיר. החזירים מוחזקים בתנאים קשים ביותר. לכתבה: מי מרוויח מהניסויים בחזירים בקיבוץ להב? נאסר ציד עם כלבים בסקוטלנד! אחד מן המאבקים הממושכים ביותר בתנועה לשחרור בעלי-חיים הגיע לקצו ביום ד´, 13.2, כאשר הפרלמנט הסקוטי הצביע ברוב קולות (83 מול 36) על איסור הציד בעזרת כלבים. שיטת ציד זו כרוכה בהתשה של הקורבן (שועל, ארנבת ועוד) ובקריעתו לגזרים.
 

shanty.G

New member
3. החליבה – מגע אנושי מיותר

(כתבה רביעית על תעשיית החלב) בשבועות הקודמים תיארנו את הנזקים הנגרמים לפרות כתוצאה מהגדלת כמות החלב, ואת התפתחות שיטות החליבה המודרניות, שהביאו לפגיעה קשה בעטינים. מפתחי שיטות החליבה עדיין לא אמרו את המילה האחרונה. על כך השבוע. בדרך למכון החליבה. הסבל המתלווה לחליבה לא מתחיל עם הצמדת מכשיר הוואקום לעטינים. עצם ההליכה למכון החליבה היא מעמסה כבדה על הפרות, הנתונות במצב כה קשה כתוצאה מהתנפחות העטינים, עד כי הן מתקשות אפילו ללכת. מצב זה, האופייני לתעשיית החלב, בולט בקיצוניותו על רקע העובדה, שפרות בנויות, מטבען, להליכה ממושכת. כתב-עת לרפתנים ממליץ לשכן את הפרות קרוב ככל שניתן לפתח מכון-החליבה, "כי ממילא הן נמצאות תחת עקה (stress) רצינית למדי". פרות הנחלבות פעמיים ביממה, ממליץ כתב-העת שלא להצעיד מעל 330 מ´. את אלה הנחלבות שלוש פעמים – לא יותר מ 210 מ´. ואת אלה הנחלבות ארבע פעמים – לא יותר מ 150 מ´! חולבים עד הסוף. במאמציהם הבלתי נלאים להגביר את תנובת החלב של הפרות, מנסים הרפתנים להעלות את מספר החליבות ביממה. בישראל מקובלות כיום שלוש חליבות ביממה, אך המחקר הכלכלי-חקלאי בוחן אפשרויות של חליבה תכופה יותר – עד שש פעמים ביממה. מנקודת-מבטן של הפרות, יש להתפתחויות אלה משמעות אחת: מנות נוספות של סבל וכאבים. הפרה רוצה להיחלב? אחת מן הטענות המוכרות של רפתנים, המנסים לשכנע כי אין כל רע בתעשיית החלב, היא שהפרות עצמן רוצות להיחלב – ולראיה – הן מצטופפות ביוזמתן בפתח מכון-החליבה. רוב הפרות אכן נדחקות כדי להיחלב ראשונות, אולם לא מתוך חיבה יתרה לחליבה, אלא משום שהן סובלות כאבים בעטיניהן ה"מתפוצצים" מרוב חלב – עומס הגדול פי ארבעה עד שמונה מן המקובל בזנים קדומים יותר של פרות, וללא עגל יונק, שיקל מן העומס. הטיפול בפרות "סרבניות". לעתים מפעילים הרפתנים כוח כדי לדרבן פרות לנוע ולהצטופף בחצר הצרה, בכניסה למכון-החליבה. פעמים רבות מתבצע זירוז הפרות באמצעות מכות, חבטות במקל או בצינור, או בעזרת שוקר חשמלי. לרוב מלווה המגע האלים בצעקות, המוסיפות לבהלתן של הפרות. צוות החקירות של אנונימוס תיעד מקרים רבים כאלה, וביניהם מקרה מזעזע של פרה צעירה, שהובלה אל החליבה הראשונה בבוקר שלאחר הלילה בו המליטה את בנה הראשון (שנלקח ממנה מיד). הפרה המבוהלת, עצבנית ומסרבת לשתף פעולה ולהתקדם, ניסתה להתחמק ולהסתובב לאחור, בעוד ששני עובדי רפת חזקים מכים אותה ומחשמלים אותה שוב ושוב בפניה ובעיניה. לבסוף היא החליקה ונפלה נפילה קשה על הבטון המזוהם. לאחר מאבק ממושך הצליחו עובדי הרפת להכניע את הפרה המותשת והחבולה, וחיברו אותה אל מכונת החליבה. ה"ייבוש". את כמויות החלב הגדולות ביותר חולבים מן הפרה בחודש השלישי שלאחר ההמלטה, אז מוציאה הפרה יותר אנרגיה משהיא מסוגלת לקלוט. הואיל ויכולתה לייצר עולה על יכולתה לעכל את מזונה – היא נחלשת ומצבה הגופני מתדרדר. אז מעברים אותה שוב, וחודשיים לפני ההמלטה מפסיקים הרפתנים את החליבה כדי לעצור את ייצור החלב – "לייבש אותה", בלשונם. עד למחזור החליבה הבא. רובוט חליבה. את המגע בין בני-אדם לפרות מחליפים בהדרגה רובוטים. לפני כעשר שנים החלו להיבנות רפתות רובוטיות, ומאז הן מתפתחות ומתפשטות בקצב גובר. ברפתות אלו נהוג סימון אלקטרוני של כל פרה, ומחשב מכוון ומודד את מרבית פעולותיה: האכילה, החליבה, הטיפול במחלותיה, הפנייתה אל המבנים השונים וכו´. הפרה ניגשת בעצמה אל רובוט החליבה, המרכיב על עטיניה את אשכולי החליבה ומעניק לה כתמריץ "ממתק". כאלפיים רפתות מסוג זה כבר הוקמו בארצות-הברית, בקנדה ובמערב אירופה. כ 60% מן הרפתות שהוקמו בשנים האחרונות בהולנד היו רפתות רובוטיות – 500 במספר. גם בישראל פועלות מעט רפתות רובוטיות, רובן בשלבי ניסוי. יתרון הרובוט על האדם. הרפת הרובוטית מסלקת מקרבת הפרה רפתנים, שהם ברובם עובדים זמניים, קצרי-רוח, המטפלים בעדר ענק של פרות שהם אינם מכירים. מחקר רווחה הולנדי, אשר השווה את מידת ה"עקה" שבה מצויה הפרה בחליבה מכנית רגילה (עם התערבות בני-אדם) לעומת חליבה רובוטית, מצא יתרון בולט לחליבה הרובוטית. אך אין במחקר זה כדי לעודד באמת את מי שמניעת סבל מבעלי-חיים חשובה לו. אין המחקר מצביע אלא על הכיוון הכללי שבו יש להמשיך ולצעוד: הפרדת דרכיהם של האדם והפרה, גם זו שבתיווך מכונות. מקורות עיקריים: י. פלמנבאום, ל. ירון וע. שושני, "מעבר משלוש לארבע חליבות ביממה כאמצעי להגברת ייצור החלב בקיץ", חקר ומעש - משק הבקר והחלב 21, מאי 1998, עמ´ 69. א. בר-שלום, ע. קרול וד. הוכמן, "השפעת ביצוע שש חליבות ביום לאורך תקופה קצרה", משק הבקר והחלב 270, אוקטובר 1997, עמ´ 30-31. עזרא שושני, "רשמים מכנס בינלאומי לחליבה רובוטית בהולנד, אוגוסט 2000", משק הבקר והחלב 290, עמ´ 45-53. שלמה דורי, "רובוט חליבה – בישראל?", משק הבקר והחלב 291, עמ´ 39-44. "... בני-אדם נטפלים לפרה כמו תולעת-הסרט לאדם, נצמדים לעטיניה כעלוקות. האדם הוא טפיל הפרה. כך אולי היה לא-אדם מגדיר את האדם בספרי הזואולוגיה שלו." (מתוך: "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום", מילן קונדרה)
 

shanty.G

New member
4. בשר כסמל לשליטה בטבע

לקראת ההרצאה: שליטת הציוויליזציה בטבע למה להתעניין בערכים סמליים? כולנו נתקלים בטיעונים שונים, המצדיקים אכילת מוצרים מן החי. אילו היו הסיבות לצריכת מוצרים אלה ענייניות לחלוטין, לא היה כל קושי לשכנע אנשים, להפסיק לצרוך אותם – והדבר, כידוע, קשה למדי. זאת משום שצריכה אינה נקבעת רק לפי ערך השימוש של המוצרים, אלא גם – ולא פעם בעיקר – לפי התפקוד הסמלי שלהם. למשל, ניתן להמיר בקלות את הבשר כמקור לחלבונים, במקור צמחי של חלבונים. אך מוצרים צמחיים אלה לא ימלאו את התפקידים הסמליים שממלאת צריכת הבשר, יהא התחליף התזונתי מוצלח ככל שיהא. החלפת התפקוד הסמלי של בשר – ושל מוצרים אחרים מן החי – קשה הרבה יותר מהחלפת תפקודו התזונתי. בשר: חשוב? לבשר מיוחסת חשיבות רבה ביותר בתרבויות רבות ושונות:  אנשים משקיעים מאמץ גדול להשגת בשר – השקעה כלכלית או עבודה ישירה.  קיים שפע עצום של מחוות סמליות הקשורות בהרג חיות, בהכנת בשרן לאכילה ובאכילה עצמה.  קיימים ביטויים לשוניים מיוחדים, המתייחסים לבשר בנפרד ממוצרי מאכל אחרים. למען האמת, לא כל-כך חשוב. חשיבות זו, המיוחסת לבשר, כלל אינה משקפת כהלכה את הערך, שניתן לייחסו לצרכים ביולוגיים בבשר או לאפשרויות המעשיות להשיגו. מעידות על כך עובדות רבות:  ברוב התרבויות מספק המזון הלא-בשרי את הרוב המכריע של הצרכים התזונתיים.  בשר יקר הרבה יותר ממזון צמחי, כי הוא מכלה משאבים רבים יותר ביחס לערכו התזונתי.  מיליוני אנשים, בתרבויות שונות, בחרו להימנע מאכילת בשר, והם נהנים מבריאות טובה לא פחות מאוכלי הבשר.  יש המניחים, כי קיימת בבני-אדם משיכה טבעית לטעמו של בשר. אולם הטעם האנושי נייד ביותר: מאכלים הנתפסים כטעימים בתרבות אחת, נחשבים לא פעם כדוחים בתרבות אחרת. גם אם קיימות באנשים נטיות מולדות מסוימות לטעם, לא הן שקובעות מה יאהבו אנשים לאכול, אלא הערכים הרווחים בתרבותם. בשר: סמל לכוח ולהרג. אם כן, לא ניתן להסביר את המקום המרכזי שתופס הבשר בתרבויות שונות במונחים של חישובי עלות-תועלת, על בסיס של צרכים גופניים ואפשרויות מעשיות. הפער שבין הערך המיוחס לבשר לבין ערכו הממשי מתמלא במשמעויות סמליות, המבוססות על עובדה ברורה אחת, הידועה היטב בכל תרבות: בשר הוא תמיד גופה המת של חיה, שכמעט תמיד הומתה באמצעים אלימים. לעובדה זו יש השלכות מרחיקות לכת. הרג אינו יכול כמעט להיחשב כפעילות חסרת-משמעות. הוא מעורר תגובות חזקות. גם מן העובדה שה"מוצר" הוא חיה מתה לא ניתן כמעט להתעלם. מפגינים את שליטת האדם בטבע. בתרבות שבה רווחת הערכה לכוח, אנשים אוכלים בשר לא למרות שהדבר כרוך בעינוי ובהרג של חיות, אלא בגלל העינוי וההרג. מערכות הכוח הסמליות לוכדות את הקורבנות שלהן בתוך מעגל של אלימות: הכוח מאפשר לענות ולהרוג, וכתוצאה מכך משמשים העינוי וההרג כעדות לקיומו של הכוח; לכן, ככל שהורגים ומענים יותר, כך מעיד הדבר על קיומו של כוח רב יותר. הנחה זו, העשויה לעורר התנגדות ברגע הראשון, ניתנת לבדיקה במספר מישורים:  בני-אדם נוהגים להפגין את כוחם כלפי חיות, מעבר לנדרש לצורך אכילתן. שיטות של הרג איטי היו נפוצות באירופה עד למאה ה-19, והן עדיין לא נדירות במזרח הרחוק (פציעה לצורך דימום איטי, השלכה למים רותחים, שיסוי כלבים ועוד). גם בימינו, במערב, מאכלי בשר הנחשבים כמעדנים, כוללים עינוי ממושך של החיות בתהליך הייצור שלהם: בשר עגל וכבד אווז הם הדוגמאות הבולטות ביותר.  אכילת בשר מקושרת בגלוי לסטטוס חברתי גבוה. במהלך ההיסטוריה של תרבות המערב, אכלו המעמדות הגבוהים בשר רב יותר (בפער עצום, בדרך-כלל) מהמעמדות הנמוכים – מעבר למה שניתן להסביר על-ידי הפער ביכולת הכלכלית. לפי תיאוריות מן המאה ה-19 (השורדות במידת-מה גם בימינו), לא זו בלבד שהכוח מאפשר לאכול בשר רב יותר, אלא שהבשר נתפס כמאכל, היוצר עליונות גופנית ורוחנית על פני קבוצות חברתיות אחרות. גברים לבנים מן המעמד הגבוה אכלו במשך רוב ההיסטוריה האירופית יותר בשר מבני עמים אחרים (בעיקר בתנאי כיבוש), וגם מהנשים והילדים בחברה שלהם. אכילת הבשר נתפסה כמכוננת זהות גברית, ואילו אכילת מזון צמחי נתפסה כמכוננת זהות נשית – ונחותה.  בני-אדם נרתעים מאכילת חיות, שלא הומתו בידי אדם. קיימת התנגדות נרחבת, בתרבויות שונות, לאכילת חיות שמתו מסיבות טבעיות – כלומר שלא מעורבת בהן הפגנת כוח אנושית. התנגדות זו עומדת בעינה גם אם החיה מתה בתאונה, ולכן אין להסביר רתיעה זו בחשש מפני מחלות. בשר כסמל דו-ערכי. התזה שהוצגה כאן עלולה להעלות את חמתם של מרבית אוכלי הבשר סביבנו כיום: "אין לי, כשאני אוכל בשר, דחף להפגין שליטה בחיות שאני אוכל! וממילא לא אני הרגתי אותן!". ואמנם, בחברה שלנו מתחרות ביניהן גישות מנוגדות ביחס לשליטה אלימה. מצד אחד מצויה בתרבות המערב אידיאולוגיה כוחנית, השמה את האדם (הגבר המערבי, בעיקר) במרכז היקום, כשליט של הטבע. תפיסת-עולם זו הגיעה לשיאה לפני 300 שנים ויותר; מאז היא בסימן של שקיעה, וגילויים בוטים של כוח ואלימות נחשבים יותר ויותר כביטוי ל"ברבריות", שיש לרסן אותה. גם היחס לבשר מושפע מכך. החיים עם סמל דו-ערכי. כדי לשמור על הערך הסמלי החיובי של הכוח, יש להסוות אותו (למשל: לעבד את גוף החיה המתה ולעטוף אותו בניילון). המראה הבוטה של הרג, דם או עיניים של חיה מתה נתפסים כ"בוטים מדי" וכתובעים הסוואה. יש מי שאינם מקבלים עוד את ההסוואה, ומצהירים כי הם צמחונים משום שבשר נראה בעיניהם מגעיל וברברי (כלומר, לאו דווקא מתוך הכרה מוסרית). בולטים גם אנשים הנמנעים מאכילת "בשר אדום" – בשר הנושא משמעות סמלית מובהקת יותר מבשר עופות, אף על פי שבמציאות החקלאית, הפגיעה בעופות אלימה הרבה יותר מן הפגיעה בבקר ובצאן. סמליות זו ניכרת גם בתגובתם של אנשים, המתריסים כנגד צמחונים וטבעונים; אלה נוהגים לומר "בא לי איזה סטייק!", (ולעתים – המבורגר); איש כמעט אינו מתריס בעזרת "פולקע" או "כנפיים", שערכם הסמלי מובהק פחות. מקורות עיקריים: Nick Fiddes, Meat: A Natural Symbol, (London and New York: Routledge, 1991). Carol A. Adams, The Sexual Politics of Meat: A Vegetarian-Feminist Critical Theory, (Ney York: Continuum, 1990).
 

shanty.G

New member
5. פינת התזונה: גלידות טופו

גלידות צמחיות נמכרות הן בגלידריות והן בחנויות באריזות ביתיות ואישיות. מעבר לגלידות הסורבה (שרבט), המבוססות על פרי ושטעמן חמצמץ, ומעבר לגלידות הפרווה, המכילות תחליפי חלב מלאכותיים, משגשג בשנים האחרונות בישראל שוק גלידות הטופו. שלוש היצרניות הגדולות הן: ריו ופלדמן הישראליות וטופוטי המיובאת. טופוטי משווקת גלידה בטעמים: שוקולד, פירות יער, מנגו-אפרסק, עוגיות שוקולד (מכיל דבש) וניל, פקאן, וכן בשני טעמים דיאטטיים (2-3 אחוזי שומן במקום 12-13 בכל היתר) – קפה-מרשמלו ווניל פאדג´. מטעמי הפירות ומהקפה-מרשמלו לא נרשמה בקרב קבוצת טועמים התלהבות רבה (ציון 8), אך היתר התקבלו בקריאות התפעלות (ציון 9-10). מחיר לחבילה: 20.20 שקלים בניצת הדובדבן. טופוטי משווקת קסטות בטעמים וניל (ציון 10), שוקולד (ציון 9.5), חמאת בוטנים (ציון 8), מנטה עם שוקולד צ´יפס (ציון 8.5) ופירות יער. הקסטות נמכרות בחבילה המכילה שמונה יחידות במחיר 23 שקלים, או בבודדות, במחיר 3 שקלים ליחידה. המחירים לקוחים מהחנות עומר מוצרי טבע ברח´ קינג ג´ורג´ בתל-אביב. מוצר נוסף של טופוטי הם שלגוני סויה. שלגוני שוקולד פאד´ג נמכרים באריזה המכילה 12 שלגונים ומחירה בחנות התל-אביבית ניצת הדובדבן 34.90 שקלים (בטבע-נט בירושלים: 31.90 שקלים). הציון: 8. שלגון השוקו-וניל, המצופה שוקולד, מוצלח הרבה יותר וזכה לציון 9.5. טופוטי משווקת גם שלגוני טופו בטעם שוקו ובטעם שוקו-וניל דלי קלוריות, עם ממתיק האתר של טופוטי: http://www.tofutti.com/home.html ריו משווקת גלידות טופו משפחתיות באריזת 500 גרם בטעמים: וניל עם פטל, שוקולד עם פצפוצי שוקולד ואגוז לוז ופקאן בתופסת פקאן סיני. המחיר בניצת הדובדבן: 24.70 שקלים. כל הגלידות של ריו מכילות אחוז שומן נמוך יחסית (5.75) וערך קלורי נמוך – 103 קלוריות למאה גרם. הציון שניתן לגלידה על סמך טעימת טעמי הפקאן ופצפוצי השוקולד – 9. ריו מפיצה גם את "מיני מג´יק", חבילה עם שמונה ארטיקים קטנים בטעם גלידת וניל ובציפוי שוקולד עם חתיכות שקדים. המחיר: 22.50 שקלים. מדובר בגלידה המכילה 17% שומן, אך הטעם שווה הכל. הציון: 10! מוצר נוסף של ריו הוא "מיניס" – 32 קוביות גלידה מצופות שוקולד – המשווקות בטעם וניל עם אגוזי לוז (ציון 10) וקפה עם שקדים (ציון 9.5). המוצר מכיל 11.5 אחוזי שומן. המחיר לחבילה המכילה 700 גרם בניצת הדובדבן: 38.10 שקלים, 36.60 שקלים בטבע-נט בירושלים, ונמסר כי בירושלים ניתן להשיג את מוצרי ריו במחירים זולים יותר בחנויות המשווקות לקהל יעד דתי. את ה"מיניס", למשל, ניתן להשיג בצומת בר-אילן בירושלים במחיר 29.50 שקלים. פלדמן משווקת גלידות טופו משפחתיות בטעמים שוקו וניל, וניל עם שקדים וצימוקים, שקדים עם חתיכות שקדים ווניל עם שבבי חרוב, אך לאחרונה קשה להשיגן ברוב חנויות הטבע. המוצר היחיד של פלדמן המשווק בימים אלו בניצת הדובדבן הוא "טופ הטבע" – גלידת טופו בטעם שוקו וניל באריזה קטנטנה של 50 גרם. מחירה: 2.50 שקלים, הציון: 8.5. פלדמן משווקת כיום את מוצריה בעיקר למוסדות, כקינוחי פרווה, אך ניתן להשיג את מוצריה במחירים זולים מאוד (14 שקלים לחבילת גלידה המכילה 500 גרם, 40 שקלים ל 30 גביעי "טופ הטבע") במפעל ברחובות (באזור התעשייה בדרך יבנה) בשעות העבודה או בחנות המפעל בנס-ציונה, בפאוור סנטר (פתוח עד 23:00 או 24:00, תלוי בעונה). ניתן לקבל ארגז קלקר תמורת פיקדון של 10 שקלים, להובלה בקירור. אפשר להתעדכן בחנות המפעל בקשר להיצע הנוכחי: 9407685-08, 421637-054 (עופר קציר, מנהל החנות). האתר של פלדמן: http://www.feldmans.co.il/feldmans/5.html יצרנים אחרים. שטראוס משווקת עוגת גלידה "פנטזיה" פרווה במחיר 14.90 שקלים ל 500 גרם. זוהי גלידת שכבות של שוקו-וניל ושוקולד צמקאו, העשויה בצורת עוגה מקושטת. שטראוס משווקת גם גלידת סורבה ללא חומרים מהחי בטעם תות-לימון. גם חברת נסטלה, משווקת גלידת סורבה (בטעם תות, למשל) טבעונית. גלידות פרווה שאינן סורבה, אלא מחקות גלידה חלבית, אך אינן על בסיס טופו, אינן מוצלחות בדרך-כלל, אך הן זולות בדרך-כלל מגלידות הטופו המשובחות. בנוסף לכך, שוק השלגונים מכיל מבחר אדיר של קרטיבים – שלגוני קרח בטעם פירות, ללא חומרים מהחי. מומלץ לבקר בפורום צמחונות וטבעונות
 

maayan66

New member
תשובה

גלידות טופו זה דבר פשוט טעים
רק חבל שאין הרבה חניות עם גלידות טופו אני יודעת רק מאחד בתל אביב ושאני שם אני קונה רק שם!
 
למעלה