2. מה דעתם של חתולים על מזון צמחי?
(כתבה שלישית ואחרונה בסדרה על מזון צמחי לכלבים ולחתולים) בכתבה הראשונה בחנו את האמונות הרווחות ביחס לחשיבותו של בשר בתזונתם של כלבים וחתולים, וראינו כי אין שחר לטענות, שהאכלתם במזון צמחי איננה מוסרית. בשבוע שעבר ראינו, כי כל המרכיבים התזונתיים החיוניים לכלבים ולחתולים מיוצרים כיום לא רק מבשר, אלא גם ממקור צמחי ומינרלי. השבוע נבחן כיצד ניתן, באופן מעשי, להעביר חתולים לתפריט צמחי. ההמלצות. עצות מחוכמות על שיטות המעבר למזון צמחי מתייחסות בדרך-כלל רק לחתולים, שהם בררנים יותר מכלבים. אגודת הטבעונים בבריטניה ויצרני המזון הצמחי ממליצים להרגיל את החתול למזון צמחי בהדרגה, במשך שבועות או אף חודשים, אם יש צורך. מומלץ לערבב במזון המוכר מעט מזון חדש, ולהגדיל את שיעורו בהדרגה. חתול רעב במקצת עשוי לגלות יותר פתיחות למזון הצמחי – לא כתוצאה מן הרעב בלבד, אלא גם מכיוון שגופו נקי יותר מטעמים שאליהם הוא רגיל. גם האווירה חשובה: אם החתול מעדיף לאכול בחברה, או כאשר האדם המטפל בו אוכל אף הוא – יש לספק לו את התנאים מעוררי התיאבון ביותר. ובעיקר – להתאזר בסבלנות. הרבה סבלנות. האם ההמלצות עובדות? בפרסומים של אגודת הטבעונים הבריטית ושל יצרן המזון הצמחי המוכר ביותר (וגפט), מתוארים חתולים המתלהבים לא רק מהמוצר המיועד להם, אלא גם מאבוקדו, ממלונים, ממלפפונים, ואפילו מתרד! אין סיבה להניח, שתיאורים אלה אינם אמיתיים – אך האם הם אופייניים? כדי לבחון זאת ביצע אריאל צֹבל תחקיר צנוע עבור אנונימוס, וניסה במשך חצי השנה האחרונה להאכיל חתולים במזון צמחי. התוצאות מובאות בפניכם מנקודת-המבט האישית שלו, ומבלי להסתיר את הקשיים. מספר אריאל: חבל שלא כלב... בחנוכה עמדתי ליד דוכן פלאפל, והצטרף אלי כלב גדול. בעל הדוכן החל לזרוק אליו כדורי פלאפל. לאחר עשרה כדורים, שהכלב חטף ובלע באוויר, הוא קיבל שתי פיתות, שנעלמו בארבעה ביסים. לבסוף, לכבוד החנוכה, הוא הפגין את נחת לועו גם על סופגניה. ברור, שהוא היה מסתער גם על וגדוג (מזון צמחי לכלבים) מבלי להניד עפעף. אבל החתולים שאני מטפל בהם הם אנינים: אחד חי בבית ואוכל במשך שנים מזון יבש רגיל ומעט שימורי בשר, והוא מגלה עניין מתון בתירס, בגרגרי חומוס מבושלים ובלחם. החתול השני חי בחוץ בלבד, והוא בררן עוד יותר. גם כאשר הוא רעב, הוא מוכן לאכול כמעט רק מזון יבש יקר, יחסית. שני החתולים נתקלו לראשונה בווגקט (מזון צמחי לחתולים) בשנה השמינית לחייהם. אוכל באינטרנט. חודשיים לאחר שהזמנתי מוצרי וגקט דרך האינטרנט, קיבלתי אותם בדואר. החיוב בכרטיס האשראי היה הרבה יותר מהיר. המחירים הם 7.5$ לקופסת תוספים קטנה (עבור חודש וחצי), 15$ לשקית קטנה של אבקה לפתיתים (עבור 40 יום). המשלוח הכפיל את המחיר(!), וצריך לזכור, שלמוצרי וגקט מוסיפים מרכיבים ביתיים, שמחירם לא נכלל כאן. אבל המחירים יורדים עם הגדלת הכמויות: 89$ לקופסת תוספים לשנתיים, ו 42$ לשקית אבקה לפתיתים עבור 132 יום. גם מחירי המשלוח יורדים מאוד עם הגדלת הכמות. אם כך, ייבוא בהיקף גדול יוזיל את המחיר, אך וגקט יישאר יקר יותר מן המזון המסחרי הרגיל (אבל מה, במזון המסחרי, החיות שמהן הכינו את האוכל משלמות את המחיר!). אופה ומבשל. התחלתי ב Vegecat Kibbles, שהוא המזון המועדף על חתולים, לדברי היצרן. המוצר הוא אבקה, המכילה את המרכיבים שהחתול זקוק להם, ומוסיפים לה קמח ומרכיבים נוספים; לשים, אופים וחותכים לפתיתים קטנים. ניסיתי גם וגקט רגיל: אבקה של תוספים מרוכזים בריח אצות, ושמרים מיוחדים לחתול באריזה נפרדת, אשר מוסיפים לחומוס, לעדשים, לאורז או לזרעים מבושלים אחרים. לכל תבשיל מוסיפים גם פתיתי סויה טחונים, מעט שמן ותבלינים. קל להכנה, דומה למזון שאני מבשל לעצמי – ומוזר: לטרוח על מזונו של החתול, לאחר שבמשך שנים נהגתי לשפוך בשבילו פתיתים מתוך שקית, כמו שמשקים צמח. אומרים, שמשהו משתפר בקשר עם החתול כשמבשלים בשבילו. זה נכון. "אתה לא רציני!" שני חתולי-הטיפוחים לא התרשמו מן ההגיגים שלי. ערבבתי את הפתיתים החדשים עם הפתיתים הישנים, והחתול הביתי טרח לברור ביניהם בקפידה, ולהשאיר את הווגקט מנודה בכלי. כלפי המזון המבושל הוא הפגין התעניינות תומכת, כמה ליקוקים – ונזכר שהוא עסוק. החתול שבחוץ היה ענייני הרבה יותר. הוא סרב להאמין שאני רציני, וביקש לדעת איפה אני מחביא את האוכל האמיתי. "דווקא לא רע!" לחתול שבחוץ יש כחמישה-עשר חברים מטעם עצמם, המלקטים את השאריות של ארוחותיו. אף אחד מהם אינו רזה, כולם מואכלים על-ידי אנשים שונים, ונראה שאינם מורעבים יותר מחתול-הטיפוחים שלי. אבל המנטליות – אחרת. את הפתיתים (kibbles) הם מיהרו לכרסם ללא תלונות. נראה שרבים מהם אף אינם מעדיפים את הפתיתים הבשריים (מסוג זול) על פני הצמחיים – כאשר ערבבתי בין שני הסוגים (מושרים במים, לאחר שכמה חתולים התקשו לאכול פתיתים גדולים מדי), הם אכלו הכל ללא הבחנה. תבשילי החומוס, העדשים והאורז קיבלו ציון נמוך יותר בקרב קבוצת הטועמים. המסויגים ביותר, כך נראה, היו זכרים מבוגרים. הדור הצעיר והאמהות, חיסלו הכל (אם כי חתולים צעירים צריכים, למעשה, מזון צמחי אחר, שטרם קניתי). במשך הזמן ניסיתי גם מזון יבש של חברת אבולושן ((Evolution, וגם הוא זכה לפופולריות בקרב רוב החתולים. הפתעה בבית! את העצה להתאזר בסבלנות לא לקחתי ברצינות. אחרי כמה ניסיונות, הפסקתי לשדל את שני חתולי-הטיפוחים לאכול וגקט. את הכלי עם הפתיתים השארתי פתוח על אדן החלון, לייבוש (אחרת הם מתעפשים), והבאתי ממנו לחתולים שבחוץ. יום אחד, חודשיים-שלושה אחרי תחילת המבצע, שמעתי קולות פיצוח מכיוון הכלי. זה היה חתול הבית, שכרסם בנחת מן הפתיתים, ולפי הבעתו – לא בפעם הראשונה. מאז ראיתי אותו אוכל פתיתים יום-יום, כמעט – גם וגקט וגם אבולושן. למדתי כמה טקסים קטנים, המעודדים אותו לאכול – לגשת בתחילה לכלי המזון הצמחי כשהוא מבקש אוכל, להציע לו ביד את הפתית הראשון, לסרק אותו ליד האוכל, וכדומה. כיום הוא בהחלט לא חתול צמחוני (עדיין), אבל שקית המזון הבשרי מתרוקנת לאט יותר. אני משער, שאילו התחלנו את השינוי כשהוא היה צעיר, כבר היינו נפרדים מהבשר לחלוטין. אם את/ה מעוניינ/ת לרכוש מזון צמחי לחתולים ולכלבים באופן מרוכז, כדי להוזיל את עלויות המשלוח, פנה/י לאנונימוס, וציינ/י את כל הפרטים הבאים: שם, מספר טלפון, יישוב, מספר החיות ופרטים על כל חיה: חתול/כלב, קטן/בינוני/גדול (במקרה של כלב). מקורות: James A. Peden, Vegetarian Cats & Dogs, (Troy Montana: Harbingers of a New Age, 1992). אגודת הטבעונים בבריטניה: http://www.vegansociety.com/html/info/info15.html http://www.vegansociety.com/html/info/info46.html אגודת הצמחונים בבריטניה: http://www.vegsoc.org/info/dogfood1.html http://www.vegsoc.org/info/dogfood2.html http://www.vegsoc.org/info/catfood.html "אנשים למען יחס אתי לבעלי-חיים": http://www.peta.org/mc/facts/fsc14.html אתרים לקנייה עצמאית: http://www.vegancats.com/ http://www.vegepet.com/
