2. מסעדנים נגד פיטום אווזים
צרכני הכבד. ה"מוצר" העיקרי שמפיקות מפטמות האווזים והברווזים, כבד אווז (פואה גרה), נמכר לשלוש קבוצות עיקריות של צרכנים: יבואנים בחו"ל; מסעדות בשר עממיות (שיפודיות); ומסעדות יוקרה (ובמיוחד מסעדות צרפתיות). ישראל היא "יצרנית" כבד האווז הרביעית בגודלה בעולם, וקיימים בה עודפי ייצוא רבים, המאפשרים שיווק כבד אווז במחירים נמוכים גם למסעדות העממיות. מסעדות אלה אינן רגישות לתדמית השלילית שיוצרת חשיפת שיטות הייצור הברוטאליות של כבד אווז, אולם אנו מקווים שכבד האווז ייעלם מהן על רקע של
בעיות כשרות. לעת-עתה, המאבק בצריכת כבד אווז במסעדות יוקרה הוא הדחוף ביותר. בשנים האחרונות חלה עלייה בתפוצה במוצר זה בבתי-קפה המבקשים להיחשב כיוקרתיים – בעליהם "משדרגים" אותם למעמד של "מסעדת יוקרה" על-ידי הכנסת כבד אווז לתפריט. את המגמה הזו יש לעצור מלמעלה – על-ידי יצירת התנגדות לפיטום האווזים במסעדות הנחשבות ביותר. הרגישים ביותר. הקהל של מסעדות היוקרה הוא קהל-יעד מועדף להסברה נגד צריכת כבד אווז. מי שמתיימרים לרמה תרבותית גבוהה, נוטים גם להזדעזע, כאשר נחשפות בפניהם העובדות על הדרכים לייצור המנה שעל צלחתם. אניני הטעם עשויים להחרים מסעדות המגישות כבד אווז, להביע מחאה בפני המלצרים וההנהלה, או לפחות להירתע במקרה שניצבת משמרת מחאה מחוץ למסעדה. במובן זה, המחאה הציבורית נגד מסעדות יוקרה, יעילה הרבה יותר מן המחאה נגד המסעדות העממיות והיצואנים. בנוסף לכך, בעלי המסעדות והשפים רגישים במיוחד לתדמית הציבורית שלהם. יותר מכל קבוצה אחרת בשוק המזון, השפים-המסעדנים מוכרים באמצעות האוכל תדמית – תדמית של אנינות. הבולטים שבהם רואים עצמם כמובילי תרבות, ואם פיטום האווזים מחריד אותם באמת, הם יכולים להרשות לעצמם לשתף את הקהל שלהם ברגשותיהם ובנימוקיהם. הסמכות שלהם מעניקה להם, דרך הבעת העמדה הרגישה, נקודות זכות בקרב קהל היעד שלהם.
קמפיין מסעדות. מסיבות אלה בחרה אנונימוס להשקיע את עיקר המאמץ בפנייה למסעדות יוקרה, בבקשה להסיר את כבד האווז מהתפריט. ביוני 2001, כאשר הביע חיים כהן (השף של מסעדת קרן ובעל תכנית בישול בערוץ 1) תמיכה בהמשך השימוש בכבד אווז, פנתה אנונימוס להפגין מול המסעדה. בשנה האחרונה הופקה מדבקה המצהירה "כאן לא מגישים כבד אווז", אשר נשלחה, בצירוף מכתב, למסעדות רבות ברחבי הארץ. הכוונה היא להפוך את ההימנעות מהגשת כבד אווז ליתרון שיווקי, ותוך כדי כך להשאיר בתודעת הצרכנים את בעיית פיטום האווזים. החלק המרכזי של קמפיין המסעדות, שנמצא עדיין בראשיתו, הוא פנייה אישית למסעדנים-השפים, בתקווה לשכנעם להסיר את כבד האווז מהתפריט. שיטה זו כבר נוסתה בהצלחה יחסית בחו"ל: הארגון האמריקאי לזכויות בעלי-חיים, PETA, שלח לשפים ולמסעדנים מכתב בנושא, ובעקבות זאת
הסירו מסעדות רבות את כבד האווז מהתפריט. שיטה דומה פועלת זה יותר מעשור, בהצלחה לא מבוטלת, נגד פרוות – מוצר נוסף הנתפס כיוקרתי וכאכזרי במיוחד – על-ידי פנייה למעצבי אופנה מפורסמים ולדוגמניות מבוקשות.
טבחים עם מצפון. את קמפיין המסעדות של אנונימוס, הקדים לפני כשנה אייל שני, אחד מן השפים הידועים ביותר בארץ, אשר הכריז כי הוא מחרים כבד אווז מטעמי מצפון. גם ארז קומורובסקי, הבעלים והשף של רשת המסעדות לחם ארז, הצטרף לחרם זה מכבר. קומורובסקי לא מסתפק בסילוק כבד האווז ממסעדותיו, והוא נרתם להפיץ את המסר בקרב בכירי קהילת המסעדנים. אנו מקווים, כי ליוזמתו יהיו תוצאות בזמן הקרוב. אומר קומורובסקי: "ראשית עלי להתוודות שרק לפני שנה הורדתי את כבד האווז מה Menu שלי. כטבח, עמדתי בפני התלבטות קשה. מצד אחד, האובססיה הקולינרית לעשות את הכי טוב שאפשר, ומצד שני הזוועה שבפיטום. לשמחתי, לפני שנה ההתלבטות פסקה, הרבה בזכות עמותת אנונימוס. גם להדוניזם הבישולי שלי יש גבול. כבנאדם אינני יכול לעצום עין ולהמשיך לאכול כבד ביודעי על הכאב שנגרם לאווזים על-ידי ´חקלאי הכבדים המוגדלים´. בדיעבד הוויתור אינו גדול. אני מודה לפעילים שעומדים בצמתים ונושאים את נס המאבק הזה, על ששכנעו אותי להוריד את הכבד החולה מה Menu. אני פונה לקולגות שלי – בואו ונכין אוכל מהנה ולא מענה."
סרט במסעדה. קפה הבימה בתל-אביב הוא המסעדה הראשונה, אשר בעליה החליטו להסיר את כבד האווז מהתפריט בעקבות פניית אנונימוס. בעלי המסעדה אף אפשרו לצוות מתנדבים לצלם במקום סרטון נגד צריכת כבד אווז. הצלם דוד מרקאביץ´ גייס צוות מקצועי גדול ליום צילומים במסעדה, על בסיס תסריט של אנונימוס. דני ליטני התגייס לככב בסרטון, בתור לקוח במסעדה, המעיין בתפריט ומוצא בתוכו, תחת הכותרת "כבד אווז", פירוט של השפעת הפיטום על האווזים. בין התמונות במסעדה משולבים קטעים שצולמו במפטמות אווזים. בסיום הסרטון פונה ליטני אל הצופים ואומר: "כבד אווז – לא בשבילי!" הסרטון ישודר בקרוב בערוץ ביפ (ואנו מקווים שגם בערוצים אחרים). אנו מודים לכל צוות הצילום, שבראשו דוד מרקאביץ´, לדני ליטני ולניצבים, שעבדו כולם בהתנדבות.
