זכויות בע"ח השבוע

[shanty.G]

../images/Emo26.gifזכויות בע"ח השבוע

זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: חגי כהן, יוסי וולפסון, נעמה הראל. דואל לתגובות: [email protected] ת.ד. לתגובות: 6315 תל-אביב, מיקוד 61062 טלפון: 5226992-03 פקס: 5220699-03 מרכז אנונימוס: דיזנגוף 93, קומת מרתף, תל-אביב שלום, אנו שמחים להגיש לכם את גיליון מס´ 31. אלו מבין הקוראים/ות אשר אינם מקבלים את השבועון ישירות מוזמנים להירשם אליו באופן עצמאי על-ידי שליחת דואר אלקטרוני ריק לכתובת זו: [email protected]. המנויים/ות הוותיקים מוזמנים להפיץ כתובת זו בין חברים ומכרים כדי שיוכלו להירשם לשבועון באופן עצמאי. אם אחד מן הגיליונות הקודמים לא הגיע אליכם או הגיע באיחור (השבועון נשלח בקביעות ביום שישי), אנא הודיעו לנו בהקדם, כדי שנוכל לשפר את השירות. בגיליון זה: 1. חדשות ופעילויות 2. יוסגרו למכלאות אך לא לניסויים: הדיון בכנסת על חוק הכלבים 3. העטינים שממדיהם יצאו מכלל שליטה (כתבה שנייה על תעשיית החלב) 4. "אבל הם לא מדברים!" – על תודעה של חיות ממינים אחרים 5. פינת התזונה: סקירת שוק תחליפי המעדנים מן הצומח קריאה מהנה, מצוות אנונימוס

 

[shanty.G]

1. חדשות ופעילויות

תנופת פעילות חדשה נגד פיטום אווזים בחודשים הקרובים מתכננת אנונימוס להתמקד במאבק בפיטום אווזים. אנו זקוקים לעזרה במספר תחומים: * אנשים הגרים בחזית רחובות מרכזיים (עדיף בירושלים, אך גם בערים אחרות) ומוכנים לתלות שלט "פיטום אווזים – כבד על המצפון" על מרפסתם. * מתנדבים/ות מכל רחבי הארץ לצורך חלוקת פליירים ומדבקות בצמתים ובמקומות אחרים. * אנשים בעלי קשרים עם אישי ציבור, שיכולים להזדהות עם המאבק בפיטום האווזים, וכן עם אנשי תקשורת, שיכולים לסייע לחשיפה תקשורתית למאבק. המעוניינים/ות, אנא פנו לאנונימוס בדואל או בטלפון. מיצג מחאה נגד ניסויים בבעלי-חיים בשבוע הקרוב, בימים א´-ו´, ייערך ברחבת הסינמטק בתל-אביב מיצג רחוב של האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים. המיצג יכלול אתר זיכרון ל 1,500 בעלי-החיים המומתים מדי יום ביומו בשם המדע, דגמים הממחישים מספר ניסויים רווחים, תערוכת עבודות של סטודנטים מ"בצלאל" המראות את הניסויים מזווית אחרת, דוכני הסברה ועוד. לאחר שבוע זה, יעמוד המיצג מספר ימים בשבוע בכיכרות ערים, באוניברסיטאות ובבתי-ספר. כתיבת תכנית חינוך לבתי-ספר יסודיים בימים אלה מתגבש שיתוף-פעולה בין אנונימוס לבין גורמים במשרד החינוך, בעניין הפצת תכנית חינוך שנתית או חצי-שנתית בבתי-ספר יסודיים – תוכנית שנועדה להפעלה על-ידי צוות בית-הספר, ללא מעורבות של אנשי אנונימוס בשטח. זוהי הזדמנות לפריצת-דרך משמעותית בנושא זכויות בעלי-החיים בישראל, שכן אם תתממש התכנית, ייחשפו לתכנים אלה יותר תלמידים מכפי שיוכל אי-פעם צוות המתנדבים הקטן שלנו לפגוש, וניתן יהיה להעביר מסרים באופן איטי ויסודי, ולא בהרצאה בודדת, כמקובל כיום. התכנית שאנו מגבשים משלבת עיון, יצירה ופעילות בתחומים רבים. בכתיבת התכנית נשמח להיעזר במורים/ות בעלי ניסיון בהוראה, בתחומים שונים. לפרטים – אנא פנו לאנונימוס בדואל או בטלפון.

נפתח פורום נוסף לזכויות בעלי-חיים הפורום נפתח בפורטל "תפוז". בכך הושלמה הצבתו של הנושא על סדר היום של שלושה הפורטלים המובילים בישראל.

 

[חגי כהן]

הפעילות נגד פיטום אווזים דחופה!

בעוד שלושה חודשים בג"ץ אמור למסור את החלטתו בעניין. זה הזמן להעלות את הנושא לכותרות!

 

[shanty.G]

../images/Emo41.gifפעילות בעתיד הקרוב:

אנשים שרוצים לעזור לפעילות נגד פיטום אווזים יכולים להתקשר לאנונימוס

5226992-03 (חלוקת פליירים ומדבקות לנהגים בצמתים וכיוב´).

 

[shanty.G]

2.יוסגרו למכלאות אך לא לניסויים

על הדיון בוועדת הכלכלה בעניין חוק הכלבים חוק הכלבים. ביום ב´, 28.1.2002, התקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בעניין חוק הכלבים. החוק המוצע מעניק סמכויות חסרות תקדים לווטרינריים עירוניים, ומאפשר להם, למעשה, להחרים כמעט כל כלב מידי האדם המטפל בו, ולהמיתו. בנוסף לכך, כללה ההצעה הוראה (שבוטלה), לחייב וטרינרים רשותיים להעביר כלבים מהמכלאות העירוניות למעבדות ניסויים. כלבים מסוכנים? הצעת החוק שנדונה ביום ב´ ידועה גם בשם "חוק הכלבים המסוכנים", בשל פרק ג´ בהצעה, המגביל את ההחזקה של כלבים מגזעים מסוימים. בישיבה הקודמת על הצעת החוק השתררה הסכמה – גם בקרב נציגי משרד החקלאות – שההסדר בנוגע לכלבים ה"מסוכנים" הוא חסר ערך, וכי נחוץ לקבוע הסדר אחר. הסדר אחר לא נמצא, אבל גם ההצעה הנוכחית לא בוטלה. כך, ייתכן שיאושר חוק, שאיש אינו סבור כי הוא ראוי. הווטרינרים הרשותיים מקבלים כוח. על-פי ההצעה, יצטרך מחזיק הכלב להצטייד ברשיון חדש מדי שנה. סירוב של הווטרינר הרשותי להעניק רשיון יביא להפרדת הכלב ממטפליו ובדרך-כלל גם להמתתו. הצעת החוק מעניקה שיקול-דעת נרחב ביותר לווטרינר הרשותי, שלא להעניק רשיון או לבטלו. לקראת הדיון ובמהלכו דרשו הארגונים למען בעלי-חיים להגביל את שיקול-הדעת באמצעות רשימה מוגבלת של עילות להחרמת כלב (למשל, הרשעה בהתעללות בבעל-חיים או בשימוש בבעל-חיים למטרות עברייניות). הארגונים דרשו גם להתנות את אי-מתן הרשיון בכך, שבנסיבות הקיימות נוצרת סכנה לכלב או לציבור כתוצאה ממתן הרשיון. הסתייגויות הארגונים לא התקבלו. שיפור ביחס להצעת החוק. בהצעת החוק המקורית נקבע, שאדם אשר נשלל רשיונו להחזיק כלב יהיה חייב להסגירו למכלאה הרשותית. בדיון ביום ב´ נקבע, שיוּתר לאדם להעביר את הכלב לידי אדם אחר, או לארגון למען בעלי-חיים. סעיפים שטרם נדונו. בהצעה המקורית יש שורה של הוראות דרקוניות נוספות. כך, למשל, מאומצת לתוכו הוראה מפקודת הכלבת, האוסרת ללכת עם כלב ללא רצועה. הפרת ההוראה עשויה להוביל לשלילת רשיון ההחזקה בכלב, להחרמתו ולהמתתו. הוראה אחרת מאפשרת המתה של כלב, שיש "יסוד סביר לחשד" שאינו מסומן בשבב או שאין לו רשיון, אם לא ניתן לתופסו. זאת גם אם לא נשקפת מפניו סכנה כלשהי. הוראה אחרת מביאה להחרמה (ועל-פי רוב: המתה) של כלב שנשך או תקף פעמיים, בלי קשר לנסיבות האירוע. לביצוע החוק ניתנות לרופאים הווטרינריים סמכויות רחבות אפילו מאלה של שוטרים – למשל, זכות כניסה וחיפוש בכל מקום (למעט בית מגורים) ללא צו שופט. המתנגדים להעברת כלבים לניסויים. סעיף 6(ה) בהצעת החוק המקורית מחייב את המכלאות העירוניות להעביר כלבים לניסויים. אך קרא פורז את מספר הסעיף, ושלוש ידיים התרוממו באוויר: חה"כ אבשלום וילן (מרצ) הציג מכתב שהעבירה חה"כ נעמי חזן (מרצ) בדיון קודם, ובו היא מציעה לאסור העברת כלבים ממכלאות עירוניות למעבדות ניסויים. חה"כ נחמה רונן (המרכז) ואיתן כבל (העבודה) הציעו הצעות דומות. תמכו בהצעה גם ד"ר חגי אלמגור (הממונה מכוח חוק צער בעלי-חיים במשרד החקלאות), אשר דרש להפריד בין חוק צער בעלי-חיים לחוק הניסויים, והזכיר כי התביעה להשקיע בכלבים – ולא לקבלם בקלות ממכלאות עירוניות – תתרום לשיקול-הדעת של מכוני המחקר, בבואם להשתמש בכלב. הוסיף לכך צחי דותן (ראש מערך ההגנה על בעלי חיים במשרד לאיכות הסביבה), את הטענה, שהסירוב של רשויות רבות להעביר כלבים לניסויים צמצמה את השימוש בהם. עו"ד חגי אשלגי (העמותה למדע מוסרי) גיבה את הסירוב להעברת כלבים בחקיקה באירופה ובארצות-הברית. התומכים בהעברת כלבים לניסויים. עו"ד בני רובין ממשרד המשפטים התנגד להצעתם של חברי הכנסת ממרצ, המרכז והעבודה, וטען כי מדובר בניסיון לגרוע ממעמדם של הניסויים בבעלי-חיים, שהם, לדבריו, חיוניים וראויים. ד"ר תומי שדה (הווטרינר העירוני של ירושלים, המתמיד בהעברת בעלי-חיים מההסגר העירוני לניסויים) התנגד להצעה אף הוא, וטען שהיא תגדיל את מספר הכלבים שיומתו: גם יומתו כלבים במכלאה, וגם יומתו כלבים אחרים בניסויים. הכרעה: נגד העברה! חברי הכנסת רונן, כבל ופורז השיבו למתנגדים, והשינוי בהצעת החוק המקורית התקבל: ייאסר על המכלאות הרשותיות להעביר כלבים לניסויים. איך הצליח התיקון בעניין הניסויים? שני חלקי הדיון בוועדת הכלכלה מדגימים את ההבדל בין הכנה ראויה לדיון, להכנה שאינה ראויה. בעניין הניסויים, הבעיה שבהצעת החוק זוהתה בזמן. גורמים מקצועיים עבדו היטב על איסוף חומר משיטות משפט אחרות, ובניית טיעונים. איילת סלעי-רייז (העמותה למדע מוסרי) גייסה מבעוד מועד חברי-כנסת, שיגיעו לדיון, יציגו את הנוסח שגובש ויהוו חזית אחידה לאישורו. להופעה בוועדה נשלח עו"ד חגי אשלגי, המצטיין בנוכחותו המרשימה וברהיטותו. איך קיבלו הווטרינרים הרשותיים כוח? נושא הסמכויות המופלגות של הווטרינרים טופל באופן רשלני. הארגונים לרווחת כלבים וחתולים לא תרמו את חלקם. את העבודה המשפטית ואת הייצוג בוועדה עשה עו"ד יוסי וולפסון מאנונימוס – עמותה שאין עיסוקה המרכזי בכלבים ובחתולים. עו"ד וולפסון פעל מבעוד מועד על הכנת חומר משפטי וניירות עמדה מקצועיים ונוחים לקריאה, שהוגשו לחברי-הכנסת עם תחילת הדיון, אולם מאחר שלא נערכו שיחות הכנה עם חברי-הכנסת לפני הדיון, הגיעה עבודתו מאוחר מדי. עו"ד וולפסון אף נותר כדובר כמעט יחיד בנושא זה מטעם הארגונים, אף על פי שנציגי ארגונים רבים הגיעו לישיבה. לאן נעלמו חבריהם הטובים ביותר של הכלבים? הדיון בוועדת הכלכלה חשף (ולא בפעם הראשונה) את ההכרח לתפוס את ההגנה על בעלי-חיים כתחום ציבורי, פוליטי, התובע מחשבה לטווח ארוך וניהול אסטרטגי. הגנה על כלבים וחתולים עשויה לקבל תמיכה ציבורית הרבה יותר מהגנה על תרנגולות, פרות, עכברים ואפילו קופים. אולם המוני האנשים, החיים עם כלבים וחתולים ואוהבים אותם, תופסים זאת כעניין פרטי לחלוטין. מדי פעם הם נתקלים בנחת זרוען של הרשויות – ומוכים בתדהמה. הארגונים לרווחת כלבים וחתולים, הנהנים ממתנדבים רבים ומתקציבים העולים עשרות מונים על תקציב אנונימוס או האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים, עוסקים בעיקר בפתרון בעיות בוערות בשטח. כך נותר המאבק בחוק הכלבים, שהוא תחום עיסוקם הטבעי של ארגוני רווחה אלה, בידי העמותה למדע מוסרי (עמותה חדשה, הנשענת במידה רבה על מי שעבדו באגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים) ובידי אנונימוס. החפיפה החלקית בתחומי העניין עם העמותה למדע מוסרי שיחקה לטובתם של הכלבים, אך כפי שהוכח ביום ב´, לא די בזה. חבריהם של הכלבים, הגיע הזמן להתעורר! בעקבות הדיון בחוק הכלבים בוועדת הכלכלה של הכנסת מומלץ לשלוח מכתבים לחברי כנסת, ולהעלות בהם את הנקודות הבאות:  תודה ותמיכה לחה"כ איתן כבל [email protected], נחמה רונן [email protected] ואבשלום וילן [email protected] על התנגדותם להעברת כלבים ממכלאות עירוניות למעבדות ניסויים. יש להודות גם לחה"כ יוסי שריד [email protected] ונעמי חזן [email protected] על תרומתם בנושא על אף שלא השתתפו בדיון, ולחה"כ אברהם פורז [email protected] על תמיכתו בעמדת המתנגדים להעברת כלבים לניסויים.  יש להביע בפני חברי הכנסת דאגה על ההשלכות של חוק הכלבים, המאפשר תפיסת כלבים בידי הווטרינרים העירוניים ללא הגבלה, כמעט. בעניין זה יש לפנות לחה"כ שצוינו לעיל, וכן לקולט אביטל [email protected], יעל דיין [email protected], אברהם הירשזון [email protected] וסופיה לנדבר [email protected] – ומומלץ להעלות את הנושא בפני חברי כנסת נוספים.

 

[shanty.G]

כאן נמחקה הודעה

משום שלא עמדה בתקנון הפורומים

 

[shanty.G]

מצורף קובץ: פרה קורסת

 

[החיפושית]

לא עקבתי

אבל מה הקריסה קשורה להתעללות בבעלי חיים?

 

[shanty.G]

קיראי את סעיף 3 בשבועון העוסק

בפרוטרוט בפרות. בין היתר נמצאת פסקה ספציפית לקריסה, אך צריך לקרוא גם את השאר על מנת להבין איך מגיעה הפרה לכדי קריסה, ומה משמעות הדבר.

 

[shanty.G]

4. "אבל הם לא מדברים!"

כמה דברים שניתן לומר על תודעה של חיות ממינים אחרים אם את/ה נוהג/ת להתווכח בענייני זכויות בעלי-חיים, ודאי שמעת לא פעם קריאה כזו:  "מאיפה אתה יודע שכואב לתרנגולות? הן אמרו לך?" ודאי לא התייחסת לכך ברצינות. ברור, בדרך-כלל, שזו סתם הקנטה. אבל יש ספקנים בעלי נימוסים משובחים יותר:  "כאב? אולי. אבל לטעון שרע להן, פשוט כי כולאים אותן, או כי נשללים מהן תנאים שהן לא מכירות ממילא – זו כבר האנשה!" מטענה כזו כבר קשה יותר להתעלם. ויש המוסיפים, במבט מנצח:  "הן לא יכולות לתקשר אתנו באמצעות שפה, ולכן הסבל והצרכים שלהן הם ספקולציות; תצפית בהתנהגות לא מספיקה כדי שנוכל להסיק מה עובר להן בראש." וטענה זו היא, כביכול, כבר כמעט נכונה! לכן כדאי להסתכל באופן מעמיק יותר – במגבלותיה של כתבה קצרה – באילו תנאים נוכל לומר דברים בעלי משמעות על "מה שעובר להן בראש". לשם כך יש לפתוח בשאלות כלליות למדי – ואז נשוב לתרנגולות. ידידי הרובוט. כשאני בא להעריך "מה עובר בראש" של אדם אחר – אני מנחש בהכרח. אני חושב את מחשבותיי, והוא – את מחשבותיו שלו. איש מאתנו לא יכול לראות את מחשבות זולתו, לשמוע או למשש אותן. נוכל רק לראות, למשל, שאישוניו מתרחבים ושידו מתנופפת. נוכל גם למדוד את רמת האדרנלין שבדמו. אם נסיק מכך שהוא כועס – עדיין מדובר רק בניחוש. אולי טעינו בפירוש הסימנים, והוא מרגיש משהו אחר בכלל? ואולי הוא בעצם רובוט חסר תודעה, המתוכנת להרחבת אישונים, להנפת זרועות, להפרשת אדרנלין – ולכל סימן אחר, שאנו נוהגים לפרש כסימן למחשבות? שפה? לא כזה ביג דיל! כמובן, כדי לדעת מה חושב ידידי, בדרך-כלל פשוט אשאל אותו. אך גם תשובותיו לא מוכיחות מה הוא חושב, או שהוא חושב בכלל. הרי עדיין לא נפטרנו מבעיית הרובוט – אולי הוא מתוכנת לדבר? ואם הוא אדם רגיל, אך מדבר בשפה שאיני מבין, מה יועילו הדיבורים? ואולי הוא סתם משקר? במקרים כאלה, נסיק את מסקנותינו על "מה שעובר לו בראש" על בסיס התבוננות בהתנהגותו ובתנאי הסביבה שבה הוא נתון – באופן דומה לדרך שבה נתבונן בחיות, שאין להן שפה. מחשבה מעשית על מחשבות הזולת. אם כך, איננו יודעים בוודאות "מה עובר בראש" של אדם אחר. ובכל זאת אנו מתנהגים כאילו ידוע לנו בוודאות, שאנשים אחרים חושבים – וחושבים הרבה – כי לכולנו יש ידע נסיבתי עצום ורב על המחשבות של זולתנו. כעת, אין כל סיבה, שלא להסתמך על עדויות נסיבתיות דומות גם לצורך הערכת מחשבותיהן ורגשותיהן של חיות ממינים אחרים. אמנם, הידע שיש בידינו לגביהן הוא מצומצם מאוד בהשוואה למה שידוע לנו על בני-אדם בוגרים ונורמליים – אך עדיין מדובר בידע רב, המאפשר להניח כמה וכמה הנחות "ודאיות" לא פחות מהנחותינו לגבי תודעתם של בני-אדם. הידע יספיק, רק אם נשתמש בכל הכללים הבאים (ולא רק באחד או בשניים מהם): כלל ראשון: בוחנים דברים בגוף. מצוי בידנו כיום ידע עצום על המבנה והתפקוד של מערכת העצבים של חיות שונות. למינים רבים, בעיקר מבין בעלי-החוליות (שאנו ביניהם) – יש מערכת עצבים הדומה ביותר לזו שלנו – מתאי החישה שבקצות האברים וכלה במוח. מערכות העצבים שלהם מגיבות לסביבה באופן הדומה מאוד לתגובתם של בני-אדם, ברמת הפעילות של כימיקלים מסוימים בגוף, של תאים או של רקמות שלמות. סביר להניח, שאם קיים דמיון בהתרחשויות מסוימות בתוך מערכות העצבים שלנו ושל מינים אחרים, נלווה לכך גם דמיון במצבי הנפש הקשורים במצבים אלה. (זו לא הזמנה לערוך ניסויים בבעלי-חיים! זה אבסורד לערוך ניסויים בחיות כדי להוכיח, בסופו של דבר, שעריכת ניסויים בהן היא פסולה!) כלל שני: מסתכלים בהתנהגות. כשם שהתנהגותנו מעידה על מצבנו הנפשי ועל מחשבותינו, כך סביר להניח, כי התנהגויות מסוימות של חיות אחרות מעידות על רגשות ומחשבות. לכאב, לפחד, לחרדה וכן להנאה יש ביטויים התנהגותיים (בריחה, רעידות והתנשמות, קריאות מצוקה, טיפול באיבר פגוע ועוד ועוד – הרשימה אינסופית). ניתן ללמוד מן ההתנהגות גם על העדפות מורכבות (למשל, כאשר פתוחות בפני החיה מספר אפשרויות, והיא בוחרת באופן עקבי באחת מהן). כאשר מדובר בחיות חברתיות ומורכבות, הסימנים שהן מחליפות ביניהן תורמים נדבך נוסף של עדויות על "מה שעובר להן בראש". כלל שלישי: שואלים על אבולוציה. הדמיון הרב שיש בינינו לבין מינים אחרים אינו מקרי. אנו מניחים, שהתפתחנו מהורים קדמונים משותפים, ולכן תפקודה של מערכת העצבים שלנו אינו יכול להיות שונה באופן שרירותי מתפקודן של מערכות העצבים של חיות אחרות. המסגרת האבולוציונית דורשת אף יותר מכך: כל תכונה שאנו מזהים בחיה כלשהי, התפתחה בתהליך של ברירה טבעית, כלומר, צריך להיות לה יתרון הישרדותי. למשל, מורכבות נפשית היא יתרון עבור חיות המאריכות ימים והמתקיימות בחברה, אך לא עבור יצורים הבוקעים בצורת בוגרים לחיים של יום אחד. מה יוצא מכל זה? ראשית כל, אנו רואים שהצהרות ספקניות מסוג "אנחנו לא יודעים מה עובר לחיות בראש" אינן רלוואנטיות לכל צורך מעשי, כשם שספקנות דומה לגבי בני-אדם אינה רלוואנטית. שנית, כדי לדעת משהו על "מה שעובר בראש" לחיה כלשהי, לא מספיק להסתמך על מידע מועט מסוג מוגבל. נתון התנהגותי פה, נתון פיזיולוגי שם – אלה כלל אינם מספיקים כדי להעריך ברצינות "מה עובר להן בראש". כאשר שולף מולנו מישהו "הוכחה", שתרנגולות אינן סובלות בכלובים שבהם הן כלואות בתעשיית הביצים, או שהן כלל לא מסוגלות להרגיש סבל, נוכל לזהות מיד, שה"הוכחה" היא נתון מוגבל, שאינו עומד בדרישה לשלב בין שלושת סוגי המבחנים שהועלו כאן. כדי לגונן על זכויותיהם של בעלי-חיים יש צורך, כמובן, לדעת נתונים רבים, מכל הסוגים. כאשר מדובר בפגיעות חמורות בבעלי-חוליות, הנתונים החשובים קיימים וברורים. מקור עיקרי: David DeGrazia, Taking Animals Seriously: Mental Life and Moral Status, (Cambridge: Cambridge University Press, 1996).

 

[shanty.G]

5.פינת התזונה: סקירת מעדנים מן הצומ

5.פינת התזונה: סקירת שוק המעדנים מן הצומח מעדני סויה ועוד. בשבוע שעבר סקרנו את שוק הגבינות מן הצומח. השבוע נסקור את שוק המעדנים הצמחיים. המעדנים הצמחיים, רובם מסויה, משווקים בטעמים מתוקים (כגון שוקולד, וניל וכד´), הדומים בטעמם למעדני חלב, ובטעמי פרי חמצמצים, הדומים בטעמם ליוגורט חלבי. שתי החברות המובילות בתחום הן אלפרו הבלגית וצוריאל הישראלית. המחירים לקוחים מהחנות "עומר מוצרי טבע" ברחוב קינג ג´ורג´ בתל-אביב והם מעודכנים ל 30.1.2002. הציון המוענק למוצרים נע בין 5 ל 10. המתוקים של אלפרו. מעדני הסויה של אלפרו מופיעים בארבעה טעמים: שוקולד, וניל, קרמל ופרלין. הם עמידים (ניתן להחזיקם מחוץ למקרר) ומכילים 1.7% שומן. המעדנים נמכרים באריזה המכילה ארבעה גביעים של 125 גרם (יש מקומות שבהם ניתן להפריד את הרביעייה ולרכוש גביעים בודדים) שמחירה 16.50 שקלים. מעדן השוקולד התקבל בתשואות וקיבל את הציון 9.5 בעוד שלווניל, התלוננו הטועמים, היה טעם לוואי חזק, והוא קיבל את הניקוד הנמוך ביותר – 7.5. המעדן בטעם פרלין זכה לציון 9, והקרמל – 8.5. המתוקים של צוריאל. למשק צוריאל יש שלושה סוגי מעדנים בטעמים שוקולד ווניל, כולם מצריכים קירור: מעדן סויה בטעם וניל או שוקולד המכיל 3% שומן, 120 מ"ג סידן ל 100 גרם ונמכר בגביע המכיל 200 מ"ל 4.60 שקלים; מעדן סויה קל בטעם וניל או שוקולד ללא סוכר, המכיל 0.3% שומן, 120 מ"ג סידן ל 100 גרם, ונמכר בגביע 150 מ"ל שמחירו 3.90 שקלים, ומעדן סויה עם קצפת (בדומה ל"מילקי") בטעם שוקולד או וניל, המכיל 6% שומן, 200 מ"ג סידן ל 100 גרם, ונמכר בגביע המכיל 150 מ"ל , שמחירו 3.90 שקלים. כאן דווקא העדיפו הטועמים את טעם הווניל, שבכל הגרסאות שלו – דיאטטי, לא דיאטטי, ובתוספת קצפת – זכה לציון 9.5. רוב הטועמים לא הצליחו להבחין בין המעדן הדיאטטי ללא דיאטטי, אך חלק מהטועמים, שהתנסו פעמים רבות במוצרי צוריאל, התלוננו כי קרה לא פעם שהמוצרים היו מקולקלים. מעדני השוקו זכו לציון 8. יוגורט אלפרו. "יופו" הוא מעדן יוגורט סויה בטעם פירות של אלפרו. הוא נמכר באריזות של ארבעה גביעים של 125 גרם, ומכיל 100 מ"ג סידן ל 100 גרם ו 2.2% שומן. "יופו" מופיע בשלל טעמים: אפרסק, פירות יער, פירות מטע, תות-בננה, אפרסק-אגס, דובדבן ותות. כל הטעמים התקבלו בהתלהבות (ציון 9.5). חשוב לציין כי "היופו" עבר תהליך התססה, והוא מכיל את חיידקי היוגורט הבריאים, וכן כי טעמו חמצמץ. מחירו 16.90 שקלים לארבעה גביעים. בימים אלה מקיימת אלפרו מבצע, ולכל חבילת "יופו" מוצמד שוקו סויה אישי. יוגורט צוריאל. "סויה-גורט" של משק צוריאל משווק בארבעה טעמים: תות, אוכמניות, אפרסק ומשמש. כאן חשו הטועמים בהבדלים של ממש בין הטעמים השונים. הטועמים העדיפו בבירור את טעם התות (ציון 9.5). יוגורט האוכמניות קיבל את הציון 9, האפרסק זכה לציון 8.5, ואילו המשמש זכה לציון 7.5 והוגדר כבעל מרקם גרגרי. "סויגורט" נמכר בגביעים בודדים. כל גביע מכיל 200 מ"ל. יוגורט זה אינו מכיל את חיידקי היוגורט, וטעמו חמוץ פחות. ב"סויה-גורט" 3% שומן, 120 מ"ג סידן ל 100 גרם, ומחירו 3.90 שקלים. לא רק סויה. מעדן אורז מלא אורגני של כפרי בריא משווק בטעמי חרובים, פירות יער וג´ינג´ר-קינמון. המעדן משווק במעט חנויות באופן יחסי, ודווח כי אינו טעים כלל (ציון 5) וכי אף מחירו יקר: 6.80 שקלים לגביע המכיל 170 מ"ל. מעדנים נוספים, שלא נסקרו, הם מעדני שוקו ווניל של PROVAMEL, המיוצרים במפעל של אלפרו, ונראה כי מדובר באותו מוצר המשווק תחת שם שונה, ומעדני אורז חום IMAGINE מבית טבע קל. עשו זאת בעצמכם. דרך ביתית וזולה להכין מעדן סויה היא להשתמש בפודינג בטעם וניל (או תות) של גלעם (1.75 שקלים), המבוסס בעיקר על קורנפלור ותמציות. מכינים את המעדן על-פי ההוראות שעל האריזה, אלא שבמקום חלב, מוסיפים חלב סויה. הכנה כוללת הוספת סוכר, הרתחה, יציקה לקעריות וקירור. מומלץ לבקר בפורום צמחונות וטבעונות