יום שפת האם הבינלאומי

[ענת אדרת]

../images/Emo26.gifיום שפת האם הבינלאומי../images/Emo36.gif

לכבוד "יום שפת האם הבינלאומי", אני מזמינה את חברי הפורום, וחברי פורומים נוספים לציין כאן בפורום: "שואה - הנצחה ותיעוד", את שפתם ותרבותם של הנרצחים בשואה. אני מצרפת את שירה של קדיה מולודבסקי "גילגולו של מעיל" בעברית וביידיש, דווקא השיר הזה, שידוע לרובנו, מספר בחיוך דומע ובדמעות מחייכות על משפחה יהודית אחת, שחיה בדוחק, והמעיל (ואולי לא רק המעיל) עוברים מדור לדור.....

לכבודם של הנרצחים ותרבותם.

 

[נגה כוכבית]

שפות אימי

אימי הדיסלקטית, נולדה בבית דובר הונגרית. מחוץ לבית דיברה ולמדה בבית הספר בסרבו-קרואטית (באותיות קיריליות), ולמדה את שפת התרבות הגרמנית (באותיות לטיניות). כשנלקחה לאושויץ, למדה להכיר את שפת הקאפואיות האיומה - האידיש, ואת אחותה הפולנית, ולמדה לקשקש בשפות החברות: קצת איטלקית, קצת יוונית קצת צ'כית וכולי. השחרור על ידי דוברי הרוסית, הביא אותה לדבר גם בשפה הזאת. בעלייתה ארצה למדה עברית ולקרוא באותיות עבריות, ולמדה בקורסים מיוחדים גם את שפת התרבות המקומית - אנגלית, בה השתלמה בנסיעת לימודים ללונדון. אני הוספתי להשכלתה הלנגוויסטית גם קצת קללות בערבית. ואילו אני, בתה הבכורה, יודעת לומר "אני לא מבינה", בהמון המון שפות... מיכל.

 

[schlomitsmile]

../images/Emo141.gif אמנם היתה זו אבן-משחזת מסוג איום במיוחד, אבל כשיש יהלום בפנים- הוא זוהר...

 

[אבירן171]

שפת כל משפחתי הייתה אנגלית..

אז אין משהו לחדש בזה. אבירן..

 

[schlomitsmile]

היינה, פרויד, אינשטיין וכל השאר... מעורבותם ותרומתם של יהודי גרמניה לתרבות המערב, בתחומים רבים, ידועה. בחרתי להזכיר דוקא חבורה אחרת. שלושה מבין ששת חבריה היו יהודים, ורוב שיריה נכתבו בידי יהודים. הם היו "להקת הבנים" הראשונה, ושיריהם, שאופיינו בהרמוניות קוליות מופלאות והרבה הומור ורגישות, היו להיטים גדולים בשנות העשרים ותחילת השלושים, לא רק בגרמניה. עד---- עד שהוכרזו כ"זבל יהודי מרקסיסטי" ונאסרו להשמעה. יודעי דבר טוענים, שניתן להבחין עד היום בהשפעותיהם המוזיקליות, וגם כיום יש להם אוהדים ומאזינים רבים.

 

[deebeebee]

יידיש- שפתם של טובי הסופרים

החל בשלום עליכם, י.ל. פרץ ורבים אחרים, וממשיך בזוכה פרס נובל יצחק בשביס זינגר. בשפה זו דיברו אבותי ואמהותי, בשפה זו הם אהבו וטיפחו את ילדיהם, בשפה זו צחקו מגדולי הקומיקאים כמו דג'יגאן ושומאכר (זוג שעד היום משמשים השראה לקומיקאים בארץ ובעולם). שפה עם המון רגש ונשמה. שפה איומה? רק בור ושאינו מכיר את השפה יכול לומר כך על היידיש

 

[schlomitsmile]

אכן היידיש שפה קסומה ומפוארת אני מניחה שהמילה "איומה" הופיעה בהודעתה של נגה, בגלל הנסיבות וההקשר בהן למדה אמה את השפה.

 

[גרשון לב]

יידיש, אל גם עברית ועוד

מקורנו בעיר פינסק, שעברה מיד ליד מרוסיה הלבנה לפולין ולהפך. מאחר וכמעט כל תושבי פינסק היו יהודים, היתה השפה הנפוצה יידיש, אך בגלל המצב הגיאוגרפי ידעו גם פולנית ורוסית. עם הורי עליתי ארצה בשנת 1934: הוריהם ודודתי נשארו בפינסק וגורלם היה כגורל רוב יהודיה. אבי נהג לשלוח, אחת לחודש בערך, את העתון העברי שקרא לאחר מהסבים שלי וזה נהג, בחרדת קודש, לקרוא בעתון העברי מדי בוקר לפני צאתו לעבודה. היתה יהדות נפלאה - ואיננה.

 

[גובלינית]

אכן, עצוב... וגם מה שנשאר מהשפה

אחרי השואה במינסק, פינסק, אודסה, קישינייב ודומותיהן נדרס על ידי המכבש הסובייטי... לראיה - כמה מעטים או ספורים מהעולים החדשים שעלו מאצרות חבר העמים לשעבר יש להם שמץ של מושג לגבי השפה האידית...

 

[schlomitsmile]

טעימה מוזיקלית קטנה... אחד משיריהם הידועים והמוכרים עד היום. שיר הומוריסטי, על גברת אחת, שמצאה דרך משלה להתמודד עם שכנים לא נחמדים: יש לה קקטוס ירוק וקטן במרפסת, ולפעמים, הוא נוחת לפתע על ראשו של שכן לא נחמד... לשמיעה יש להקליק על תמונת הקקטוס.

 

[ענת אדרת]

סופר גרמני-יהודי: לאון פויכטוונגר

ליאון פויכטוונגר מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית [עריכה] חייו ויצירתו ליאון פויכטוונגר נולד במינכן למשפחה יהודית אמידה. לאחר סיום בית ספר למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת מינכן ולאחר מכן באוניברסיטת ברלין. לאחר סיום הלימודים עבד כמבקר תאטרון וכמתורגמן. בשנת 1905 החלה דרכו הספרותית של פוייכטוונגר עם פירסום כמה מחזות קצרים שכתב. בשנת 1908 יסד את כתב העת הספרותי בשם "שפיגל" (מראה, בגרמנית). בשנת 1910 יוצאת לאור הנובלה הראשונה שלו - "האל מחימר". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מתנדב פוייכטוונגר לצבא. לאחר שהייה קצרה בחזית הוא שוחרר מן הצבא בשל סיבות בריאותיות. השתתפות במלחמה שינתה את השקפת עולמו של פויכטוונגר, הוא התקרב לחוגים השמאלנים והסוציאליסטיים בגרמניה. במהלך המלחמה הוא כתב מספר מחזות בעלי אופי אנטי מלחמתי. בשנת 1925 יצא לאור אחד הספרים המפורסמים ביותר של פויכטוונגר - "היהודי זיס", ספר אודות חייו של יהודי החצר יוזף זיס אופנהיימר. ספר זה תורגם לשפות רבות (כולל עברית) והביא לפוייכטוונגר פירסום עולמי. ליאון פויכטוונגר היה בין המתנגדים הבולטים של המפלגה הנאצית בסוף שנות ה 20 - תחילת שנות ה-30 . את דעותיו ורגשותיו בנושא ביטא בטרילוגיה "אולם המתנה", החלק הראשון של הטרילוגיה (נובלה "הצלחה") פורסם בשנת 1930. בתחילת שנת 1933 נסע פוייכטוונגר עם אשתו למסע הרצאות בארצות הברית. במהלך שהייתו בארצות הברית מונה היטלר לקנצלר של גרמניה. בשל כך החליט פוייכטוונגר לא לחזור לגרמניה. הוא ואשתו התיישבו בצרפת. בינתיים בגרמניה הוכרז פוייכטוונגר כאויב האומה, אזרחותו נשללה ממנו ורכושו הוחרם על ידי המדינה. בשנת 1937 ביקר פוייכטוונגר בברית המועצות ועל כך כתב ספר מסע בשם "מוסקבה". בספר זה מביא פוייכטוונגר את תמיכתו במדיניותו של סטלין ובשל כך זוכה לביקורת רבה בחוגים הליברלים בצרפת. בשנת 1940, לאחר פלישת הנאצים לצרפת, הושם פויכטוונגר על ידי הצרפתים במחנה מעצר לנתינים גרמניים שחיו בצרפת. בעזרת העיתונאי וחסיד אומות העולם וריאן פריי וסגן הקונסול היירם בינגהאם הרביעי, הצליח להימלט מהמחנה ולהגיע לארצות הברית. פוייכטוונגר ומשפחתו התיישבו בקליפורניה. בשנת 1942 השלים פויכטוונגר את הטרילוגיה הנודעת שלו "יוסף", אודות חייו של יוסף בן מתתיהו הטרילוגיה מורכבת מהספרים: "מלחמת היהודים", "היהודי ברומא" ו"בוא יבוא היום". ליאון פויכטוונגר מת ב-21 בדצמבר, 1958. [עריכה] ספריו שתורגמו לעברית "היהודי זיס", הוצאת זמורה-ביתן, תשמ"ד 1984, תרגם צבי ארד. "בני אופרמן", הוצאת זמורה-ביתן, תשמ"ג 1983, תרגם צבי ארד. "גלות", הוצאת זמורה-ביתן, תשנ"א 1991, תרגם צבי ארד. "היהודייה מטולדו", הוצאת זמורה-ביתן, תשס"ד 2004, תרגמה חנה שוורץ-אייזלר. "בוא יבוא היום" "הבנים" "גויא", הוצאת זמורה-ביתן, תשמ"ו 1985, תרגם צבי ארד. "היעוד הגדול" "יפתח הגלעדי ובתו" "מלחמות היהודים", הוצאת זמורה-ביתן, תשמ"ד 1984, תרגם צבי ארד. "נצחון", הוצאת זמורה-ביתן, תש"ן 1990, תרגם צבי ארד. "נרון הכוזב" בול גרמני הנושא את תמונתו של ליאון פוכטוונגרליאון פויכטוונגר (בגרמנית Lion Feuchtwanger) (נולד במינכן 7 ביולי 1884 נפטר בלוס אנגלס ב-21 בדצמבר 1958), היה סופר, מחזאי ומתרגם גרמני ממוצא יהודי.

 

[zipil18]

ליאון פויכטוונגר היה סופר גדול.

קראתי ואהבתי את ספריו המתורגמים לעברית. זה היה לפני?...מיליון שנה?

 

[בני הרשקוביץ]

אצל הורי ז"ל היידיש הייתה השפה

העיר בנדין בפולין רוב התושבים היו יהודים, רוב העיתונות והתרבות הייתה ביידיש. לאחר המלחמה ובתקופת "השיקום" בנייית קיבוצים וההכשרות והעליה לארץ ישראל, הקימו אולפנים לעברית בתוך הקיבוץ או במחנות המעצר בקפריסין. בבית הורי דיברו יידיש ניסו גם עם הילדים, אבל אטחותי ואני התביישנו לדבר יידיש בפרהסיא והכרחנו את הורינו לדבר איתנו בעברית. לאחר שנים פתאום הרגשתי חוסר ללא היידיש, התחלתי ללכת להצגות ביידיש, הלכתי למועדון יוצאי אירגון זגלמביה. הכל כדי להזכר ביידיש. יידיש היא לא רק שפה היא תרבות שלימה שחסרה. ישנם פה ושם עדיין מקומות שמדברים יידיש יום יומי זה אצל החרדים. לפני כמה שנים שילדי היו קטנים, אמתי להם יום אחד בואו ניסע לטיול בחו"ל, לקחתי אותם למאה שערים בירושלים. העמדתי אותם בין ילדים שמשחקים. ילדי לא הבינו כלום. "כולם מדברים שפה זרה" העילדים שם דיברו ושיחקו ביידיש. אמרתי לילדי זה יידיש. כך דיברו סבא וסבתא.

 

[ענת אדרת]

../images/Emo27.gifכתבה על הנושא../images/Emo37.gif

אינטערנאציאנאלער טאג פון דער מוטערשפראך יום רביעי, 21 בפברואר 2007, 11:04 מאת: אמיר תיבון, מערכת וואלה! או: 'היום הבינלאומי לשפת אם'. לכבוד המועד, החל היום, ייצאו לרחובות מאות מתנדבים דוברי יידיש ויציעו לציבור היכרות עם השפה שער עיתון ביידיש. נסו אותה, לא תתחרטו הבוקר יצא לדרך 'מבצע לילך' –מבצע לימוד יידיש לכל. מדובר במבצע ארצי של יום אחד, במטרתו לחשוף את הציבור הרחב לשפת היידיש. במסגרת המבצע, מתנדבים דוברי יידיש ייצאו לרחובות ולמרכזי הקניות ברחבי הארץ, ויציעו לעוברים ושבים ללמוד אותיות, מילים וביטויים מעניינים ביידיש. בתחילת המאה הקודמת, מיליוני בני-אדם דיברו יידיש, והיא הייתה השפה היהודית המובילה בעולם. כיום השפה מדוברת על ידי יותר ממיליון בני-אדם באירופה וארה"ב, אבל דווקא בישראל, דוברי היידיש מהווים רק 3% מן האוכלוסייה, והשפה זכתה לאורך השנים ליחס מזלזל ומלגלג. "יש התעננינות הולכת וגוברת ביידיש" ענת עצמון כבר גילתה את נפלאות היידיש, ואתם? (בוצ'צ'ו) גלאי. יש ליידיש הרבה מה להציע (יח"צ)דניאל גלאי, יו"ר עמותת סופרי ועיתונאי היידיש בישראל, הוא האחראי למבצע לימוד היידיש. גלאי טוען כי בשנים האחרונות ישנה התעניינות הולכת וגוברת ביידיש, כמו גם בשפות יהודיות אחרות. "במשך שנים רבות החברה הישראלית הדחיקה שפות יהודיות כמו יידיש. חשבו שכך יחזקו את העברית. לאחרונה מתחילים להבין כי זו הייתה טעות", אמר גלאי אמש בשיחה עם וואלה! חדשות. לדבריו, "שפות כמו יידיש הן חלק משמעותי מן המורשת שלנו, וצריך לשמור עליהן". גלאי מאמין כי ליידיש יש הרבה מה להציע: "היא פותחת בפנינו עולם שלם של תרבות יהודית, שהנאצים ניסו להשמיד אותו. זה עולם מגוון, יש בו ספרות, עיתונות ותרבות גבוהה, ומצד שני התייחסות מעניינת לנושאים יום-יומיים שנוגעים לכל אדם", הוא אומר. "לתת כבוד לשפת האם" "לפחות בקרב הציבור החילוני, היידיש קיימת אך ורק במקומות של תרבות גבוהה. יש יידיש באקדמיה, יש יידיש בתיאטרון. המטרה של המבצע שלנו היא לשנות את המצב הזה, להכניס את היידיש לרחוב, לחיים של כולם", מסביר גלאי. פרסומתהוא הוסיף כי היידיש היא אמנם שפה יהודית-אירופאית, אבל לא רק יהודים אשכנזים יכולים למצוא בה עניין. "כל אחד יכול ללמוד יידיש", מבטיח גלאי. לפני מספר שנים הכריזו האו"ם כי ה-21 בפברואר הוא "היום הבינלאומי לשפת אם" (ביידיש: אינטערנאַציאָנאַלער טאָג פון דער מוטערשפּראַך) ולכן מבצע היידיש מתקיים בתאריך זה. גלאי טוען כי הדברים שאמר על היידיש נכונים לגבי שפות נוספות, החל משפת הלאדינו של היהודים הספרדים, ועד לניבים שונים של הערבית. "המסר החשוב מבחינתנו", אומר גלאי, "הוא שצריך לתת כבוד לשפת האם".

 

[YAKOVLER]

a שפות

שלום. הורי דיברו בשנות החמישים עברית.הם רצו להיות ישראילם..אימי מיבנדין בבית דיברו פולנית אימי דברה פולנית עם הסבתה והמבתה ענתה באידש גם גרמנית לא היתה זרה באזור אימי למדה אחר הצוהרים בבת יעק עד היום היא זוכרת שירים בעברית . במילחמה שיפרה את הגרמנית האידש והציכית.אמא דברה עם החברות בפולניתעד היוםאבל ב20 השנים האחרונות הם מדברים עברית ואידש. אני מבין היום יותר פולנית מיאידי .מיכון שאישתי דוברת פוליני.ת

 

[סבא אריה]

אצלי תערובת

שלום חברים אצלי זה באמת תערובת מדוע כפי שאתם יודעים בלגיה מחולקת לשתי אזורים חצי בצפון דוברי הולנדית והחצי בדרום דוברי צרפתית . הייות שגרתי בחלק הדרומי למדתי בבית ספר דובר צרפתית וחובה 4 שעות בשבוע לילמוד הולנדית ודוברי הולנדית צרפתיתצ זה היה בזמני כלומר בין 1946 ל 1955 כיום אין בטחון מה קורה שם (אברר ) בערבים לאחר שהלכתי לישון אבי ואישתו היו יושבים בסלון על כוס תה והיו מדברים על זכרונות אושוויץ ובוכנוואלד . לפעמים הייתי מתאורר ,ומי קומה שניה הייתי שומע תישפטו בעצמכם מה היא שפת אם שלי ??????? השיחה בינהם באידיש ,לאט לאט התחלתי להבין אבל לא יחסתי חשיבות ,אבל לא דברתי פן יגלו שאני מקשיב להם . ב1961 כשהגעתי לארץ פרץ החוצה הידיש שהיה השפה שקשר אותי עם בני משפחה של אבי ,כיום שחרתי המון כי הספרדית והעיברית צפו למעלה ,גם עם אחותי ,מתחילים בצרפתית תוך כמה שניות עוברים לעברית . זה הסיפור שלי . קבלו הטוב שבעולם סבא אריה

 

[zipil18]

גם הורי דברו אידיש ביניהם.

בתחילה דיברו גם פולנית, אך כשנודע לאבי על החורבן של יהדות פולין בכלל ו-ורשה בפרט, אסר לדבר בבית פולנית, כך שאני ואחי נחשפנו רק לאידיש. לא ידעתי שאני יודעת אידיש עד שנבחנתי במקצוע זה באוניברסיטת ת"א, וקבלתי- פטור... אבי ידע גם ערבית ואנגלית. אני למדתי באוני' ערבית ספרותית, וכמובן שאני יודעת גם אנגלית, המשמשת לי לקריאה וכתיבה, ולשיחה, בעיקר בחו"ל.

 

[Sarika]

שפת הלאדינו, שפת אבותיי

שפה שמביאה אותי למחוזות רחוקים של בית הורי, שפה של חיבוק חם, של ניגוניי פיוטים, שפה של סיפורים ורומנסות, שפה מנחמת ומביאה מרגוע למכאוב, שפה של צחוק ושמחה.....Ldino mi amate lingua (לאדינו שפתי האהובה). מה שהיידיש היתה ליהודים האשכנזים, היתה הלאדינו ליהודיי ספרד וצאציהם בפזורות לאחר הגירוש. המשותף בין שתי השפות הנפלאות האלה הוא עצם היותן שפות המזוהות עם הדת היהודית.

 

[SARAH B]

ערב טוב בביתי שפת האם היתה

לאדינו הורי דיברו בינהם בכדי שלא נבין יונית בשכונה דיברנו עברית בבית רק לאדינו וכיום אני משמרת את השפה אני הולכת לחוגים דוברי הלאדינו וגם מדברת עם נכדי כדי להמשיך

 

[doram44]

בבית שלי..

ההורים דיברו בינהם גרמנית שהיא שפת האם של אימי ושפת המחנות של אבי. איתי לא דיברו דבר פרט לעיברית ומדוייקת.. אבל אני מבינה שותפת גרמנית אחותי אפילו קוראת כותבת ומדברת בה.. אבי מדבר מספר שפות, מהבית עיברית אידיש ופולנית,מבית הספר לטינית ויוונית ,מהתפילה גם ארמית ופרשנות מהמחנות גרמנית מלימודי התואר שלו אשורית ופניקית וארמית ועיברית מקראית... ערבית סיפרותית ומדי פעם מוסיף לעצמו שפה.. מעט צרפתית, ספרדית והרבה הרבה רוסית. אמא שלי דוברת גרמנית טובה על כול הרמות שלה .. היא מורה לאנגלית ושולטת בשפה והעיברית שלה סבירה... את כול 3 השפות היא מבלבלת לשפה משלה... אנחנו שלושתינו סיימנו אליאנס כך שאנחנו דוברים צרפתית האנגלית מלווה אותי מגיל 4 כשנסענו לסבא... את הגרמנית אנ י מבינה ומתקשה להתבטא. לפולנית אין לי קשר וחוץ מהבנה פנימית אנין לי הרבה גם עם אידיש..