וואי, רק כעת הבנתי על מה המהומה
סוקיל'ה, לא הצלחתי להגיב אצלך בבלוג, כי נזרקתי שוב ושוב (אבל מרוב ניסיונות הקפצתי לך אחלה של כניסות...). תראי, אני חייבת לומר לך שקודם כל חטפתי חאררה מהכותרת, אני הרי מאלו שיום השואה מדבר אליהם ומכאיב להם במעבר לכרגיל וזה לא כל כך חשוב מדוע, אבל כשהמשכתי לקרוא את ובין השורות (והדגש הוא על בין השורות) הבנתי שיש הרבה מאוד צדק בדבריך, מעבר לזה אם יש מישהי שאני גאה בה על מעשיה, הרי שזוהי את ואמרתי לך את זה כמה וכמה פעמים. אני חושבת שאת עושה עבודת קודש שלא רבים היו מוכנים לעשות (בכנות אומר שאני ממש לא הייתי מוכנה, עם כל הציונות הפלצנית שלי...). מי שלא מכיר אותך ואת כתיבתך הנוקבת והבועטת, הסתכל רק על האריזה ולא על הבפנוכו ועל המעבר, אבל אני מכירה אותך וגם אם חשבתי בקוראי את הכותרת שאת הולכת לחטוף ממני וואחאד כאפה, הרי שאני נאלצת לומר כעת שיש הרבה צדק בדבריך. הצלחת להרגיז הרבה מאוד אנשים (וחלקם גם בצדק), אבל אי אפשר לקחת ממך את הגאונות הכתיבתית הזאת שלך. אבל , וזה אבל גדול- אני מסכימה עם רוב דבריך, לא עם כולם, שיהיה ברור, ואני במקומך הייתי בוחרת כותרת אחרת, כי הכותרת יצרה את כל הבאזז ומרוב אנטגוניזם חלק (רק חלק) מהאנשים ננעלו רק על הכעס והזעזוע ולא טרחו לקרוא (באמת לקרוא) את דברי החכמה וכל כך חבל שכך. העלית נקודות חשובות לדיון, ואם הצלחת לחרפן כל כך הרבה אנשים הרי שאת שלך עשית, ואת יודעת מה? בהפוך על הפוך הצלחת לעורר מהאדישות לא מעט אנשים שלולא קראו את רשומתך מסופקתני אם היו זוכרים שאתמול היה יום השואה...(אבל גם כמה כאלו שאני יודעת בוודאות שלא רק שזוכרים, אלא חיים את הזוועה הזאת יום יום). קיצור- רשומה חזקה, אבל באמש'ך סדרי את הכותרת..
