../images/Emo26.gifפינת אור - בראשית../images/Emo36.gif
הפעם, בגלל שעון החורף אין זמן לכתוב פינה ארוכה. בפעם הבאה אזכור מוקדם יותר. (וחוץ מזה, מי שבאמת רוצה, יכול לקרוא את הפינה של הושענא רבה... הרי היום אסרו חג, כך שעדיין יש להיום שייכות לסוכות).
חטף באות לא גרונית: ברוב רובן של מהדורות התנ"ך (לדוגמה: קורן), מנוקד פסוק כ"ג שבפרק ב' כך: "וַיֹּאמֶר, הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי, לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה-זֹּאת." (ק' בחטף קמץ) כך מנוקד ברוב רובם של כתבי היד הטובים של התנ"ך. הסיבה היא המבטא הטברייני של השווא הנע. בהקדמה למהדורת התנ"ך של מוסד הרב קוק מתייחס הרב ברויאר לתופעה. לדבריו במבטא של נקדני טבריה השווא הנע היה נהגה בד"כ כחטף פתח. (כך הוא גם במבטא התימני עד היום, שלא כמו במבטא הספרדי, שלנו, בו הוא נהגה כחטף סגול). לכן בכתבי היד העתיקים של התנ"ך, המנוקדים בניקוד הטברייני (כמו כתר ארם צובא) מנוקד פעמים רבות השווא הנע כחטף פתח (אבל לא תמיד, אלא רק בתנאים מסוימים ואכמ"ל). לדוגמה: הַמֲרַגְּלִים (יהושוע ו,כה) מְחֹקֲקִים (שופטים ה,יד) אלא שלפני אות גרונית המבטא הטברייני היה אחר. במקרה זה השווא נהגה כמו האות שלאחריו. לכן הניקוד אצלנו: לֻקֳחָה. (הטבריינים לא הבדילו בין קמץ גדול לקמץ קטן!) דוגמאות נוספות: קֳהָת (יהושוע כא,ה) נִבֳהָל (משלי כח,כב) ומה עושים היום? היום כאמור לכל החטפים הללו אין שום משמעות, משום שבמבטא שלנו שווא נע נהגה כחטף סגול. לכן במהדורות תנ"ך שונות (מי יותר ומי פחות) הורידו את החטפים הללו, והסתמכו דווקא על כתבי היד שבהם הם אינם מופיעים. לכן גם בתנ"ך האינטרנטי המצוין של מכון ממרא: "כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת" (*)
עוד דוגמה לחריג בו לא מצוינת מילת היחס בחלק הכולל: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים." (בראשית א,יד)
הפעם, בגלל שעון החורף אין זמן לכתוב פינה ארוכה. בפעם הבאה אזכור מוקדם יותר. (וחוץ מזה, מי שבאמת רוצה, יכול לקרוא את הפינה של הושענא רבה... הרי היום אסרו חג, כך שעדיין יש להיום שייכות לסוכות).
