../images/Emo26.gif פינת אור - הושענא רבה.../images/Emo36.gif
יצא מזה ארוך... אני מקווה שלמישהו יהיה כוח לקרוא...
אם היו אומרים לי ללכת לבית הכנסת פעם אחת בשנה, הייתי בוחר ללכת דווקא בהושענא רבה. בכל יום בחג הסוכות מקיפים את הבימה בבית הכנסת פעם אחת עם ארבעת המינים ביד, ואומרים פסוקים ופיוטים שונים. הקפה זו נקראת "הושענות", משום שבפיוט שאומרים בה מופיע הפזמון החוזר "הושע נא". מחר, ביום האחרון של סוכות, מקיפים את הבימה שבע פעמים, ואומרים שבעה פיוטי "הושע נא". (לכן הוא נקרא יום הושענא רבה = הושענא גדולה, משום שאומרים בו יותר הושענות מבשאר הימים) אחרי ההקפות אומרים עוד כמה פיוטים. הפיוטים של ההושענות מיוחדים בכך שהלשון שלהם יחסית קלה ומובנת, הרבה יותר משאר בפיוטים שבתפילות. לטעמי הם גם הפיוטים היפים ביותר. את הפיוטים ניתן למצוא בכל סידור. כאן רק אזכיר כמה תופעות מעניינות בלשון הפיוטים של הושענא רבה. אני בטוח שישנן הגדרות מקצועיות לכל מה שאזכיר, רק שאיני יודע/זוכר אותן ולכן אזכיר רק את התופעה ללא ההגדרה.
הפיוטים של ההקפות עצמן בנויים משורות שורות של "הושע נא X הושע נא." השורה היא בעצם בקשה, כש-X יכול להיות כינוי לה' שממנו מבקשים, בקשה כללית, מקום וכו' לדוגמה (שורות מכמה פיוטים שונים): "הושַע נָא, אדון המושיע, הושע נא." (אדון המושיע = כינוי לה') "הושע נא, למען רחמיך הרבים, הושע נא." (כאן X הוא סיבה מדוע יש להושיע אותנו) "הושע נא, בית הבחירה, הושע נא." (X = מה להושיע: את בית המקדש) מה שמעניין הוא שאצל הפייטנים הקדומים ל' השימוש משמשת בתפקיד שונה משאנחנו רגילים, ולכן מופיעה גם השורה הבאה: "הושע נא, נשיאים להסיע, הושע נא." נשיאים הם עננים, והבקשה היא שה' יסיע ויקרב אלינו את העננים מורידי הגשם. למעשה פירוש השורה הוא "הושע נא, ע"י שתסיע את העננים." את כל זה מקצר הפייטן ע"י ל' השימוש המיוחדת הזאת. דוגמה נוספת: "הושע נא, שִׂיחִים לְקוֹמְמָה, הושע נא." פירוש: תושיע אותנו ע"י זה שתקומם (= תצמיח) את השיחים - תעשה שיגדלו כראוי. (למעשה זו נראית לי הרחבה של שימוש שמותר בפעלים מסויימים: משפט כמו: "עזור לי לנצח במלחמה" הוא תקין גם בעיננו. בלשון הפיוט גם משפט כמו: "תושיע אותי לנצח במלחמה" גם הוא בעל משמעות).
ומה קורה שכרוצים לבקש שמשהו דווקא לא יקרה, לדוגמה: שה' יושיע אותנו ע"י שלא ימנע מאיתנו את העננים? לשם כך ישנה בלשון הפיוט גם מ' השימוש בתפקיד מיוחד, כמו בשורה הזו: "הושע נא, עננים מִלְּהַמְנִיעַ, הושע נא." פירוש: תושיע אותנו ע"י זה שלא תמנע מאיתנו את העננים. (הפייטן גם מחדש את השורש מנ"ע בבניין הפעיל)
לפיוטים שאחרי ההקפות יש כבר מבנה שונה. פיוט אחד לדוגמה הוא סדר פשוט של בקשות לפי א"ב הפוך: תשר"ק: "תתננו לשם ולתהילה תשיבנו אל החבל ואל הנחלה תרוממנו למעלה למעלה ...." (אגב, כשנגמר סדר תשר"ק, אחרי האות א', הסימן עובר לשם המחבר: "אלעזר" והוא רבי אלעזר הקליר הידוע. חי בסוף המאה השישית). אותנו מעניינות כרגע הן השורות הבאות (באותיות ט,י) "תְּיַשְּׂרֵנוּ באֹרַח סלולה תִּטָּעֵנוּ בְּיֹשֶׁר מְסִלָּה" השורה הראשונה יחסית מובנת: תיַשֵּׁר (=תוליך בצורה ישרה) אותנו בדרך סלולה (יש כאן כפילות מסוימת, אבל זהו דבר רגיל בלשון הפיוט). אלא שהשורה השנייה בעייתית. מה זה יושר מסילה?! אלא שמתברר ש-"סמיכות" כזו נפוצה בלשון הפיוט העתיק. "יושר מסילה" היא פשוט מסילה ישרה. (היה אפשר להשתמש גם בביטוי "מסילת יושר". גם צורות כאלה קיימות). חיפשתי עוד דוגמה לסמיכות כזו, ומצאתי בפיוט אחר, של ר' שלמה סולימן אלסנג'רי לפרשת דברים: "אַדִּירֵי מַלְאָכִים ברוך מברכים גדלו ממליכים..." אדירי מלאכים = מלאכים אדירים. ויש עוד המון דוגמאות. משמעות השורה היא בדיוק כמו השורה שלמעלה: בקשה מה' שייטע אותנו (= יוליך אותנו) בדרך ישרה. שיהיה יום הושענא רבה שמח, חג שמח, ושנזכה ללכת בדרכים ישרות!
יצא מזה ארוך... אני מקווה שלמישהו יהיה כוח לקרוא...