../images/Emo26.gif פינת אור - שופטים ../images/Emo36.gif
הפעם - פינה שלמה על שני פסוקים: "וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי, אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת, הוּא יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה וָחָי." (דברים יט, ד-ה) בפרשה מובא דין רוצח בשוגג (אשר יכה את רעהו בבלי דעת וכו'), וכן דוגמה לרוצח שכזה (ואשר יבא את רעהו ביער וכו').
וָחָי - דוגמה לכלל בו' החיבור המוזכר כאן.
האות ו' במילה וַאֲשֶׁר אינה באה כדי להוסיף, משום שמקרה הגרזן הוא דוגמה למקרה הכללי. דוגמה נוספת של ו' כזאת נמצאת בספר שמות: "וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב, וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו, וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל-צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל-צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית." (שמות כה,יב) בארון היו רק 4 טבעות, ולכן מפרשים שהו' מסבירה כיצד לשים את הטבעות (אבל יש גם פירושים אחרים, וזה תלוי בפירוש המילה פעמותיו). שם בפירוש "דעת מקרא" נקראת הו' "ו' הביאור".
וְנִדְּחָה יָדוֹ - הפעולה של חטיבת העצים היא מהשורש נ-ד-ח גם כאן וגם בעוד במקום בפרשתנו: "...לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן..." (דברים כ, יט). (בכל מקרה, זו הפעולה הרגילה, ולא כאן נגרמה הבעיה של הרוצח אלא רק בהמשך - ונשל וכו'). בפירוש "דעת מקרא" מוסבר עפ"י התרגום המיוחס ליונתן שמשמעות השורש כאן היא דחיפה. היד נדחפת עם הגרזן לעץ. אם כך אולי ניתן לומר שיש קשר לשאר המשמעויות של נ-ד-ח בתנ"ך: נדחף, הורחק, הוגלה. "...וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי" (איוב ו, יג), "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס." (תהילים קמז, ב) ועוד. ואולי יש גם קשר לשורש ד-ח-ה.
"וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ" רש"י עפ"י התלמוד הבבלי מסכת מכות מביא מחלוקת בפירוש הפסוק. יש אומרים שנָשַׁל הוא פועל יוצא והכוונה היא שהברזל של הגרזן הפיל חתיכה מן העץ שאותו חוטבים, וחתיכה זו הרגה את האדם. ואחרים אומרים שנשל הוא פועל עומד, ופירוש הפסוק הוא שהברזל של הגרזן נפל מן הקת של הגרזן (שנקראת עץ) והברזל הוא זה שהרג את האדם.
גרזן - ראב"ע מפרש שיש קשר לשורש ההפוך: ג-ז-ר. גרזן אינו רק בשביל עצים אלא גם לאבן: "וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן-שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה, וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל-כְּלִי בַרְזֶל, לֹא-נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ." (מלכים א, ו, ז). גם בכתובת השילוח מוזכר הגרזן לחציבת אבן.
אגב, גם גַּרְזֶן וגם בַּרְזֶל (וגם אֱמֶת עִרָפֶל ו-כַּרְמֶל) הן מילים יוצאות דופן מבחינת כללי הניקוד. ההברה האחרונה בהן היא סגורה ומוטעמת, ובכל זאת מופיעה בה תנועה קטנה (סגול). גם צורות הרבים וכד' שלהן מוזרה - הסגול הופך לחיריק ומופיע דגש חזק: אֲמִתִּי, עַרְפִלִּים, כַּרְמִלּוֹ, גַּרְזִנִּים. אין לי מושג מה ההסבר לתופעה. אם למישהו יש במה להרחיב אשמח לשמוע.
הפעם - פינה שלמה על שני פסוקים: "וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי, אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת, הוּא יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה וָחָי." (דברים יט, ד-ה) בפרשה מובא דין רוצח בשוגג (אשר יכה את רעהו בבלי דעת וכו'), וכן דוגמה לרוצח שכזה (ואשר יבא את רעהו ביער וכו').