צריכה עזרה, ממי שהתייתם כתינוק....

[גל חוף]

../images/Emo26.gifצריכה עזרה, ממי שהתייתם כתינוק....

שלום לכם, אני אמא לתינוק בן חצי שנה. לפני חודשיים נפלו עלינו השמים והנורא מכל קרה- איבדתי את בעלי, ובני איבד את אביו. רציתי לדעת מי מכם שהתייתם כתינוק יכול לתאר לי את חייו וגדילתו ללא הורה. מלבד הכאב ותחושת הפיספוס, האם יש משהו חשוב באמת שרצוי שאדע? מפחדת לעשות טעויות ולגדל את הילד עם שריטה ענקית...כרגע הוא קטן מדי וגם ככה צמוד אליי ולא ממש מבחין בחסרונו של האב...הוא מקבל המון אהבה וחום ממני ומהמשפחה מסביב, אבל עוד מעט יתחילו השאלות וההתמודדויות שלו מול ילדים אחרים ממשפחות "מושלמות"... אז מה דעתכם, יש לכם מה לייעץ לי? תודה מראש

 

[טיפה בכוס]

התייתמתי בגיל 7... בדיוק לפני 40 שנה

אני לא בטוח שזה דומה לתינוק שעדיין לא מכיר את אביו אבל... נדמה לי שבעולמנו חיים הרבה ילדים ללא אב בסביבה מסיבות רבות, אני בטוח שאהבתך והחום שתתני לו זה החשוב מכל. אי אפשר בלי טעויות בגידול ילדים (יש לי 4) אבל תמיד אהבה, הרבה אהבה טעויות זה משהו שחיים איתו וממשיכים קדימה. מקוה בשבילך שתשקמי את חייך ושתמצאי מחדש אושר

 

[סיגל שהרבני]

שלום לגל חוף

צר לי לשמוע על אובדנך ועל אובדן בנך

לא אוכל לשתף מנסיוני כיוון שהתייתמתי בגיל 12 שהוא גיל מבוגר יחסית, ואבי הצליח להשאיר את חותמו על חיי באופן פעיל אני מקווה שעוד חברי פורום יסכימו לספר, לשתף או לייעץ אני כן רוצה לומר דברים בזכות דמות גברית בחייו של ילד שגדל בלי אב, זה יכול להיות סב, דוד, בן זוג שלך או כל אדם אחר שאת מסוגלת לסמוך עליו, שיש לו השפעה על בנך ושבנך יהיה מסוגל לשתף אותו בקשיים ולבטים אני חושבת שההתגייסות של משפחתו של אבי, ובמיוחד האחים, אחרי נפילתו מאוד מועילה לאחי (הוא גם היה יחסית מבוגר - תשע וחצי), כחןןם שגם היום הוא מרגיש חופשי לפנות אליהם, לבקש עזרה או להתייעץ ואני שמחה על כך על עצמי קשה לי להשקיף מבחוץ

 

[elior bm]

משתתפת בצערך.

אני התיימתי מאבי לפני שנולדתי. ומגיל קטן ידעתי שלי יש אבא אבל הוא נהרג. ברגע שגודלים עם זה מגיל ממש קטן זה "יותר קל".. נכון שעכשיו, הנושא הוא יותר קשה להתמודדות כי גדלתי ואני מבינה את הדברים יותר טוב, ויש לי רצון עז לחקור, לגלות דברים שכביכול אין עליהם תשובה. הכי חשוב,לדעתי, שהנושא יהיה פתוח בבית, שיהיה קל לדבר על זה. שאם בנך יבוא וישאל אותך על אביו אז שתהני לו בכל הכנות גם אם זה קשה. אצלנו בבית למשל יוצא ר הרבה שלאמא של י או למשפחה יש כל מיני סיטואציות בחיי היומיום שמזכירות להם את אבא שלי אז הם ישר מקשרים את זה, ומספרים. וכן, מותר להזכר בדברים מצחיקים-זה אפילו חשוב. תמונות זה דבר שמאד יכול לעזור. ואפילו הוידאו של החתונה.. בקיצור, הנושא צריך להיות הכי גלוי וצריך שיהיה הכי נוח בעולם לדבר עליו. אליאור.

 

[elior bm]

ועוד דבר.

מאד חשוב לא לנתק את הקשר עם המשפחה של בעלך. אצלנו זה פשוט מדהים אחים של אבא שלי הם כמו אחים של אמא שלי. ואפילו בעלה של אמא שלי מאד אהוב שם.

 

[סיגל שהרבני]

אליאור, מתוך סקרנות

את זוכרת מתמיד שאבא שלך מת או את זוכרת שסיפרו לך?

 

[elior bm]

אני זוכרת שסיפרו לי.

כי בעצם נולדתי לתוך זה.. ולא יכולתי לזכור שהוא מת........

 

[סיגל שהרבני]

ענית על השאלה ../images/Emo13.gif

רק להסביר התכוונתי לשאול האם את זוכרת את עצם העובדה שסיפרו לך או שתמיד הייתה "הבנה" שאבא מת, כלומר את אפילו לא זוכרת שסיפרו לך

 

[elior bm]

אממ..

אני לא זוכרת סיטואציה מסויימת שהושיבו אותי ואמרו לי שאבא נהרג. תמיד הייתה הבנה. וגם בגלל שדי היה קשה לראות את כל הבני דודים עם שני הורים , החלטתי שאני גם רוצה ובגלל שאני ואמא שלי חיינו בערך שנה אצל ההורים שלה היה מאד נוח לקורא לסבא אבא .

 

[סיגל שהרבני]

לקרוא לסבא אבא

להבדיל מהמקרה שלך כיוון שאת נולדת למצב הזה יום אחרי שאבינו נפטר סבתא שלי אמרה לאחי שמהיום הוא יכול לקרוא לסבא ולאחים של אבא שלנו - אבא וככה הוא הסתובב כל היום וקרא לשלושתם אבא

בערב ביקשתי מאמא שלי להגיד לו להפסיק, כי זה נראה לי כל כך מטופש וחסר רגישות (הוא פשוט עשה את מה שסבתא אמרה לו לעשות) לדעתי, סבתא שלי בכלל לא חשבה על האחים של אבא שלי כשהיא אמרה את זה - האח הגדול נשוי עם 2 בנות משלו והאח הקטן בסך הכל בן 24, עוד לא מעכלים שאח שלהם מת ופתאום ילד בן 10 קורא להם אבא התופעה לא חזרה

 

[גל חוף]

תודה על השיתוף

 

[סיגל שהרבני]

תודה לך ../images/Emo39.gif

את מוזמנת להמשיך לשתף אותנו ולהתייעץ