שאלת היום שלי

[קרנושה]

../images/Emo26.gifשאלת היום שלי../images/Emo36.gif

אתזז אותכם מה יש? למי שערה ניתוח קיסרי מביננו... האם עשיתם הרדמה מלאה? האם ניסו להניע אותכם מזה? והמליצו על אפידורלית וכו´? בדיעבד....האם הייתם בוחרים בהרדמה אחרת? ולמה?

 

[ורד של שירה]

אובהת את התיזוזים שלך../images/Emo3.gif

איתי לא דיברו בכלל על האופציה של הרדמה מלאה רק הרדמה של חצי גוף תחתון. אני לא אשכח את החצי שעה אחרי הניתוח, ההמתנה להרגיש שוב תחושה ברגליים, לדעת שהכל בסדר. ככל שהזמן פה בפורום עובר אני רק קולטת יותר ויותר איזו טראומה עברנו. זה באמת מעניין מה הקריטריונים להחלטה מתי מרדימים בהרדמה מלאה ומתי בהרדמה חלקית? אולי מישהי מהאחיות שמבקרות פה מידי פעם תוכל לענות על זה.

 

[ורד של שירה]

אובהת= אוהבת כמובן

 

[קרנושה]

ורד יקירתי...

תמיד אבל תמיד המרדימים (ושאר הרופאים) יעדיפו הרדמה חלקית על הרדמה מלאה וזה למה? הסכנות והסיבוכים הכרוכים בהרדמה מלאה עולים באלפי מונים על כל הרדמה אחרת... חומרי ההרדמה לא ממולצים...וכשהם ניתנים הם ניתנים בצורה הכי מדודה שיש (לפי משקל וכו´)...למה לחשוף אותנו לדבריהם לעוד סכנות של הרדמה מלאה? לא מספיק הסכנה שבניתוח ככלל? (זיהומים וכו´)...

 

[קרנושה]

אני החלטתי...

למרות שניסו להניע אותי מזה בעקביות לוחצת, שאעשה הרדמה מלאה.... למה? בבוקר יום בהיר בשבוע שבין ה27 ל28 אמרו לי שהיום זה השיא ושהיום אסיים את ההריון....החששות היו אדירים משעה 07 בבוקר שנאמר לי זאת ועד השעה 14:30 שהוכנסתי לחדר ניתוח לא הפסקתי לחשוב ש....עוד חצי שעה....רק חצי שעה מפרידה בין ההריון שכל כך רציתי למשוך והחוסר וודאות לדברים עובדתיים ומוחלטים שחחשתי מהם בטירוף... עקב לחץ הדם הגבוה מאוד חששו מהרדמה מלאה....ואני בשלי... בשבוע כה צעיר שחוסר הוודאות לגביי מה יהיה שולט בי אני אמורה להיות עירנית ולשמוע ולראות את המתרחש? אני אמורה להיות עדה להחייאה ? אני אמורה לראות מליון של אנשים מסביבי? (והיו בחדר ניתוח לפחות 15 איש, ו3 עמדות לקבלת התינוקות, מיילדות, רופאי ילדים בכירים, מרדימים, 3 מנתחים, אחים ואחיות סטריליים וכאלה שגם לא....וסטג´רים). בחרתי חד משמעית שלא אהיה עדה למתרחש ונכנעו לי לבסוף... אז ההתאוששות היתה קשה....ולא הייתי ברגע הגדול ההוא....וכשאני חושבת על זה עכשיו מסקרן אותי לדעת מה היה שם כשהראשון יצא וכך הלאה....אבל... עדיין הייתי מבקשת הרדמה מלאה שוב....כי ליהיא שהוצאה שניה הונשמה ולשמוע אותם אומרים "תביא לי טובוס" ושאר ירקות בייחוד שאני מבינה הכל כי אני אחות ....מלחיץ! *תמיד ידעתי שאעבור ניתוח קיסרי עוד קודם ההריון....ראיתי ושמעתי יותר מידיי כאחות במחלקת יולדות....מה גם כוח הסבל שלי שואף ל0... -לא אלד בלידה ספונטנית בחיי....(למרות הפיספוס האדיר שאני מודעת לו)...בזאת אני בטוחה!

 

[אינה של יערה]

האפידורל מן הגיהינום...

הצד הימני שלי קיבל מנה כפולה, כיוון שפעם הראשונה שהמרדים ניסה לתקוע את המחט הוא הצליח להרדים רק את הצד הימני... אז הוא ניסה שוב והפעם הצליח. (ואני עוד צרחתי להם "אל תחתכו עוד, האפידורל לא עבד!!!") ההרגשה מוזרה בלשון המעטה ומטרידה מאוד מאוד. כשנכנסתי לניתוח התינוקת היתה במצב טוב והמוניטור היה תקין. אני הייתי במצב לא משהו עם לחץ דם של 200/120, אבל זו לא היתה סכנת חיים מיידית. אני שמחה שהייתי בהכרה כי גם כך הרגשת חוסר האונים וחוסר השליטה נוראה.

 

[אינה של יערה]

האפידורל מן הגיהינום...

הצד הימני שלי קיבל מנה כפולה, כיוון שפעם הראשונה שהמרדים ניסה לתקוע את המחט הוא הצליח להרדים רק את הצד הימני... אז הוא ניסה שוב והפעם הצליח. (ואני עוד צרחתי להם "אל תחתכו עוד, האפידורל לא עבד!!!") ההרגשה מוזרה בלשון המעטה ומטרידה מאוד מאוד. כשנכנסתי לניתוח התינוקת היתה במצב טוב והמוניטור היה תקין. אני הייתי במצב לא משהו עם לחץ דם של 200/120, אבל זו לא היתה סכנת חיים מיידית. אני שמחה שהייתי בהכרה כי גם כך הרגשת חוסר האונים וחוסר השליטה נוראה.

 

[אמא של נוריאל]

אני בכלל לא ידעתי מי נגד מי מתי

ולמה.... באתי סתם לביקורת ומבהילים אותי לחדר לידה ושעה (אולי) אח"כ אומרים לי שלושה רופאים אחד אחרי השני, תחתמי לנו על הסכמה לניתוח. איך? מה? כמה? מי מדבר איתי בכלל.... הניתוח היה בהרדמה אפידורלית, ולקראת סוף הניתוח הרגשתי רע. אני לא זוכרת מה בדיוק זה היה אבל קבלתי משהוא מטשטש (או משהוא כזה) וכל השעתיים של ההתאוששות ישנתי. בפעם הבאה (שאני מקווה שלא תיהיה) אני ארצה אותה הרדמה כי ההתעוררות היתה מהירה.

 

[אמא של עמרי]

אפידורלית

המרדים בחר . התלבט לעצמו ובחר עבורי אפדורלית . זה דווקה קטע שעבר טוב ( סביר ) .. אבל מרוב שזה היה דחוף ותקעתי את הצוות בסוף משמרת . הם התחילו לחתוך אותי מהר מידי ועדיין הרגשתי והתחלתי להתחנן שיחכו שאני מרגישה שעוד לא נרדם לי . והמרדים התחיל לבקש גם כן שיחכו זה לא היה נעים . חוץ מיזה הרגשתי את כל הידיים שעובדות בבטן , והדקות היו כנצח !! אבל היה יתרון גדול לאחר הניתוח האלחוש המשיך להשפיע המון ( ממש חצי יום ) לא הרגשתי כאבים .

 

[ענבל30]

הרדמה מלאה לגמרי... ../images/Emo10.gif

אחרי זירוז וארבע שעות צירים, בדיוק כשהתחלתי לבכות שיתנו לי כבר אפידורל - נוצר מצב של מצוקה עוברית והריצו את המיטה שלי לחדר ניתוח... כבר כל כך רציתי את ההרדמה, כי לא יכולתי לסבול את הכאבים... אבל בדיעבד, ללדת בהרדמה מלאה - זה בעצם לפספס את הלידה... לא להיות שם כשהבת שלי יוצאת לאויר העולם...

 

[אפונת הגינה]

לא היתה שאלה בכלל - אפידורלית

ידעתי שיש אפשרות להרדמה מלאה. לא שאלו אותי בחדר הניתוח ובמילא לא רציתי. רציתי להיות שם בזמן הלידה. בדיעבד אני לא בטוחה שזה היה כל כך מעניין ואפילו קצת מלחיץ (לא הביאו לי את הילדים שאוכל לראות אותם ולא סיפרו לי על מצבם לפני שדרשתי בתוקף - שמעתי רק בכי של כל אחד מהם ואח"כ לקחו אותם לחדר ליד לטיפול).