שלום ידידי הוותיקים

[BatHell]

../images/Emo26.gifשלום ידידי הוותיקים ../images/Emo13.gif

המון זמן עבר מאז הייתי פה. מקווה שהכל בסדר! מס' שאלות (שלא הצלחתי לענות עליהן לבד, יובלנקו):

אז איך באמת קוראים לוולד של הג'ירף?

מדוע כאשר משתמשים במס' הדקות לציין שעה (נניח: חמש ועשרה), אומרים את מס' הדקות בזכר, ולא "חמש ועשר"?

אמן או אומן?

"גאון" בהשלכה לנקבה- גאונה או גאונית? (את זה אני יודעת, אבל חברה שלי רוצה הוכחה בכ-ת-ב)

יש למישהו מושג מאיפה הגיע הכינוי "דוסים"?

ועוד שאלה של "יש למישהו מושג": בעבר נקראו החילונים של ימינו "חופשיים". מדוע שונה שמם? מדוע דווקא ל"חילונים", ומהו מקור הכינוי?

רוב תודות לעונים, ושבת שלום כולם!

 

[Nissan Altschuler]

דוסים זה פשוט

דתיים במבטא יידישי הרבה פעמים ביידיש A נוטה להפוך לO ות' נוטה להפוך לSS כמו תכלס(תכלית).

 

[lordgino]

למעשה

הפיכת ת' ל ס' לא התחילה ביידיש ובעצם זו צורת ההגייה הנכונה יותר. רוצים הוכחה? בבקשה: זוכרים את אדיפוס? זה שהתחתן עם אמא שלו והרג את אבא שלו? יפה. פירוש השם אדיפוס (ביוונית Oidipous) הוא נפוח רגלים: oidein - להתנפח, pous - רגל. המילה pous התגלגלה למילה feet וכמו שאתם שמים לב, feet מבטאים עם ת' בסופה ולא עם ס'. כיוון שיוונית קדמה לעברית (בעצם אני לא בטוח. מישהו יודע בוודאות? מה שבטוח הוא שיש כתבים יווניים מ 1500 לפני הספירה - לפני התנ"ך), הייתי אומר שהם אלו שצודקים.

 

[Nissan Altschuler]

../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif

בשפות הינדואירופיות השורש של רגל הוא PED- בהרבה שפות זה נשמע שונה אנגלית FOOT גרמנית FUSS בהולנדית VOET בצרפתית PIED בספרדית PIE ביוונית מודרנית PODI איך בכל שפה זה נשמע שונה זה כבר עניין של מבטא וגם של התפתחות היסטורית. בשפות הגייה שנחשבת תיקנית לאותה שפה לא יכולה להיות שגוייה, והגייה שאינה תקנית ומקובלת אינה יכולה להיות נכונה יותר מהגייה תקנית רק משום שבעבר הגו משהו דומה לזה. ניתן לשער מאיזה מקור הגיעה המילה ואיך נגרם השינוי אבל אין הגייה נכונה ולא נכונה כל עוד מדובר בשפה עצמה ואם המקור של FOOT זה FUSS או משהו דומה לזה זה לא הופך את ההגייה של FOOT באנגלית כFUSS לנכונה רק מפני שזה קדם לו להפך זו תהיה שגיאה להגיד באנגלית FUSS במקום FOOT. אז כשדוברי יידיש או מבטא יידי אומרים דוס זו לא טעות כל עוד זה חלק מהשפה שלהם משפת היידיש, אך אם הם מבטאים מילה בעיברית, כשיש להם כוונה לבטא מילה בעיברית בזמן שהם דוברים עיברית והם לא מבטאים אותה כמו שדוברי עיברית מבטאים זו טעות. היום דוס חזרה אל העיברית עם משמעות שונה, כשאומרים בעיברית דוס עם הכוונה לציבור אז זה תקין אך אם מנסים להגיד דת בצורה הזאת זה לא תקין. גם המילה "בוס" נגזרת מהגרסא היידית לבעל-בית בעיברית והיום המילה חזרה אלינו עם משמעות שונה. אז להגיד אני הולך הבויסה במקום אני הולך הביתה זו תהיה שגיאה חמורה, אך להגיד את המילה במשמעות המודרנית שלה של מנהל עבודה זה יהיה נכון. הגיית ס' במקום ת' לא יכולה להיות בשום אופן תקינה מפני שאנחנו דוברי העיברית מבטאים את המילה דת כDAT ובית כBAIT. בעיברית קדומה היו אומרים DATH, אבל להגיד דת' היום זה ממש לא יותר נכון מלהגיד דת, ודוס עוד פחות. אז השאלה היא האם דוס שאין ספק שמקורה עיברי האם היא נחשבת חלק מיידיש או שזאת לא נחשבת מילה ביידיש כשאז מדובר בעיוות של העיברית.

 

[lordgino]

אני מרגיש ../images/Emo122.gif ...

לא התכוונתי ספציפית למילה "דוס" אלא לתופעה של החלפת ת' בס' בכל מיני שפות. להגיד שס' זה יותר נכון, אתה צודק כמובן, וזו לא היתה כוונתי. בכל מקרה, תודה על החומר המעניין. וסתם ככה עלו לי כל מני דוגמאות אחרות מיידיש: חתן - חֹסְן שבת - שׁבֵּס רגלים (feet) - פִיס ורגלים חמודות כאלו של תינוקות - פיסלך.

 

[lordgino]

רק שיהיה ברור

פיסלך הן לאו דווקא רגליים חמודות אלא כל רגלים שהן. התוספת "לך" מציינת ריבוי.

 

[Nissan Altschuler]

הקטנה(סופית המביעה חיבה והקטנה)

התוספת -לך כמו -לה -ניק מציינת הקטנה כמו -ון -ית בעיברית -ליין ו-שן בגרמנית -קה ו -יק בשפות הסלאביות ו-יה ו-צ'יק ברוסית ועוד.

 

[Nissan Altschuler]

גאון גאונית גאונים גאוניות!!!

 

[Nissan Altschuler]

חילוניים

ההפך מדתיים, אלו המתעסקים בחול ולא בקודש, כמו SECULAR האנגלי שמקורו מהלטינית דרך הצרפתית שמשמעו המתעסק בעניינים גשמיים ולא ברוחניים מחללים שבת ושאר מועדים ובמילים אחרות לא דתיים. אין לי מושג למה חילוניים החליף את החופשיים, אולי הדתיים השתמשו במושג חילוני כגנאי והחופשיים קיבלו אותו על כן בהתלהבות על עצמם ברוח של מרד.

 

[Nissan Altschuler]

כי אנשים טועים

להגיד חמש ועשרה זאת טעות. יש להגיד חמש ועשר דקות. גם להגיד עשרה לחמש זאת טעות יש להגיד עשר דקות לחמש. חוץ מבלבול של אנשים אין סיבה להגיד חמש ועשרה זה שזה נגמר בצליל A לא הופך את זה למספר בנקבה. הדקות הן בנקבה ומספר סתמי הוא בנקבה. על כן לא אומרים עוד חמש ועשרה כי אם חמש ועשר דקות. אנשים טועים בהרבה מקרים... שמונַה עשר; שמונֶה עשרה - בלי ערבובים ביניהם. אחת, שתיים, שלוש, ארבע... אחד, שניים, שלושה, ארבעה... - ולא הערבוב שאנשים עושים לפעמים(אחד, שניים, שלוש, ארבע/ אחד, שתיים, שלוש, ארבע).

 

[שבולת ירוקת העין]

יש לזה סיבה

חמש ועשרה = חמש ועשרה רגעים. כך נהגו לומר פעם, לפני שהמילה דקה נכנסה לשימוש. והצירוף התקבע כך.

 

[Nissan Altschuler]

תודה על ההארה../images/Emo45.gif

 

[BatHell]

תודה רבה ../images/Emo13.gif