שמאל| פינת הלקראת

[ענתש]

../images/Emo26.gif../images/Emo26.gifשמאל|../images/Emo95.gif פינת הלקראת

ראשונה לפתוח את פינת ה"לקראת הריוניות" שאוכלות את עצמן מהלחץ. מי מצטרפת ? והשבוע - מהפך ! היום זה היום שמתחלפת לי הדיפרסיה במאניה. ככה אני - שבועיים בדיכאון שלא הצליח ובחוסר חשק לעשות כלום, כי הרי אין טעם... ואז מגיע הביוץ איתו שבועיים מאניה. בחיי שאני בודקת הריון כל יום, לא יכולה להתאפק. כמה שאני אומרת לעצמי שאין סיכוי, שעוד מוקדם מדיי... בסוף אני מוצאת את עצמי בשירותים עם הבדיקה. טוב שמעולם לא לקחתי סמים - אני כבר רואה כמה הייתי יכולה לשלוט בזה

אני מדברת אל הבטן בשבועיים האלו, רק למקרה ש... כל הדרך לעבודה. אני שרה לה שירים (לבטן). אני מסבירה לביצית בדיוק איפה לעמוד כדי להתקל בזרע, אני מסבירה לזרעים לאן לשחות ואם היתה לי גישה, תאמינו לי שהייתי מציבה שם שלטי ניאון מהבהבים... אני מדמיינת כל לילה לפני השינה איך יש עובר קטן בפנים שחם לו ונעים לו ואני אומרת לו להחזיק חזק ולהשתרש.... אני אפילו מקווה לאיזה פיצוי קוסמי, תאומים אולי ? הלוואי, הלוואי שהחודש הוא החודש שלי. הלוואי שהחודש אני אתחיל לספור הריון חדש ואפסיק לספור את זה שאיננו (שבוע 26 ... כן אני יודעת בדיוק איפה ומה היה צריך להיות עכשיו). מחזיקה אצבעות לכל השותפות שלי לדרך.

 

[רונה 4]

ענתש, ברכות ליוזמה החדשה! ../images/Emo45.gif

שהשבועיים של המאניה יסתיימו באקסטזה טוטאלית!

 

[שלי34]

כתבת מקסים ../images/Emo24.gif

אני מאמינה בנבואה שמגשימה את עצמה מאחלת לך: אנא נבואה תתגשמי..

 

[niritcat]

כל כך, כל כך מוכר../images/Emo39.gif....

הייתי קונה את הבדיקות בזוגות או שלשות, הבדיקות שיכולות לתת תוצאה 3 ימים לפני, אבל לא יכולתי להתאפק מלבדוק כבר שבוע לפני שהמחזור אמור להגיע. זוכרת את השבועיים של דכאון, ושבועיים של תקווה (אני חושבת שבשבועיים של הדיכאון, שתיתי בקבוק "בקרדי בריזר" בערך פעם ביומיים). כל הזמן עברה לי בראש המחשבה של אולי היינו בכל זאת צריכים להמשיך עם הבדיקות והכל היה מסתדר בסוף, או אולי בכל זאת משהו השתבש בגרידה וכדאי לבדוק שוב? כבר ראיתי את עצמי מצטרפת לקבוצת הנשים המתקשות להיכנס להריון, ונכנסת לפורום טיפולי פוריות. ו...על זה עוד לא סיפרתי לאף אחד חוץ מבעלי...מפליגה במחשבות על מה קורה עם נפשו של העובר הקטן שבחרתי לוותר עליו. מה קורה לו אחרי ש"דוחים" אותו? האם הוא הולך לבית אחר? טוב יותר? אולי הוא יוולד למשפחה חסרת כל בעולם השלישי? אולי בכל זאת היה לו יותר טוב להיוולד כאן, אצלנו, בבית חם ובטוח, גם אם גוף פגוע? כל התקופה ארכה סך הכל 4 חודשים, אז זה נראה כמו נצח. מזל מזל מזל שהיתה לי את דנה, שידעתי שמקסימום, במקרה הכי גרוע, אני אאלץ להסתפק "רק" בילדה המדהימה הזאת שכבר יש לי בבית. מחזיקה לך ולכולכן אצבעות, שהתקופה הזאת תעבור לכן כמה שיותר מהר,

 

[ענתש]

../images/Emo45.gif בדיוק. ממש בדיוק.

גם עם הדמיונות על הילד הזה שלא היה... אני נקשרת אליו ככל שהזמן עובר, זה לא משנה שהוא לא פה בכלל. הבעיה היא שבמוח, בהגיון, אני יודעת שזה לא טוב אבל בלב קשה לי לעצור. וגם אני עם "כל מה שאסור בהריון" בשבועיים האלו - קוקטיילים (אני מאד אוהבת), קפה כמה פעמים ביום, טוב שאני לא מעשנת... כאילו להצהיר - אני לא בהריון, מה אכפת לי ? והאמת, לפעמים זה קשה יותר בגלל שיש את נגה. כי אני שמה פנים ודמות על הילדה הזה שלא היה... הוא ילדה, הוא דומה לה, הוא נגה נוספת שויתרתי עליה... יש לי למה להשוות. תודה על האיחולים יקירתי.

 

[עידית ר]

../images/Emo6.gif את גדולה

הצלחת להעלות לי חיוך על הפנים אחרי שראיתי סימנים ראשונים של המכשפה מאחלת לך שהחודש הוא החודש ואמן שתצליחו

 

[2קשת]

פינה מעולה!

מצד אחד כשמנסים אחרי אובדן יש איזו רגיעה בידיעה שפעם אחת הגוף כבר הצליח להיכנס להריון. מצד שני הכל עוד יותר דחוף נואש ומורט עצבים מבנסיונות שלפני. לפתיחת הפינה אני מצרפת מאמר מצויין של גילי דר על הנס העצום שביצירת הריון. כשהבנתי את התהליך, כמה הוא מורכב וכמה הוא עדין ולא מובן מאליו, לי אישית זה עזר להפחית את הלחץ והציפייה, הבנתי שהכל אצלי בסדר ושזה נורמלי לגמרי שניסים כאלה לוקחים קצת זמן. אבל כל יום קורים ניסים!!!!! והם קורים ויקרו לכולנו. המון המון הצלחה לכולן!

 

[אמא של דולב]

כמה שאני מזדהה

גם אני כבר בחודש הששי של הנסיונות לאחר שני אובדנים רצופים ובכל חודש נעה בין הדיכאון העמוק על אי ההצלחה לבין האופטימיות בניסיון המחודש. איך מעבירים את תקופת ההמתנה מורטת העצבים הזו ונשארים שפויים? האם יש למישהי רעיון?

 

[ענתש]

רוצה לראות מה מעביר לי את הזמן ?

כל פעם, במקום לחשוב אני עושה את זה. (זהירות ממכר !).

 

[tali00]

ניסיתי את ההסחת דעת שהצעת

באמת מקסים. ישבתי על זה כמה שעות ...

 

[עידית ר]

../images/Emo124.gif

בנות 2 קבצים שאולי יעזרו

 

[עידית ר]

והשני

 

[mikush2]

מצטרפת אלייך

הביוץ שלי היה לפני שבוע, מה שמשאיר אותי עם שבוע של ציפייה ומתח. למרות שאני משתדלת לא לחשוב על זה יותר מדי, זה קצת קשה. וכל פעם שאני חושבת על הרעיון שאני אהיה שוב בהריון מציפה אותי תחושה מוזרה. מעיין התרגשות גדולה מעורבת עם פחד. אז לכל המנסות, מאחלת מכל הלב שתהיה לכולנו הצלחה החודש!!!

 

[מוקי27]

גם אני רוצה להצטרף

הביוץ שלי כנראה התרחש אתמול בערב ביום ה-13 מתחילת המחזור (זהו מחזור ראשון אחרי הפלה בסוף שבוע 11). אני ובעלי ההיינו סוף שבוע באילת והקפדנו לעשות יום יום שנינו כל כך מתרגשים לקראת...(אחותי אומרת שאני מלחיצה את עצמי ושזה לא טוב, אבל מה אני יכולה לעשות?). (נו שיעברו כבר השבועיים האלו הציפיה הזאת פשוט משגעת אותי). מקווה שכולנו נצליח החודש, וכך נעבור ביחד את התקופה הארוכה והמאושרת הזאת שבסופה האושר הגדול יגיע.

 

[דוררה]

מאחלת לכל ה"לקראת"

ב ה צ ל ח ה מאחלת לכן שתתחילו איתנו לספור שבועות לקראת התל"מ, איזה מילה יפה!!!!!!