הלווית ספרי התורה באיוונצק

[ענת אדרת]

../images/Emo27.gifהלווית ספרי התורה באיוונצק

לקראת יום השואה הבינלאומי שיתקיים ב- 27 בינואר, אני מעלה עדות מן העיר איוונצק (ע"י ראקוב) ערב הגירוש של יהודי העיירה. העדות ניתנה בידיי כבר לפני כמה חודשים, אך היה לי קשה נפשית להעלות אותה לפורום, משום שעיניי מתמלאות בדמעות מהעדות. בסוף העדות, אכתוב את את המקור. אודה לבני, אם יוכל לכשאעלה את כל העדות, לשמור אותה ב"מאמרים".

לזכרם של יהודי איוונצק.

 

[ענת אדרת]

הלווית ספרי התורה באיוונצק - א'

ערב הגרוש: הלווית ספרי התורה והגרוש באיווצק - עדות אחר יום הכפורים, קרא הרב דמָתָא למתעס (מתתיהו) ולכל היודנראט, והציע, שבימים הספורים שעוד נותרו עד לגרוש ייאספו כל ספרי התורה של העיירה ויובאו לקבר ישראל, בבית הקברות. (ואומנם), מיד לאחר חג הסוכות תש"ג (1942) נודע מן הג'נדרמיה הגרמנית, כי למחרת הם נוסעים לראקוב, עיירה מרוחקת כ- 20 קילומטר מאיוונצק (הרבי ממודזיץ, שנודע גם כמלחין חסידי, היה שנים הרבה רבה של ראקוב) לבצע שם הגרוש. והיות שידוע היה, כי לאחר ראקוב בא תורה של איוונצק, הוחלט לקבור את כל ספרי התורה בבית הקברות המקומי ביום הגרוש של ראקוב, למעט ספר תורה אחד, שהותיר לעצמו מורה ההוראה ר' יעקלע אהרנ'ס (מאנדלמילך).

 

[ענת אדרת]

הלווית ספרי התורה באיוונצק - ב'

בית הקברות היה מרוחק כשני קילומטר מן העיירה, שהיציאה ממנה הייתה אסורה, ולכן נחוץ היה רשיון מיוחד להגיע אליו. הודיעו איפוא לשלטונות, כי צריכים לקבור מת, והרשיון נתקבל. כל העיירה השתתפה בהלוויה: הלכו אדוקים וחילונים, צעירים וזקנים, גברים ונשים, וטף בידיהן. מרבית הדרך לבית הקברות היתה על הדרך לראקוב, ורק לקראת סיומה, כמחצית קילומטר בלבד, פנתה הצדה, כך שמבית הקברות, בו עמד כל הצבור, נראו הז'נדארמים החוזרים כבר ממלאכתם בראקוב. אימה גדולה נפלה על הקהל, והוא החל להצטופף ולהדחק אחד לני. הם פשוט הצטמקו מאימה ופחד. מתעס הרגיעם, ההלוויה ברשיון. נחפר קבר ארוך. הרב, שהיה כהן, נתיצב מחוץ לחומה. בית הקברות היה מסוגר בחומת-אבן משלושה צדדים בלבד, וברביעי היו רק אבנים נערמות, בשל הכוונה להרחיבו מצד זה.

 

[ענת אדרת]

הלווית ספרי התורה באיוונצק - ג'

הרב נתייצב מאחורי האבנים האלו, והחל לשוחח כאילו עם עצמו ובלשון הקודש: "יש דין: לכהן אסור לעמוד במקום שנמצא מת. אבל נמצא גם כתוב: מותר לו לכהן להתקרב למת, אם מדובר בקרוב משפחה, כגון: הורים, ילדים, אשה, אחים ואחיות. בעת שקוברים כל ספרי התורה, כאילו קברנו את העיר איוונצק. ואיוונצק היא בבחינת משפחתי. בשל כך, רבונו של עולם, ....אני מתיר לעצמי לדרוך על אדמת בית הקברות". עתה עבר את החומה, וכשהגיע למיטות - עליהן הונחו ספרי התורה למול הקבר הפתוח - החל להספיד במלות הקינה: "הבט משמים וראה, כי היינו ללעג ולקלס בגויים, נחשבנו כצאן לטבח יובל, להרג ולאבדון, למכה ולחרפה". והוא החל לשוחח עם הקב"ה בעברית: "רבונו של עולם! החטא עם ישראל יותר מכל העמים? אתה הרואה, רוצחים את בניך, אונסים ומטמאים את בנותיך, רוצחים אנשים נשים וטף בכל מיני מיתות משונות. שורפים אותם חי, קוברים אותם חיים, קורעים ילדים ותינוקות לגזרים, מנפצים ראשי עוללים ויונקים בקירות. בתי-כנסת ובתי מדרש הופכים לאורוות-סוסים. ואתה אָיך, רבון כל העולמים? רוצחים את עמך ישראל ואתה תחריש מנגד?".

 

[ענת אדרת]

הלווית ספרי התורה באיוונצק - ד'

התבוננתי ברב, בפניו, ולפתע ראיתי, כי הם משתנים. נהיו חוורים, צהובים - הזעה כיסתה אותם, דמעות זלגו לו מעיניו והוא החל זועק, כשידיו מורמות כלפי שמים: "אלהים! אלהים!". לרגע נשתתק ופתע זעק (שוב בעברית) "ואולי אין שם שום דבר!" ונאלם. ככל שחלק ניכר של הקהל לא הבין את ה"לשון קודש", כולו פרץ בבכי איום. כל אחד ראה את עצמו בהלוויתו. השכל האנושי אינו יכול לתפוס את אימת הרגע הזה. עומדת עדה בת אלפיים יהודים ויותר ליד הקבר הפץוח, צעירים וזקנים, נשים וטף, עדה, שאבות אבותיהם, דורות על גבי דורות, נולדו כאן (איוונצק היתה עיירה עתיקה), ויודעים, כי למחרת כבר לא יהיה כאן אף אחד מהם, כי שוב לא יראו את עיירתם, וכי כעבור ימים ספורים בלבד יהיו כולם ערמת אפר. עומד הרב דמתא, אדם ספוג רגש דתי עמוק, שנספג בו ביחד עם חלב אמו, אדם שחונך באמונה וביראה חי כל ימי חייו, ומתחשבן עם רבון העולמות, מתמוטט, ומתחיל לפקפק בקיום הבורא!.

 

[ענת אדרת]

הלווית ספרי התורה באיוונצק - ה'

לאחר זאת פנה הרב לנאספים, במיוחד אלינו, לנוער, והשביע אותנו, כי כל מי שישרוד מן ההרג יקדים לבוא ולהוציא את ספרי התורה מן הקבר וישקם את קהילת איוונצק. עדין כנן בו זיק של תקווה, ועדין האמין, כי רבים ישרדו וימסרו לעולם מה עשו הגרמנים בסיוע ניכר של הפולנים. ההלוויה נתקיימה ב- 13 באוקטובר 1942. למחרת ב- 14 בו, בשעת חצות הקיפה הג'נדרמיה, בסיוע אנשי כבי-האש המקומי, את העיירה. הכבאים הכירו כל פינה וכל סמטה שבעיירה, כך שאיש לא יוכל להמלט. הגרמנים צוו על כל היהודים להתרכז בככר העיירה. כ- 300 איש, בעיקר צעירים הצליחו לנוס, רובם לתוך היער, אחרים התחבאו אצל מכרים פולניים בעיירה ובכפרי הסביבה, עפר בעד כסף טוב. מאה איש נורו במקום בכיכר. מורה ההוראה ר' יעקלע אהרנ'ס (ר' יעקב מאנדלמילך) סרב לצאת מביתו, והרגוהו ביריה, ביחד עם אשתו, חנה שרה, בהיותו עטוף בטלית ותפילין על ראשו, וספר תורה על לבו.

 

[ענת אדרת]

הלווית ספרי התורה באיוונצק - ו'

בצהרים הובלו ברגל יתר 1,600 יהודי איוונצק לעיירה צ'מעלוב, תחנת הרכבת הסמוכה, מהלך 25 קילומטר, הוטענו לקרונות והובלו לטרבלינקה. מהם לא שרד איש. ובאותו יום ערכו בני הנוער הפולני, שנשתייכו למחתרת, מצוד על הנמלטים. בין הציידים היו גם חברי המפלגה הקומוניסטית, שבמחתרת היינו כאחים.... הם התפרסו בעיירה, בכפרים הסמוכים ומסביב ליער: הם הראו התלהבות כה רבה, עד שהצליחו תוך זמן קצר לגלות כמעט את כל המתחבאים, ללכדם ולמסרם לידי הגרמנים. משלוש מאות הנסים נותרו בחיים שניים בלבד..... תמו חיי יהודים באיוונצק.

 

[ענת אדרת]

הלווית ספרי התורה באיוונצק - מקור

את העדות סיפר ביידיש יצחק גאָלדשטיין, רשם: יעקב ל. שפירא (בן דודו של המשורר אבות ישורון). את העדות תרגם לעברית ד"ר שלום לינדנבאום, אשר העניק לי את המקור ביידיש ואת התרגום לעברית, ואפשר לי להעלות את העדות לפורום. ד"ר שלום לינדנבאום, נולד בפשיטיק בשנת 1926, והיה אסיר מחנות הרכוז הגרמניים. נמלט בעת פינוי אושוויץ. בארץ משנת 1947, חבר באצ"ל.

 

[deebeebee]

תודה על הסיפור המרגש

 

[בני הרשקוביץ]

ענת תודה על החומר המרגש

אני יעביר את החומר לקובץ וורד. אם ישנה תמונה יש אפשרות להוסיף.

 

[ענת אדרת]

לבני ולכל משתתפי הפורום

אין לי תמונה, אבל אם מישהו/מישהי מחברי הפורום יכולים לספר מעט על העיירה איוונצק המופיעה בסיפור (מיקום ועוד) אודה לכם. תודה לך דפנה על תגובתך. ותודה לך בני על העברת הסיפור ל"מאמרים".

 

[talia olav]

איווניסקה - איווננצק

מדובר בעיירה הנקראת היום Iwaniska, ונמצאת היום בנפת אופאטוב, מחוז קיילצה בפולין. בפנקס קהילות פולין, כרך 7, מופיע תאור העיירה, ובין היתר חלק מהמידע שהבאת לעיל.

 

[ענת אדרת]

תודה רבה טליה על המידע

 

[בני הרשקוביץ]

נמצא כבר באוסף המאמרים

המאמר נמצא כבר באוסף המאמרים

 

[ענת אדרת]

../images/Emo51.gifרבה לך בני

 

[חדל אישים]

אני לא מכיר יותר מדי על איוונצק

אם כי אני חושב ששם התחיל האדמו"ר ממודז'יץ <שהוזכר בתחילת המאמר> לקבל חסידים. אבל אני יכול לברר זאת.

 

[ענת אדרת]

אשמח אם תברר, כי

משפחתי מחסידי מודז'יץ, ואף זכיתי כילדה להשתתף ב"טיש".

 

[חדל אישים]

אם כך, אנחנו עוד עשויים לגלות

שאנחנו מכירים...