סיכום מפגש:
הגעתי ברכבת, גלמודה, בודדה, אחרי שאישה מוזרה ישבה לידי (נראה לי שהיא וחברה שלה התפלחו לרכבת כי הל שנייה הן הסתכלו כזה בחשש
), אחרי שפינטזתי כל הדרך על הטבעת אנרגיה שלירן היה אמור להביא לי והוא כמובן לא הביא... גיליתי שג'ויסטיק זה בקומה של הרכבת אז לא הייתי צריכה לעלות במדרגות הנעות ואז ראיתי מישהו מוזר עם חולצה צהובה יושב ליד ג'ויסטיק בפינה נסתרת ומסתכל עליי. עד שקלטתי שזה לירן יצאה לי הנשמה. אני באה אליו ורואה לידו עוד כמה אנשים. ופתאום תמרה(סקי) קופצת עליי
, ושלום שלום לכולם, ומפה לשם ומשם לפה התיישבתי (כמובן שעל הרצפה, כי כולם תפסו את הכורסאות השוות). ואז מיה התקשרה אלינו ואמרה לנו שהיא תגיע באחת. יגאל צילם סרט וידאו, וכולם הצטלמו ויאי ויאי ויאי... תמרה ואני, כפיצוי על האכזבה הגדולה שהייתה לנו כשטעינו בשערה שלנו שסהר ושחר לא באמת אחיות אלא הן אותה אחת (בושה. הן כן אחיות. והן נראות אותו דבר!), הלכנו להסתובב קצת בקניון לאיזה רבע שעה, התעדכנו בכל הדברים שאנחנו מדברות עליהם במסנג'ר תמיד רק הפעם דיברנו עליהם במציאות, ודילגנו לנו בקניון... ואז חזרנו אליהם והם עדיין היו באותו מקום. ויגאל התחיל לצלם אותי כל הזמן אז הצגתי את עצמי (למי שלא מכיר אותי. לא נראה לי שיש כאלה), וסיפרתי המוןהמון דברים... ואז אני ותמרה הלכנו לארומה לקנות את אהובנו - האייס ארומה
. שמה פגשנו את מיה עם המבטא האוסטרלי שהיא החליטה לאמץ לעצמה. ואז עלינו לגג. וכולם היו שם, ואנחנו ככה עם האייס ארומה שלנו
. לירן הכוסית התגלה ככוסית עוד יותר - ולא רק כוסית! כוסית פקאצתית!!! הוא דיבר עם ה"ת'ה" אחרי כל מילה, ולעס את הטלפון שלו... גילינו על הגג ששיר אחת מהפורום בעזריאלי והיא יודעת שאנחנו שם, היא ראתה אותנו, אבל אנחנו לא ראינו אותה. התפצלנו לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה: אני, תמרה ומיה. ובקצובה השנייה: כל השאר. הם נשארו על הגג ואנחנו הלכנו לחפש את שיר. עכשיו, כשאתה צריך למצוא שיר, שאתה לא יודע איך היא נראית או בת כמה היא, אלא רק יודע שקוראים לה שיר ושהיא מטורפםת על רן יצחקי, מה אתה עושה? עובר ילדה-ידלה בקניון ושואל אותה: "סליחה, קוראים לך שיר?" או אם זאת הייתה קבוצת בנות: "סליחה? לאחת מכן קוראים שיר?". שאלנו בחנות אחת איפה המודיעין, ואין בעזריאלי מודיעין! אבל יש קומה נסתרת בקניון (היא באמת נסתרת!) ששמה יש את ההנהלה והכל.. אז ירדנו לשמה במעלית ואשה שמה שאלה אותנו: "מה איבדתן?" אז אני אמרתי: "את חברה שלנו". היה מצחיק, היא חשבה שאיבדנו תיק או משהו אבל לא, איבדנו חברה
. אבל הם לא כורזיםאז סתם ביזבזנו 5 דקות מהמפגש על החיפושים של ההנהלה... ואז מצאנו את ענבר ליד המדרגות הנעות! אז גם היא באה איתנו לחפש. ואז הגענו למצב שכל האנשים בקניון ענו לנו: "לא קוראים לנו שיר, כבר שאלתן אותנו". אז הלכנו לגג ומשם למקדונלד. קנינו ארוחה, אבל היינו רק 5 בנות. השאר היו למעלה (אני, תמרה, מיה, ענבר,תום). ואז הם באו, ואני ותמרה התחלנו לשיר להם ולהתנהג אליהם כאילו הם מפגרים (טוב נו... הם באמת כאלה). עשינו להם חיקויים של רן דנקר עם שיער על הפרצוף (כזכר למפגש הקודם) וכל מיני כאלה. והם כל שנייה "אנחנו לא מכירים אותן" וכולם במקדונלד הסתכלו על תמרה ועליי כאילו אנחנו משוגעות (טוב, אנחנו באמת כאלה).
. והמצאנו לכל אחד תנועה, ואיפיון... ואז קבוצה א' (אני, תמרה, מיה, וענבר) הלכנו להמשיך לחפש את שיר. ואז היה לי התקף בטן (כאבים רצחניים בבטן) אז הלכנו לשירותים. ונכנסנו לסופרפארם כי היה לנו ממש משעמם כדי להריח בשמים וראינו שמה קוקסינל אחד מריח בושם של בנות.. חעחע. אז גילינו שהם נכנסו לסרט (קבוצה ב')!!! חשבנו שהם נכנסו לבובספוג, אבל הם הלכו לסרט של 15 דק' במצפה או משהו כזה.. אוי, הטמטום. ואז הם יצאו מהסרט, והמשכנו להתחרפן על הגג. אני ותמרה עלינו על המשולשים (יש לי תמונות שיעידו על כמה השתגענו), וצחקנו, והיה כזה שולט
. ואז כולם התחילו להתפזר. ולירן ויגאל האוטיסטים התחילו לדאוג: "מה עם הרכבת שלנו? היא לא תגיע! אנחנו לא על הרציף הנכון". לירן לא יודע לקנות כרטיס רכבת (רגע, אני חייבת: חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח XDDDDDDD). בסוף הגעתי בשלום הביתה והעלתי את התמונות מהמצלמה של מיה לקומונה. חע. היה שולט. בבוקר גיליתי שאנחנו בקומונות הנבחרות והמומלצות!