אז קצת על ניוטון מויקיפדיה-השנים הראשונות
אייזק ניוטון נולד ב-4 בינואר, 1642, באחוזת וולסתורפ שבכפר קטן במדינת לינקונשייר. ילדותו לא הייתה קלה. ניוטון נולד ב-3 חודשים לאחר שאביו, חקלאי אנאלפבית, נפטר. ניוטון, שנולד כפג, היה ילד זעיר: לימים מסרה אמו האנה ניוטון כי אייזק היה כה זעיר עד שאפשר היה להניחו בתוך סיר שנפחו ליטר אחד בלבד. כאשר ניוטון היה בן 3, אמו נישאה מחדש והחליטה ללכת להתגורר יחד עם בעלה החדש, ואייזק ננטש אצל סבתו. אייזק הצעיר שנא את אביו החורג ונטר לא מעט טינה לאמו על שנישאה לו, מה שניתן להבין בבירור מהערה ביומנו שרשם אייזק בהגיעו לגיל 19: איום על אמי ואבי סמית' לשרוף אותם ואת הבית יחד איתם. בשל חוכמתו של ניוטון ובשל אופיו המיוחד, לא חיבבו אותו נערים בני גילו. הוא אהב לספר כיצד ניצח בתחרות קפיצות לאחר שחישב את מהירות הרוח. בילדותו גילה ניוטון כישרון מופלא בבניית דגמים מכניים של טחנות רוח, שעוני מים ושמש וכדומה. חוקרים רבים מאמינים כי ייתכן כי ניוטון סבל מן הבעיה הידועה בשם תסמונת אספרגר, סוג של אוטיזם. בנוסף ייתכן גם שכמו במקרים של גאונים היסטוריים רבים אחרים, כי בעיה זו היא הסיבה לאינטלקט של ניוטון. לפי א.ט.בל ו-ה.איבס : ניוטון החל את את לימודיו בבתי הספר של הכפר ומאוחר יותר נשלח ל-"קינג'ס סקול", בית ספר ממשלתי בגרנתהם, ושם הוא הפך לתמיד מצטיין בבית הספר. בבית הספר קינג'ס, הוא התגורר יחד עם הרוקח המקומי, ויליאם קלרק, ובסופו של דבר נעשה מקורב מאוד לבתו החורגת של הרוקח, אן סטורר, לפני שהוא הלך לאוניברסיטת קיימברידג' בגיל 19. כאשר ניוטון החל להתעמק בלימודיו החדשים, הרומן ביניהם התקרר והגברת סטורר נישאה למישהו אחר. נאמר כי הוא שמר בסוד זיכרון חם של האהבה הזו, שכן לא היו לו "לבבות מתוקים" אחרים והוא מעולם לא נישא. מגיל 12 בערך עד גיל 17, ניוטון חונך בבית הספר קינג'ס שבגרנתהם. באוקטובר 1659, ניוטון עזב את לימודיו בבית הספר כדי לחזור לכפרו שלו, שם אמו, שהתאלמנה בפעם השנייה, התכוונה להפוך אותו לחוואי. ככל הנראה הוא היה, לפי דיווחיהם של בני זמנו שהכירו אותו, מאוד לא שלם עם העבודה החדשה הזו. נראה היה שרק הנרי סטוקס, מנהל בית הספר קינג'ס, הוא ששכנע את אמו לשלוח אותו בחזרה לבית הספר כך שיוכל להשלים את החינוך אותו הוא צריך לקבל, כאשר הוא היה בן 18. בשנת 1661 החל ללמוד בטריניטי קולג' של אוניברסיטת קיימברידג', ובה נתוודע ניוטון לפילוסופיה של אריסטו, ולרעיונותיהם של פילוסופים מודרניים יותר כגון דקארט, ושל אסטרונומים כגון גלילאו, קופרניקוס, וקפלר. בשנת 1665, זמן קצר לאחר שסיים את לימודיו, נסגרה אוניברסיטת קיימברידג' עקב מגפת הדבר של 1665-1666, ובמשך שנתיים שהה ניוטון בביתו. בשנתיים אלה הגה וגיבש ניוטון, כבמטה קסם, את כל הבסיס למדע המודרני: הוא גילה ופיתח את התורה המתמטית שלימים תקרא חשבון אינפיניטסימלי (או חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי), הוא גילה את כוח הכבידה, וכן ניסח את שלושת חוקי התנועה ואת חוק המשיכה האוניברסלי, המהווים את עקרונות היסוד של התנועה וההשפעה של כוחות על גופים ביקום. הוא הסביר לראשונה את תנועת כוכבי הלכת ואת תנועת כל העצמים ביקום, ובנה תאוריה פיזיקלית מאוחדת של העולם התת-ירחי והעל-ירחי שעולה בקנה אחד עם התאוריה הקופרניקנית. באמצעות התאוריה החדשה שלו הראה ניוטון כי שפע של תופעות שונות, וביניהם הגאות ושפל וחוקי קפלר, מבוססים על אותם עקרונות. הוא החל ליצור את התורה הפיזיקלית של הצבע המבוססת על הרעיון שניתן לחלק את הצבעים הנראים לעין בטבע לספקטרום (טווח רציף) של צבעים, ושאור לבן מורכב מכל צבעי הספקטרום, מאדום ועד לסגול.