"תפסיקו להיות אדישים!"

mor000

New member
../images/Emo27.gif"תפסיקו להיות אדישים!"../images/Emo37.gif

לפני שלוש שנים נאנסה ונרצחה מעין ספיר בידי נער בן 16, ארבעה רחובות מהבית שלה, בדרך לקניון
סיבה? אין
לאמה, שרה ספיר, לא הפסיק לכאוב עד היום, והיא תמשיך להתגעגע לבתה עד סוף ימיה
את האצבע המאשימה היא מפנה אל בתי המשפט, המשטרה, הכנסת וכן, גם אלינו, הנוער * מה אנחנו יכולים לעשות? תקראו ותבינו מה הכוח שלנו מאת: כ"נ מור הבדלה [email protected] "הנה שם... את רואה? היא הלכה את כל הרחוב, פנתה ימינה ושם זה קרה, שם הבת שלי נרצחה". שרה ספיר, אמא של מעין ספיר ז"ל, מסבירה לי כשהיא מלווה אותי לתחנת האוטובוס מתחת לבית שלה בסוף הראיון. "סלחי לי שאני לא נותנת לך לרדת לבד למטה, אבל עדיף שלא תלכי לבד, הבת שלי שילמה על זה בחייה", היא מוסיפה. לפני שלוש שנים, מעין, רק בת 15, קבעה עם חברותיה בקניון הנמצא ארבעה רחובות מביתה. השעה היתה 20:30 והיא החליטה ללכת לבדה לעבר הקניון. היא לא הספיקה ללכת הרבה ונער בן 16, שהיה בחופשה מהמוסד שבו הוא התגורר, אנס ורצח אותה. למה? סתם. רק הזדמנות אחת את שרה ספיר פגשתי בערב יום המשפחה בביתה שברחובות, רחוב וחצי מאותו המקום שבו נרצחה בתה. שרה פועלת כבר יותר משלוש שנים למיגור האלימות במדינה בכלל ובקרבנו, בני הנוער, בפרט. היא נעלבה מבני הנוער במדינה שלא הצטרפו אליה במחאתה מול משרדי ראש הממשלה, והיא חושבת שכדי לחולל שינוי צריך אותנו ואת הכוח שיש לנו. שנצא מהאדישות ונתחיל להבין שצריך לפעול ולא רק לדבר. ולא, היא לא רוצה שתחכו לה כדי שהיא תגיד לכם מה לעשות. "הלוואי שהייתי יכולה להחזיר את הזמן חמש דקות אחורה", מספרת שרה על הלילה ההוא הארור. "היא אף פעם לא יצאה לבד מהבית, רק אז. אני בטחתי בה, היא לא הלכה בסמטאות חשוכות, היא לא הלכה במקום מסוכן, אלא כאן, ליד הבית, ליד בית הספר היסודי שבו היא למדה שש שנים. זה לא שהיא היתה שתויה או חזרה הביתה לפנות בוקר. היא היתה תלמידה מצטיינת, מוכשרת, אחות מדהימה... ילדה כזאת הייתי צריכה לשלוח קשורה בשלשלאות לרחוב? כל העולם הפך ליותר אגרסיבי, יותר בוטה, ויותר אלים. אני חרדה לכם, האנשים של המחר. אני מפחדת לחשוב קדימה, אם עכשיו זה ככה, מה יהיה הלאה?". את מי אפשר להאשים? "יש המון גורמים, אבל תמיד הגרעין מתחיל מהבית ומה שקורה שם קשה מאוד לתקן אחר כך. אחריו באה מערכת החינוך, אמנם השם שלה הוא לחנך אבל אני לא חושבת שהיא באה לחנך מישהו. יסלחו לי כל המורים, אבל היום מערכת החינוך מצטיירת בעיניי כשמרטף הבינלאומי במדינת ישראל. אין פה חינוך - יש בית חרושת לציונים. כשיש אלימות בתוך בית הספר, במקום לטפל בבעיה מסתירים אותה בכדי לשמור על 'השם' ובסופו של דבר, מרוב שמסתירים ומכסים, קורה רצח בתוך בית הספר. "ישנה גם בעיה באכיפה. למשטרה במדינת ישראל אין כוח ואין משאבים, מבחינתי זו לא משטרה. לצערי אני גם נחשפת למה שקורה בבתי המשפט, והעונשים שם לא מספקים אותי כי הפושעים לא מפחדים מהם. אני חושבת שבתי הסוהר זה לא מקום מרתיע, מבחינתי בית סוהר זה סוג של אוניברסיטה לחיי פשע". ואת באמת לא מסופקת מהמאסר עולם שהרוצח של מעין קיבל. "נכון, זה עונש לא מרתיע. אם מאסר עולם היה כשמו - לעולם, לא הייתה לי בעיה, אבל במדינה שלנו, מאסר עולם לקטין זה מאסר מוקצב, זאת אומרת שהוא יתחיל להתנהג יפה כי בכלא אין לו הרבה ברירות, ואז הוא כל פעם יעלה לוועדות כדי לקבל הקצבה של העונש ושחרור יותר מוקדם, ואם יצליח לו הוא תוך 20 שנה בחוץ. הוא היה בן 16 כשהוא רצח, אז מה זה 20 שנה? הוא יהיה בן 40 פלוס. הוא לא יכול להתחיל חיים חדשים בגיל הזה? אלה דברים שאנשים לא יודעים או לא רוצים לדעת כי זה לא נוגע להם, יש בעייתיות בענישה. מה זה כל העובדות סוציאליות האלו בבתי הכלא, שכל הזמן דואגות לעלות את הפושעים האלו לוועדות שחרורים רק בכדי להקל עליהם את העונש?". מה את חושבת על השיטה של שיקום במקום לשבת בכלא? "צריכה להיות החלטה עד מתי משקמים ועד איפה. הרוצח של מעין עבר ממוסד למוסד מגיל צעיר, ביום של הרצח היו לו כבר 14 תיקים במשטרה. ולא מדובר בעבירות קלות אלא באחזקת סמים, בתקיפות ובגניבות. הוא גם חרט על ילדים צלבי קרס. פעם אחר פעם השופט שלח אותו לשיקום משום שהוא מגיע ממשפחה לא מתפקדת, אבל באותו לילה את כל הזעם שלו על החיים שלו הוא הוציא על הילדה שלי. והוא לא פחד, כי הוא ידע שבסופו של דבר יגיע איזה עורך דין, שיביא את כל הסיבות למסכנות שלו בחיים האלה, ושעוד פעם יבוא שופט רחמן וישלח אותו לשיקום. לילדה שלי לא היתה אפילו הזדמנות אחת! לילדה שלי לא נתנו 14 הזדמנויות. ואני לא מבקשת 14, רק אחת! צריך לדעת לשים גבולות להזדמנויות שנותנים להם. צריך להיות היגיון את מי משקמים. אם יש נער שמתחיל להידרדר - שייקחו אותו וישקמו אותו ויחזירו אותו לחברה עם הכלים הנכונים אבל אל תשקמו רוצח!". הכתבה המלאה בגליון מעריב לנוער של היום
 

יעל פלג

New member
מתי יגיע היום

שאת תכתבי כתבה שמחה? עשה לי קווץ' בלב לקרוא את זה...
 

mor000

New member
תראי...

אני כותבת, פשוט שלוקח להם הרבה יותר זמן להתפרסם. חוצמזה שיצאו כבר כמה כתבות שלי שהם לא בגדר הטראומתיים, סתם כולם מזלזלים P= זאת בהחלט כתבה קשה, הראיון היה מאד קשה אבל יצאתי ממנו עם הרבה כח, מקווה שגם אלו שיקראו את הכתבה יצאו עם משהו.
 

יעל פלג

New member
אני מקווה בהחלט שהיו כאלה

אחרת היה צריך לדאוג. פשוט אני עוד לא ניתקלתי (וזה הגיוני כי אני בקושי קוראת את העיתון)
 

maiky17

New member
היי../images/Emo13.gif

חדשה - מאיה, בת 17, קוראת אדוקה של "מעריב לנוער" כבר המון זמן. אוסיף ואפנה (אם כבר אז כבר) למור (הבדלה) - רק רציתי להגיד לך שהריאיון עם שרה ספיר, אמא של מעיין ספיר, הייתה מדהימה וריגשה אותי עד דמעות
 

mor000

New member
ברוכה הבאה [=

ותודה רבה, מרגש לקרוא תגובות כאלו. תהני פה.
 

mor000

New member
האתר לזכרה של מעין...

ישנה תחרות סרטים על שם מעין ספיר ז"ל, כל הפרטים באתר הרשמי לזכרה. תיכנסו. האתר לזכרה של מעין http://www.maayan-sapir.com
 
למעלה