../images/Emo26.gifתשובות לחידה 5 ../images/Emo70.gif
סיכום: זוהה ספר אחד מתוך ארבעה. זוהה:
החתול מתוך "ג'ני"/פול גאליקו. איורים: אלונה פרנקל. (חתול לבד)
סיימתי לקרוא את הספר. הספר מקסים ואפילו מותח (מצאתי את עצמי מדלגת על תיאורים עדי לכלות כבר מה קרה..). התאכזבתי מאוד מהסיום. הספר נכתב לפני כחמישים שנה, אני מניחה שאז הסוף הזה לא היה כה נפוץ או אף שחוק כפי שהוא כיום. אם הייתי קוראת כילדה, אולי לא הייתי מתאכזבת כלל. אך הספר עצמו כל כך מוצלח, שאולי לקחתי קצת קשה מדי את הסוף (המאכזב). עדיין ספר מומלץ, וספר חובה לחובבי חתולים. לא זוהו:
סיפורי ניקולא הקטן/גוסיני. איורים: סמפה. (הילד הישן ואיור המסגרות עם החלומות, האריה שנכנס לסלון והמנהל הם מתוך האיור המקורי)
קראתי על הספר באיזה פורום כזכור לטובה מהקראות של המורה בבי"ס. עוד לא סיימתי לקרוא. יש בו סיפורים מצחיקים, מקצינים את כל השטויות הילדים יכולים לעשותף את כל הריבים והמכות, ולרב הסיפורים יש פואנטה מצחיקה. נראה שילדים בהחלט יזדהו עם חלק מהסיפורים.
אגדות למכסה/מכס נורדאו. איורים: יעקב גוטרמן. (החתול והאריה מתוך הסיפור האהוב על מכסה האריה המאולף).
זוכרת שקראתי אותו בילדותי. לא זוכרת אם אהבתי או לא. בנתיים קראתי שני סיפורים (לא לפי הסדר) וחביב, לא מדהים. אולי נפלתי על סיפורים שאינם המוצלחים ביותר.
חבורת הקן הכחול/מ. לובטו. לא מצוין מי אייר. (החתול היושב על הדום ואיש מתוך צנצנת)
זה הספר שהנחתי שאין סיכוי שיזוהה. לפי הכרטיס קראתי אותו 3 פעמים בילדותי. העטיפה כאמור מוכרת לי מאוד! עוד לא התחלתי לקרוא, לפי הדפדוף מדובר בספר בסגנון "3:0 לטובת בעלי הזקן", "הסיפור שאינו נגמר" ודומיהם. פגישה עם דמויות מאגדות ילדים.