Fairy of Rock
New member
../images/Emo28.gifהפיק שילי../images/Emo9.gif
אז היום אני מפרסמת את הפרק הראשון, הפיק יפורסם בימי רביעי וראשון. תהנו
----------------------------------------------------------------- "סליחה" "זה בסדר" בעודי מתהלכת עם ערמת ספרים, בבית ספרי החדש, עם מספר חברות שרוצות להראות לי את הכל, נתקלתי במישהו, כל הספרים נפלו על הרצפה, "אני ממש מצטער" ממלמל הילד, בזמן שעוזר לי להרים את הספרים, "זה בסדר, אל תדאג" שנינו התרוממנו, מסתכלים אחד על השני, "חדשה?" "כן, מישל" "דאגי" הסתכלתי על העיניים שלו, היו לו עיניים מדהימות, ירוקות, הרגשתי כאילו אני יכולה לבהות בהן שעות, הוא חייך אלי, חברות שלי הגיעו, "יאללה בואי, יש לנו עוד דברים להראות לך!" הם החזיקו ביד שלי ומשכו אותי, דאגי חייך, "אז נתראה?" "אולי, תתקשר אליה!" מיקי ענתה במקומי. *דאגי* מישל, היא הייתה כל כך מדהימה, היו לה פנים מתוקות, "דאגי! מה יש לך? יאללה צריך ללכת לשיעור כבר!" דני צעק לכיווני, "שתוק, אני בא!" עניתי, זה היה שיעור מתמטיקה, לא היה אכפת לי מהשיעור בכלל, רק חשבתי על מישל, באמצע השיעור דני החליט להציק לי וזרק עלי ניירות, המורה תפס רק אותי זורק, אז הוא העיף אותי מהשיעור, קמתי בעצבנות ויצאתי. *מישל* איפה זה מעבדה 5? תהייתי לעצמי, אני צריכה ללכת לשמה להביא חומרים לכיתה, הלכתי בין מסדרונות גדולים וארוכים, מקווה למצוא את הדרך חזרה לכיתה, ראיתי את הילד הזה, שנתקע בי, דאגי, דאגי עם העיניים הירוקות, עם העיניים המדהימות, יושב על ספסל, סתם, בוהה בקיר. "היי" אמרתי, "היי, למה את בחוץ?" "מחפשת את מעבדה 5, להביא חומרים לכיתה..." "צריכה עזרה?" "אני אשמח..." עניתי בחיוך, דאגי קם, לקח את התיק שלו והתחלנו ללכת, "אז, איך בנתיים בתיכון?" "בסדר, קצת מסובך, אז מזל שאתה פה..." אמרתי לו, הוא חייך והמשכנו ללכת, "הנה, זה פה..." "תודה, עניתי...תחכה לי?" "כן" ------------------------------------- זהו, אני יודעת שלא משהו
זה פיק די ישן, תבינו
אז היום אני מפרסמת את הפרק הראשון, הפיק יפורסם בימי רביעי וראשון. תהנו
