אני יודעת שזה לא המקום..

[דגנילי]

../images/Emo3.gifאני יודעת שזה לא המקום..

ואני יודעת שאני כבר בריאה הרבה שנים פיזית... אבל הנפש שלי ממשיכה לסבול כל העת ולספוג.. וזה מאז שאני זוכרת את עצמי ועד היום.. זה באמת לא המקום להישתפך ולרחם על עצמי... ואולי הייתי צריכה לפנות לפורום אחר.. אבל אתם החברים שלי. אני כל הזמן חזקה ומתגברת. תמיד עליזה ומבדרת.. ואת מה שכואב אני בולעת ומבליגה.. ותמיד זוכרת שכל עוד אני בריאה פיזית הכל קטן עלי.. ויש לי את הילדים המדהימים שלי.. אבל לפעמים המשפחה שלי כל-כך פוגעת בי, שלעיתים רחוקות אני גם בוכה..(כמו עכשיו). אבל אני יודעת שאחרי הבכי, אני שוב הופכת להיות וונדר-וומן. ושמה (תסלחו לי) זין על כולם. הנה.. כבר יותר טוב לי.. אלך לשטוף פנים.. ונמשיך לחייך

 

[יוני מרגיש בריא]

../images/Emo4.gif כפרהההההההההההההההההההההה

מה קרה? קחי הכל חפיףףףף

דברי איתי..

 

[24 ברבלה]

קודם כול קחי ../images/Emo24.gif

דבר שני ממש הזכרת לי את מה שארע עלי לפני בערך שבועיים... רבתי עם אחותי כזאת מריבה של צרחות ועצבים וזה כל כך כאב לי שבכיתי אחר כך כמו שלא בכיתי כול תקופת המחלה...

לפעמים ליקרים עלינו ביותר יש את היכולת להשפיע כל כך חזק על המצב רוח וזה ממש הציק לי! לגבי זה שרשמת שאת ממשיכה לספוג ולהכיל... זה קצת לא נשמע לי בריא... אני יודעת שבעקבות ההתנהלות שלי בחיים שהייתה כזאת בדיוק של לספוג ולא להוציא כעסים זה תרם למחלה להתפשט.. ככה נראה לי בכול אופן... את חייבת ללמוד לא להיות סופר וומן

, לקבל את זה שגם את צריכה פורקן לפעמים מהמתח ובעיקר בגלל שאת גם אמא שזאת עבודה סופר קשה! דגנילי בלי שום קשר אני חושבת שאת מדהימה, חזקה וזה שאת כול כך הרבה שנים בריאה (טפו טפו) רק מראה כמה נחישות וכוח יש לך! כול הכבוד.. ובקשר לנפילה החד פעמית הזאת.. רק נותר לי לרשום שזה עובר אבל תבכי יותר זה עושה את זה יותר קל שלך ברבלה

 

[yiska11]

אחותי,מה נהיה?

ברור שמותר לפעמים להיות בבאסה ולהרגיש קצת למטה. הגבורה היא לדעת אח"כ לעלות.וכמו שיצא לי להכיר אותך-את יודעת לעשות את זה טוב!!! מותק,לא כל אחד מצליח להתגבר פעמיים על סרטן ואח"כ להמשיך בחיים כמו גדול ולהקים משפחה.את מיוחדת ומדהימה ומותר לך לפעמים גם להתרגז והיעלב מהדברים הקטנים. זה אחד מההנאות של החיים(כמובן אבל בלי להגזים...) אז קבלי

ובבקשה תבקשי סליחה על ההתנצלות! לילה מצויין

 

[ihovav]

כל כך מבינה,

וכל כך מזדהה...

אבל סכ"ה זה לא כל כך נורא לבכות קצת... לשחרר לחצים... זה בהחלט לא מוריד מערכך כסופר-וומן! חוצמזה, הכי קל להתחיל לבכות ולהתפרק קצת דווקא מדברים קטנים (ופוגעים...) ובמיוחד מהאנשים שהכי אוהבים... אוהבים אותך כאן, אז תמשיכי לבכות לנו ולא לפורומים אחרים... ושוב -

 

[מיליתו]

תמיד נפגעים מהאנשים הקרובים...

מה לעשות? לא ממש איכפת לנו מה זרים חושבים עלינו. אבל מאוד מאוד איכפת לנו מהמשפחה. בנוסף לזה, הקרובים גן יודעים איך לפגוע בנו ויודעים איזה נקודות רגישות. חוץ מזה - זה הכי המקום להשתפך ולרחם על עצמך. למה לא לקחת כמה ימים להשתפכות? לבלוע ולהבליג זה מצויין אם את מסוגלת לפרוק את ההבלגות האלה ואת הקשיים - לא אם הכל מופנה פנימה. תמשיכי לשים זין על כולם ותעשי מה שנראה לך ומתאים לך, ומה שעושה אותך מאושרת.

 

[דגנילי]

תודה יקרים שלי.. ../images/Emo24.gif

היום זהו כבר יום טוב יותר.. כתבתי לכם מהעבודה, הייתי כל כך חנוקה, אז נכנסתי למחסן ציוד והוצאתי הכל.. (כמובן שווידאתי שאין אף אחד בסביבה).. ואחורי זה יצאתי לשופינג.. זה מה שעושה לי טוב!

וגם אומר שאני עדיין נורמלית....

תודה שאתם פה בשבילי.

 

[t w i x i t]

מבינה ומזדהה לחלוטין !

"אני כל הזמן חזקה ומתגברת. תמיד עליזה ומבדרת.. ואת מה שכואב אני בולעת ומבליגה" כאילו זה נכתב עליי.... אני מאמינה שעם התמודדנו עם דברים קשים מאלה נצליח להתמודד גם עם זה... ועוד משהו שאני נורא מזדהה איתו - שופינג. בהחלט יכול להיות תרופה מצויינת !

ענק !

 

[t w i x i t]

עם=אם