../images/Emo32.gifאיזה עולם נפלא
... יש איזה חסר בית שנמצא במרכז מסחרי שדיי קרוב לבייתי. הוא "שוכן" שם כבר המון זמן. אבל שמתי לב אליו *ממש* לפני בערך שבועיים. מאז כל פעם שאני עוברת שם (כמעט פעם ביום) אני מסתכלת עליו וזה עושה לי הכי רע בעולם... (הוא במצב ממש נורא) ... היום היה לי יום רע (
) עברתי שם כדי לקנות משהו אבל הרגשתי נורא, סחרחורת, כאבי בטן. מכל וכל. קניתי מה שהייתי צריכה וחיכיתי לאוטובוס. פתאום הוא עבר בין האנשים.. ובביקש משהו.. לא שמעתי מה, רק ראיתי שאפחד לא הסכים לעזור לו. ... ואז.. הוא בא אליי. ושאל: "את יכולה לעזור לי במשהו?" שאלתי: "במה?" והוא ביקש שאני אחזור למרכז המסחרי, הוא יביא לי כסף ואני אקנה לו מנה חמה ועוגיות... לא ידעתי איך להגיב. לא יכולתי להגיד לא, ריחמתי עליו ממש ממש.. אז אמרתי: "מאיזה נשיג מים חמים?" והלכתי לקנות... קניתי.. באתי אליו.. הוא חייך
ושאל כמה הוא חייב לי.. אמרתי שלא צריך וזה בסדר, חייכתי והלכתי.. ... חיכתי כמה דקות לאוטובס. האוטובס הגיע. עליתי... התחלתי לבכות. ,., איזה עולם זה? שלחלק יש הכל ולחלק אין כלום ? למה זה? ולמה לכל כך מעט אכפת ?
... יש איזה חסר בית שנמצא במרכז מסחרי שדיי קרוב לבייתי. הוא "שוכן" שם כבר המון זמן. אבל שמתי לב אליו *ממש* לפני בערך שבועיים. מאז כל פעם שאני עוברת שם (כמעט פעם ביום) אני מסתכלת עליו וזה עושה לי הכי רע בעולם... (הוא במצב ממש נורא) ... היום היה לי יום רע (

