בולשביזם.
הייתי מגדיר "בולשביזם" כתופעה אידיאולוגית ופוליטית שהתקיימה ברוסיה בין השנים 1903 (אם אני זוכר נכון) ועד לעלייתו של סטלין לשלטון במחצית השניה של שנות ה-20. זאת הגדרה מצומצמת, מבחינת הזמן אפשר להגיד שגם סטלין וממשיכיו היו בולשביקים, דעתי שונה אבל זה עניין של חלוקה לתקופות הסטוריות שהיא מטבעה מלאכותית וכל הסטוריון קובע את זה איך שזה נראה לו. אפשר גם להרחיב את המושג מבחינה אידיאולוגית ולהגיד שזרמים אידיאולוגיים כאלה ואחרים הם בולשביקיים, לי יש בעיה עם זה כי הבולשביזם התפתח דווקא בגלל התנאים והאירועים הייחודיים של רוסיה באותה תקופה. כמובן שלבולשביזם היתה השפעה לא קטנה על תיאוריות פוליטיות שונות. המפלגה הבולשביקית הוקמה בעקבות פילוג במפלגה הסוציאליסטית הרוסית (הפלג השני נקרא "מנשביקים"), הפילוג נסב על שאלת דרך קבלת החברים למפלגה. לא נראה כמו עניין גדול אבל זה נגע בשתי נקודות עקרוניות שהיו קשורות בפרשנותה של תורת מרקס והתאמתה למציאות הרוסית. מארקס טען שהמהפיכה היא חלק מתהליך הסטורי, הכלכלה עוברת שלבים שונים, מהשלב הפיאודלי לקפיטליסטי ומהקפיטליסטי לקומוניסטי. לפיכך, מרקס חשב שהמהפיכה תקרה קודם כל בארצות מערב אירופה כי הן נעשו קפיטליסטיות לפני כולן ולכן הן יתקדמו ראשונות לשלב הבא. מארקס גם טען שהמהפיכה תהיה המונית ועממית מפני שיש מעמד פועלים גדול שיש לו אינטרס לעשות מהפיכה. רוסיה לא הגיעה עדיין לשלב הקפיטליסטי המתועש וכמעט שלא היה בה מעמד פועלים ולכן, לפי המרקסיזם, לא היתה מוכנה למהפיכה קומוניסטית. הבולשביקים הבינו שהמרקסיזם לא בדיוק מסתדר עם מה שקורה ברוסיה ולכן הם פיתחו את התיאוריה של מרקס והפכו אותה למשהו קצת אחר. הם טענו שהמהפיכה לא צריכה להיות המונית ועממית אלא להתבצע ע"י אליטה קטנה של מהפכנים במשרה מלאה. בגלל זה הם התנגדו לדרישת המנשביקים לקבל למפלגה את כל מי שרוצה בכך ולנהל אותה בצורה דמוקרטית. עד אז, מרקסיסטים ראו את עצמם כדמוקרטים משום שהמהפיכה, בגלל שתהיה המונית, תבטא את רצון הרוב. הבולשביקים שינו את זה והפכו את המרקסיזם לאידיאולוגיה דיקטטורית מוצהרת של מיעוט שיודע יותר טוב מכולם מה צריך לעשות. המנשביקים גם ראו את הצורך בכך שרוסיה תעבור את השלב הליברלי-קפיטליסטי ולכן היו פתוחים לפשרה, הבולשביקים חשבו שיש לדלג על השלב הזה ולהשליט קומוניזם מייד, וכל האמצעים היו כשרים בעינהם. במהפיכה הרוסית השתתפו הרבה גורמים, ליברלים, סוציאליסטים, קומוניסטים ואנרכיסטים (עם הרבה מאוד תת קבותות) ואחרי המהפיכה הוקמה ממשלה זמנית דמוקרטית ליברלית. הממשלה הזאת לא היתה אהודה בקרב ההציבור משום שסירבה להפסיק את המלחמה עם גרמניה ולשפר את מצבם החומרי של ההמונים (אלה היו הגורמים למהפיכה). הבולשביקים תפסו טרמפ על חוסר האהדה ותפסו את השלטון בכוח. התקופה של השלטון הבולשביקי התאפיינה בריקון המהפיכה מכל תוכן דמוקרטי שאולי היה בה. מפלגות אחרות, גם אלה שהשתתפו במהפיכה דוכאו באכזריות, ולאט לאט דוכאו גם הסיעות השונות והאופוזיציה הפנימית בתוך המפלגה הבולשביקית. הסובייטים (מועצות), שהיו במקור התארגנויות חופשיות של איכרים, פועלים וחיילים שעבדו בשיטת הדמוקרטיה הישירה, הפכו למועצות של שליטים שהוצנחו מלמעלה. בתי החרושת והאדמות שנתפסו על ידי המהפכנים ונוהלו על ידם נלקחו מהם והפכו להיות רכוש המדינה. וועדי עובדים אולצו להיות למכשיר בידי המדינה ובמקום לדאוג לזכויות העובדים הוטל עליהם לדאוג למשמעת בקרב הפועלים ולאכוף מכסות ייצור. כל זה הצמיח מנגנון בירוקרטי עצום כך שבניגוד לתיאוריה הקומוניסטית שמדברת על חברה ללא מעמדות, נוצר מעמד עליון חדש של בירוקרטים. אחרי מותו של לנין, סטלין השתלט על המנגנון הבירוקרטי, חיסל את כל מנהיגי המהפיכה המקוריים והקים משטר אימים שהיה, לדעתי, מין הכלאה של השלטון הבולשביקי עם המשטר הצארי (לא סתם סטלין כונה "הצאר האדום"). חשוב לציין שכל מה שהבולשביקים עשו לא נעשה מתוך תכנון מראש אלא כתגובה לכל הבלגאן של המהפיכה, מלחמת האזרחים, אסונות טבע וכיוב'. אבל היות שהאידיאולוגיה שלהם התאפיינה בחוסר כבוד להחלטותיו של האדם הפשוט ובחוסר מעצורים בהשגת מטרותיהם, השלטון שלהם, למרות הכוונות הטובות והאידיאליזם הפך מהר מאוד לדיקטטורה טרוריסטית, ולאחר מכן הוחלף בדיקטטורה טרוריסטית עוד יותר גרועה. לא כולם יסכימו למה שכתבתי כאן, לדיעות אחרות ולהרבה עובדות שלא הבאתי כאן מומלץ לפנות לפורום הסטוריה. לגבי השימוש במושג בהקשר פוליטי היום, אין לי בעיה עקרונית עם השאלת מושגים כל זמן שמי שעושה את זה יודע על מה הוא מדבר ומנמק את ההשאלה, או ההשוואה ומבסס אותה על עובדות וטיעונים רלוונטיים. אלא ממש לא אוהב שמשתמשים במושגים בצורה שלא תואמת את משמעותם ובטח לא כשמתשמשים בהם כמילת גנאי.
