../images/Emo32.gif, גם לי מותר?
יו שעה אני כותבת הודעה ובסוף זה לא שולח והכל נמחק שואה!! קיצר אני חייבת להתבכיין קצת
: אתם לא מבינים מה קרה לי. כל השבוע אני נאבקת עם ההחלטה האם ללכת ליום הסטודנט בחיפה ישר אחרי הבגרות במתמטיקה או לא, בסוף החלטתי שכן. אחרי הבגרות ישר לקחתי מונית לרכבת, ישר רכבת לחיפה. כל הזמן חששתי מהדברים הלא נכונים. בהתחלה חששתי שאני אגיע מאוחר מדי והם כבר יעלו, אחרי זה חששתי שלא יתנו לי להכנס כי אין עלי 18. כשהגעתי לשם, הבנתי מה הבעיה האמיתית. היה שם הבלאגן של החיים, הגיעו 20,000 אנשים ולמקום מותר להכניס רק 15,000, כל המתחם היה מלא עד אפס מקום. המשטרה עצרו הכנסה של כל האנשים, אפילו אנשים שהזמינו בכרטיס אשראי לא נתנו להם להכנס לקחת את הכרטיסים שלהם.. זה היה פשוט נורא והמשטרה לא הצליחו להשתלט על כל האנשים. קיצר עמדתי בתור והבנתי שאני לא הולכת להכנס, אז אמרתי לידיד שלי (בטלפון, כי לא הצלחנו למצוא אחד את השני) שעדיף שכבר נוותר ונלך, אבל התכוונתי לפני שהיהודים עולים. אז יצאתי מהתור והמשכנו לחפש אחד את השני ולא מצאנו, ואז הם עלו. וזה היה כמו סכין בלב, כ"כ כואב, שהיהודים על הבמה מופיעים, ואני בחוץ. אז התחלתי לבכות בטירוף אפילו שלא חשבתי שזה יקרה לי, אבל לא שלטתי על זה, ואני בחוץ בוכה ובסוף ידיד שלי מצא אותי והוא אמר לי שהוא ראה בצד שיש גדרות אבל אין שומרים אז בדרך לשם, באמצע הסיבוב ראינו בגדר האחורית שמלא אנשים נכנסים דרך פרצה בגדר ואין שם אף שומר, אז התפלחנו משם והגענו באמצע ליפול (השיר הרביעי) ולפחות נכנסתי כי אם לא הייתי נכנסת, היה מאד רע עכשיו. בכלמקרה הייתי בשורה שביעית בערך.. ו..זהו
.
יו שעה אני כותבת הודעה ובסוף זה לא שולח והכל נמחק שואה!! קיצר אני חייבת להתבכיין קצת
