האושר אינו אלא פנטסיה

[gertrude]

../images/Emo32.gif האושר אינו אלא פנטסיה

כתבה מרתקת מ"הארץ" של אתמול: "האושר", אומרת הד"ר רפאלה בילסקי מן החוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, "אינו יכול להיות תכלית או מטרה לאדם, כי הוא אינו טבעי לאדם. אי אפשר ללמוד להיות מאושר, ומטרה שאין כל יכולת למצוא אמצעים להגשים אותה אינה אלא פנטסיה". זה החידוש העיקרי, כדבריה, בספרה היוצא לאור בימים אלה, להמשך

 

[karnity]

"מנוס מחופש"

..."שני תהליכים חברתיים המתרחשים במאה ה-21: הרחבת תחומי החירות, מצד אחד, וגידול החשש מפני החירות הזאת, הכרוכה בקבלת אחריות, מצד אחר. "עקב כך (אנשים) בוחרים בדרכי מילוט כגון מציאת מחסה 'חמים' בסמכותיות ובפטרנליזם לסוגיהם", כותבת בילסקי..." הקטע הזה במאמר הזכיר לי את ספרו של אריך פרום "מנוס מחופש" - בספר זה פרום חוקר ומנתח את מבנה האישיות של האדם המודרני. הניתוח מנסה להראות שהאדם המורדני סובל מחרדה ומתפתה למסור את חירותו בידי רודנים מכל הסוגים או לאבדה בכך שהוא הופך את עצמו לבורג קטן במנגנון... לא אדם חופשי אלא אוטומט... בעייני יש משהו דומה בבחירה של אדם להיות הורה... הויתור על החירות, והפיכת עצמך ליצור שחי עבור מישהו אחר - כמו בורג קטן במנגנון, שאינו מתקיים ללא המערכת, המשפחה...