../images/Emo32.gifהיום יש אזכרה לבת דודה שלי
ואני לא יכולה להיות שם
אתמול בלילה שכבתי לי ערה במיטה וחשבתי על כמה זה מוזר. היא תמיד היתה הגדולה, גדולה ממני בשלוש וחצי שנים. תמיד עשתה הכל לפנינו. היתה בבי"ס לפנינו, התנשקה לפנינו, הלכה לצבא לפנינו, לאוניברסיטה לפנינו, התחתנה לפנינו. ועכשיו היא מבוגרת ממני רק בשנה וחצי (נפטרה לפני שנתיים), ופתאום אני עושה דברים לפניה. סיימתי תואר לפניה, התחלתי לעבוד מסודר לפניה, הריון לפניה, ואני אמא לפניה. במשך שנים סדר הדברים היה ברור, וידעתי שילדים שלי ישחקו עם הילדים שלה, שהיא תהיה זו שאני אתקשר אליה לקטר לגבי ההריון, ושאיתה אתייעץ על כל היסטריה אמהית קלה. ובמקום זה אני זו שסוללת את הדרך, ואחותה ואחותי באות אלי בשאלות במקום אליה. מוזר. והיא חסרה לי מאד.
ואני לא יכולה להיות שם
