הרהורי זעזוע..

[ללי שוברת שתיקה]

../images/Emo32.gifהרהורי זעזוע..

ערב טוב לכולם, אני יודעת שמה שאני הולכת לכתוב לא קשור ישירות לנושא, אבל בעקיפין אם בכלל ואני יודעת שיש פה אנשים שיבינו לליבי לפחות, ואולי יזדהו... מזה כמה שנים אני כמעט לא צופה בטלויזיה ( מסיבות שלא אפרט פה), בשנתיים שלוש האחרונות אני צופה קצת בערבים, אבל דבר אחד בטוח, לעולם לא בערוץ 2, לרוב גם לא בערוץ 1 ( צופה בקצת סרטי בנות וכאלו

) הערב נכנסתי לבית הורי לכמה דקות והטלויזיה היתה פתוחה על ערוץ 2 ( גם שם זה נדיר למדי לשמחתי) ושידרו את " ארץ נהדרת" , אני חייבת להודות שלא ראיתי את כל הקטע שעליו אני עומדת לכתוב, אבל דקה אחת הספיקה לזעזע אותי,לתסכל, להרגיז, להעליב, לטלטל, ולהחזיר אותי למציאות שלי שבה בחרתי להתיחס לערוץ הזה כ - " מוקצה" כבר מזמןןןןןן. מי שראה בוודי ( אני מקווה) מבין על איזה קטע אני מדברת... הקטע בו המתנחלת מתנהגת בצורה " תרבותית" ביותר לערבייה. אני לא אפרט יותר כי המקלדת שלי לא תסבול את התאורים של הקטע. אני לא כותבת את זה בהקשר פוליטי או ייפי נפש, אלה מתוך זעזוע עמוק. יתכן שפספסתי משהו, כפי שציינתי לא ראיתי הכל, אבל אני בספק מה יכלו להגיד או להראות עלמנת " לרכך" את הקטע הזה ולעשות אותו לגיטימי. ( אני לא חושבת שבאמת ניסו). איפה הגבולות? הומור בכל מחיר? כן, בסדר, אפשר לגעת בפרות קדושות מידי פעם, אבל מה זה?????? איזו בושה, יום שישי בערב, צפיית שיא ( תודה שאני לא בסטטיסטיקה הזו) מה עובר לשחקנים בראש שהם עושים את הקטעים האלו? האם הגענו לשפל כזה ( כן, אני יודעת שכן

)ואיזו שפה, איזו תת רמה. אני לא חושבת שאני יכולה למצוא מילים או רוצה להשתמש במילים מחמירות מספיק עם מה שראיתי שם.בכל אופן, זה גרם לי לחשוב על הפורום הזה, על מי אנחנו ומה אנחנו מרשים לעצמנו ועוד כהנה וכהנה תובנות.... מי שלא ראה את הקטע, ללא ספק לא יבין על מה אני מדברת, אבל עדיף לו שנחסך ממנו. לשמחתי הרבה, מייד אחרי השוק והזעזוע הזה, יצאתי לערב תרבותי ונפלא בו הופיע השחקן והזמר הגדול משה בקר עם חבורת הנגנים המקסימה שלו, נתן הופעה מלבבת והזכיר שעוד לא הכל אבוד. שבת שלום, סליחה על " ההטרדה" הייתי חייבת " לרוץ לספר לחברה" ואני חושבת שאתה ה- חברה הטובים. שבת שלום וחג טו בשבט שמח לכולם

 

[ללי שוברת שתיקה]

וכן..

שמעתי שהיה איזה מקרה השבוע שעליו התבססו, רק שאני לא חושבת שזה משנה את כל מה שכתבתי...

 

[schlomitsmile]

משנה רק מבחינה אחת- המציאות עוברת כל דמיון... גם אני בקושי רואה טלויזיה, ואם אז רק סרטים (אתמול למשל היה סרט מצמרר על סופי שול וה"שושנה הלבנה"- ארגון סטודנטים אנטי נאצי במינכן, שכל חבריו הוצאו להורג). זה דיון שלא נגמר- האם מותר וראוי לצחוק על הכל? האם כשצוחקים על תופעות חמורות (כמו למשל בסרט "הפיהרר שלי" או בקטע שתיארת, להבדיל), מדגישים את המעוות בהן, או שמא הופכים אותן למשהו קליל ונסבל? נדמה לי שיש גבול דק, וזה מאד תלוי באיך עושים את זה, וגם בקהל ואופן התייחסותו לעניין.

 

[מישהי בכחול לבן]

ללי היקרה,

בשום אופן אסור לקחת ללב, יש אנשים שהם רעים לפעמים במודע או שלא, אבל חשוב שאנחנו נהייה חזקים כדי לא לתת לרוע לנצח! תזכרי תמיד שיש אנשים טובים, שהם אלו שבאמת עושים את העולם לטוב ויפה יותר! הם פשוט לא נמצאים בטלוויזיה, אבל הם קיימים

.

 

[schlomitsmile]

הם נמצאים בטלויזיה, כמו בכל מקום ראשית- יש אנשי ימין גם בטלויזיה, ושנית- יש אנשי שמאל טובים.

 

[מישהי בכחול לבן]

נכון ../images/Emo13.gif.