וזה מתבטא באי התגובות הנוראי שעוטף את הפוסטים שלי לאחרונה. אני רק חייב לציין, ואולי לטובת המתלוננים על אי-תגובות - שלא אכפת לי! למדתי לפני כמה פוסטים (אם תקראו) שלא צריך להיות אכפת מתגובות... ורק עצם הכתיבה, שהיא בעצם בשבילי, נותנת לי את הסיפוק הזה בכתיבת פוסט.
כאשר מחכים לתגובות ההיבט האישי נעלם לכן כל עוד אפשר לא לצפות לתגובות אלא לכתוב ולאפשר לגולשים אנונימים לקרוא הרי זה יסוד העונג ביומן. פלוס נוסף נובע מך שאין לך כל מחוייבות, כמו שיש למנהלי פורום לענות על שאלות, המקום הוא שלך בשבילך למענך ולזכות את הרבים. להתקרא,