../images/Emo32.gif חייבת לשתף במשהו לא קשור...
אני בלהקת דרמה כלשהי. מוכרת מאוד - רובכם בטוח מכירים. היום היו "שיחות אישיות" - כלומר, מי עף, מי נשאר, ולמה. אני חייבת לספר לכם מה הלך שם. פשוט חייבת. אז ככה, החליטו שהשנה, כאילו שזה לא היה מספיק רציני גם ככה, צריך לעשות טרור. וכשאני אומרת טרור אני מתכוונת לזה. העיפו חצי קבוצה. שתבינו, ילדים מוכשרים, ושוב, כשאני אומרת אני מתכוונת - כשרונות אחד אחד, לא בצחוק, באמת ייצא מהם משהו, והם גם גדלו עם הלהקה הזאת, 5 שנים לפחות, ופתאום הם עפו. נזכרו. והאודישנים פתאום הרבה יותר רציניים, ובאו כמעט אלף ילדים, פתאום! הכל כל כך מוזר, וקרה כל כך מהר. וגם מי שלא עף, חטף ביקורת בונה, "בונה" אלק... אני אתן דוגמא אישית. אני לא עפתי. אבל מהרגע שנכנסתי לשיחה (עם הבמאית, במאי משנה, מנהל מוסיקלי וכוריאוגרפית) - רק צרחות, ולמה עשית ככה, וטעית פה, וטעית שם, ובלה בלה בלה - וזה לא בונה! פשוט לא! אולי אני לא מסבירה את עצמי כמו שצריך, אבל זה מרוב הלם - זה פשוט נהיה טרור. ומילא, אם זה היה רק בנוגע אליי, הייתי מבינה, אבל כל מי שנכנס (טוב - הרוב הגדול) יצא עם דמעות בעיניים. ולא, אנחנו לא ילדים בני 5 (אני בת 14 לכל המעוניין) - זה פשוט היה כל כך פוגע ומעליב, וכל כך לא בונה. וזאת השנה הראשונה שלי. שנה שלמה הם לימדו ואמרו שהכל בסדר, וברור שנתנו ביקורת בונה, ופתאום, לא יודעת מה קרה, הכל השתנה. אני מקווה שהבנתם כי אני בטראומה נוראית, ומה שאני כותבת בוודאי לא כל כך ברור, ואני עדיין בהלם מכל מה שעבר עליי היום... בבקשה תגיבו, לפחות תגידו אם הבנתם... (כתבתי את זה בפורום משחק, אבל הייתי חייבת לספר לכם...)
אני בלהקת דרמה כלשהי. מוכרת מאוד - רובכם בטוח מכירים. היום היו "שיחות אישיות" - כלומר, מי עף, מי נשאר, ולמה. אני חייבת לספר לכם מה הלך שם. פשוט חייבת. אז ככה, החליטו שהשנה, כאילו שזה לא היה מספיק רציני גם ככה, צריך לעשות טרור. וכשאני אומרת טרור אני מתכוונת לזה. העיפו חצי קבוצה. שתבינו, ילדים מוכשרים, ושוב, כשאני אומרת אני מתכוונת - כשרונות אחד אחד, לא בצחוק, באמת ייצא מהם משהו, והם גם גדלו עם הלהקה הזאת, 5 שנים לפחות, ופתאום הם עפו. נזכרו. והאודישנים פתאום הרבה יותר רציניים, ובאו כמעט אלף ילדים, פתאום! הכל כל כך מוזר, וקרה כל כך מהר. וגם מי שלא עף, חטף ביקורת בונה, "בונה" אלק... אני אתן דוגמא אישית. אני לא עפתי. אבל מהרגע שנכנסתי לשיחה (עם הבמאית, במאי משנה, מנהל מוסיקלי וכוריאוגרפית) - רק צרחות, ולמה עשית ככה, וטעית פה, וטעית שם, ובלה בלה בלה - וזה לא בונה! פשוט לא! אולי אני לא מסבירה את עצמי כמו שצריך, אבל זה מרוב הלם - זה פשוט נהיה טרור. ומילא, אם זה היה רק בנוגע אליי, הייתי מבינה, אבל כל מי שנכנס (טוב - הרוב הגדול) יצא עם דמעות בעיניים. ולא, אנחנו לא ילדים בני 5 (אני בת 14 לכל המעוניין) - זה פשוט היה כל כך פוגע ומעליב, וכל כך לא בונה. וזאת השנה הראשונה שלי. שנה שלמה הם לימדו ואמרו שהכל בסדר, וברור שנתנו ביקורת בונה, ופתאום, לא יודעת מה קרה, הכל השתנה. אני מקווה שהבנתם כי אני בטראומה נוראית, ומה שאני כותבת בוודאי לא כל כך ברור, ואני עדיין בהלם מכל מה שעבר עליי היום... בבקשה תגיבו, לפחות תגידו אם הבנתם... (כתבתי את זה בפורום משחק, אבל הייתי חייבת לספר לכם...)
