חייבת לספר אני פשוט בהלם!../images/Emo12.gif
ממש לאחרונה קראתי שני ספרי הורות שאני ממש ממליצה עליהם: הורות יעילה, ואיך לדבר שהילדים יקשיבו אבל תמיד חשבתי שזה לילדים קצת יותר גדולים (גיל 3 ומעלה). בקיצור בלילות האחרונים מתן עושה לנו בית ספר. הלילה היה ממש שיא. באמצע הלילה הוא התעורר ודרש להגיע אלינו למיטה. אנחנו לא הסכמנו והוא נכנס להתקף שעם נוראי. זרק את עצמו, צרח, חבט את ראשו בסורגים של המיטה...שום דבר לא עזר. לא דיבורים, לא מים, לא התעלמות, לא ניסיון של בעלי לקחת אותו על הידים (מתפתל כמו צלופח). בקיצור אחרי בערך שעה שהיינו ממש מיואשים נכנסתי לחדר שלו ואמרתי לו שאחנו נורא עייפים ורוצים לישון והוא לא יכול לעבור למיטה שלנו דבר שנענה בהתפרצות נוספת ואז נזכרתי שבספרים אומרים שכשהילדים חווים תחושות קשות אז הדבר הכי נכון הוא פשוט לקבל את התחושות שלהם ולשקף להם. לא היה לי מה להפסיד התכופפתי אליו ואמרתי בקול שקט "אני רואה שאתה ממש מתוסכל שאתה לא יכול לצאת מהמיטה וללכת לישון איתו. אתה ממש ממש כועס". נהיה שקט. הוא הסתכל עלי אמר "ביי ביי" ועשה בי בי עם היד, הסתובב על הצד והלך לישון עד הבוקר. הייתי פשוט בשוק! נכון שבספר מתארים מקרים דומים אבל בגילאים יותר מאוחרים והאמת, זה גם נראה לי קצת הגזמה אמריקאית. בקיצור אני עדיין מתאוששת...