מה עכשיו ??
רק לפני שבוע חשבנו שהנה, אולי הפעם אלו באמת אותות השלום. אמנם לפרק זמן קצר, אבל פרק זמן שבו כבר יכולנו להצביע על יותר תיירים שנכנסים אלינו, המטבע המקומי שלנו הרים ראש בגאווה, אנשים פה בארץ התחילו לצאת קצת יותר מהבתים ואולי נדמה לי שהיה איזה חיוך מרוח להם על הפנים. השמאל השתהה ללא מילים, הימין התחיל לצעוק - הדברהאחרון שאפשר היה לומר- שהכל עומד במקום. ריחות טובים עלו מאיפ'שהו. ואז הסרט כמעט נגמר, סינדרלה הפכה לליכלוכית, הכל פתאום נראה ונשמע כל כך מוכר, תקופה שאולי הספקנו (עם כל הקושי, אבל הספקנו) לדחוק אותה אל התאים האחוריים. ושוב הסרט הרע הזה, שאף אחד לא יודע לאן הוא מוליך (או שכן...) הגופות, האדום, האוטובוס החרוך, האמהות, האבות, היתומים, השכנים ההמומים.. כל כך מוכר, כל כך מעייף, כל כך מתיש. ...והשקל..והתיירים...והתקווה, בכל זאת, מסתבר שאנחנו חיים על כדור די מסובך.