כתבה מרתקת מאד מ"הארץ"

השאלה הנצחית של הגדרת גבולות הנורמה

"כל בני האדם נבראו שונים" רוברט א. היינלין, "די זמן לאהבה" על בסיס האמירה הנ"ל, שאני מתיחסת אליה כאל אקסיומה, מתחיל הדיון בשאלת הגדרת גבולות הנורמלי: אם כל אדם שונה מכל אדם אחר, איך ניתן לקבוע מהו ה'נורמלי' ומה אינו 'נורמלי'? איפה עובר הגבול בין ה'שייך' ל'לא שייך'? בין ה'תקין' לבין ה'דורש תיקון'? האוטיסטים שבכתבה טוענים שאין לראות בהם 'דרושי תיקון' אלא יש לראותם כ'תקינים אך שונים'. בדיוק אותה טענה שטענו ההומוסקסואלים לפני כמה עשורים בלבד... מהבחינה החברתית, כל חברה יוצאת נשכרת מהכרתה ביחידים חריגים, אך יש גם מחיר חברתי להכרה כזו. ככלל, החברה המודרנית מתקדמת בעשורים האחרונים בכיוון של הכרה גדלה והולכת ביחידים חריגים מסוגים שונים. בעיני זוהי מגמה חיובית, מכיוון שאני בעצמי אדם חריג, והכרה כזו פועלת לטובתי האישית. מתוך עמדתי זאת, אני תומכת גם בעידוד ההכרה בקבוצות חריגים אחרות בחברה, משום שמגמה זו מגדילה גם את ההכרה החברתית בזכות שלי להחזיק בדיעות חריגות והתנהגויות חריגות (למשל, לא להביא ילדים לעולם). אני תומכת, אם כן, בזכותם של האוטיסטים להכרה חברתית. ישר כח
 

עינת12

New member
מצטרפת לגאטו

ותודה גדולה מאד על הקישור הזה. פשוט נהדר ומעורר מחשבה (נוקבת!)
 
דירוג חריגות

זה עשוי להיות בלתי תקין פוליטית. אך מעניין יהיה לערוך רשימת קבוצות החריגות מהנורמה ולתת לאנשים שונים לדרג את ריחוקן של הקבוצות מהנורמה לדעתם. ואלו חריגות הם מחשיבים לחיובית ורצויה או לפחות ללגיטימית ואלו לא.
 
../images/Emo45.gif ניסוי מעניין. אני בעד

טוב, אני בעד כל דבר שהוא בלתי תקין פוליטית ... הלאה התקינות הפוליטית!
 

SaraGubits

New member
אם הם מסוגלים להתנגד ולארגן עצומות

הם לא אוטיסטים, אלא בני אדם עם תכונות לא רגילות. אוטיסטים אמיתיים כמו אחי נמצאים במצב כל כך גרוע שהם לא יודעים מה הולך בין ימינם ושמאלם. אם אחי היה מסוגל להצטרף לעצומה הזאת הייתי מאושרת עד הגג!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ועכשיו ברצינות: אוטיזם בהרבה מקרים זה סמפטומים להרעלה במתכות כבידות, כמו כספית, אלומיניום, עופרת וגופם לא הצליח להתמודד עם זה, ואז יש להם נזק מוחי מזה.
 
למעלה