מה שלום כולכם? חזרתי

anidnd

New member
../images/Emo32.gif מה שלום כולכם? חזרתי

את השבוע שעבר ביליתי בוינה במסגרת כנס מטעם העבודה. וינה עיר משגעת, היינו במלון מדהים, והניתוק מהבעיות (מכל הסוגים והמינים) עשה לי נפלאות. ממליצה לכולם ניקוי ראש שכזה. לילדים היה כמובן קשה, וגם לבעל הנהדר שלי שנשאר לשאת את כל העול על כתפיו, אבל חזרתי מלאת אנרגיות. כמובן... לא שכחתי! ובמשך השבוע אעלה את המשך התרגום של הספר. טוב להיות פה שוב
.
 

חנניה1

New member
anidnd כבר דאגנו לך...שמחים שנהנית

איזה kf לך. ושמחים שחזרת . ממני אורית
 

ננה f

New member
ברוכה השבה..

אני אכן מחכה , כמו כולם בסקרנות להמשך.. איך התארגנת מבחינת הילדים?.. האם הצלחת באמת להתנתק? אני תמיד מוצאת שכ"כ חולמים אבל כשזה מגיע לביצוע קשה קצת ליישם..כל צחוק או הנאה חצי נימחק כי אולי גם הם היו נהנים.. שלא לדבר על בן הזוג..קצת קשה לי לפרגן לעצמי.. שיהיה שבוע טוב ננה f
 

lisadan

New member
קשה להתנתק ../images/Emo13.gif

הקושי בהתנתקות מוכר... גם בחופש שלנו (בלי הבן, פעם בשנה, אולי) אנחנו תמיד מוצאים את עצמנו הולכים לחנויות צעצועים וחנויות לבגדי ילדים, ותמיד בוחנים כל דבר מנקודת המבט של "זה יעזור לו בריפוי בעיסוק או בתחום התקשורת?".
אגב, את זה עשינו הרבה לפני שראינו בעיות בהתפתחות ולפני שקיבלנו את ההבחנה. זה כנראה טבעי.
ברוכה השבה.
 

anidnd

New member
המשך תרגום

תודה על כל הברכות. אז הינה עוד קצת מהספר, וגם מאוד רלבנטי לדיון שהתקיים פה על לגלות / לא לגלות. מעניין לראות את זה מנקודת מבטו של הלוקה באספרגר עצמו. לשאלתך, ההתארגנות עם הילדים עירבה את כל הגורמים הנוגעים בחיי היומיום שלהם. הכנתי טבלה שבועית ושיבצתי בה תמונות של המטלות על פי סדר היום שלהם, על מנת שיראו ויזואלית בעינים את סדר יומם. בערבים, ליד הסימן של הירח שמתי את התמונה של אבא שלהם בלבד, לסמן שאני לא אגיע לישון בבית. ביום שציין את יום החזרה שלי שמתי תמונה שלי לצד זו של בעלי ליד סימן הירח, לאמור שבאותו יום אגיע הביתה ואחזור. הגננות קיבלו העתק, הסייעת קבלה העתק וכמובן הילדים ואבא שלהם - כל אחד העתק שלו. מדי בוקר הם עברו על סדר היום ועל מה שמחכה להם (אנחנו בעסק של ניהול חרדות, כן?) ואני חייבת לומר שההכנה עבדה. מדי ערב שוחחנו בטלפון ואמרנו לילה טוב. הם כמובן גם תבעו (וקיבלו) את ליטרת הבשר שלהם - מתנות ושוקולדים לרוב. אני חייבת שגם אני הדפתי כל הזמן הצעות לחופשה ולמילוי מצברים, ואמרתי שאני בסדר ואני שואבת את הכוחות מהילדים... אבל אחרי שחזרתי אני חייבת לומר שזה לא מספיק. דרך אגב, הניתוק העיקרי היה מהמדינה הלחוצה הזו וממציאות חיינו העצובה.
 
למעלה