ובכן ראיתי היום את הסרט עג'מי (מלשון "עגום"?) וכשמו כן הוא. אין אפילו שביב של תקווה בשום אספקט של הסרט הזה. הוא אלים, מייאש, קודר, מטלטל, מזעזע בו זמנית. אחרי שאתאושש ממנו אולי אכתוב טיפה יותר בפירוט (אבל don't hold your breath)
מטלטל, מומלץ. למי שנמצא, כמוני, רוב זמנו בתל אביב השפויה, להבין פתאום שבמרחק הליכה ממך נמצא גיהנום ושמו יפו, זה לא פשוט. אני לא יודעת עד כמה מי שלא מחובר לתל אביב או לישראל והלך הרוחות שבה, יוכל להתחבר לסרט, אבל אני מצאתי אותו חשוב.
