../images/Emo32.gif סיפור
שלום לכן, נעלמתי קצת אבל לא מרצון. עד יום רביעי היה לי כלב בריא. ביום רביעי בערב הכלב שלי התחיל להחנק ולהקיא. קראתי לבעלי שיבוא מהעבודה כי היה לי מאוד קשה גם לטפל בילדה וגם לרוץ כל הזמן אחריו לראות איפה הקיא ולנקות. כשבעלי הגיע הכלב התחיל להתנפח. לקחנו אותו לוטרינר שנתן לו כמה זריקות ואמר לנו שנראה איך הוא ירגיש עד הבוקר. חזרנו הביתה והחלטנו לא להקשיב לוטרינר ושנוסעים לבית החולים הוטרינרי. חיכינו להורים שלי שימרו על הילדה ויצאנו לדרך. הגענו לשם והוא הוכנס לניתוח דחוף כשלא היה בטוח שהוא יוצא מזה. אם היינו מקשיבים לוטרינר היום הייתי מדברת עליו בלשון עבר. מאז אותו לילה לא הפסקתי לבכות. כל יום נסענו לשם והיינו שם כל היום. כל יום חזרנו רק בלילה הביתה בוכים כי הוא מילל שלא נעזוב אותו שם. עכשיו סוף סוף אנחנו בבית אבל הוא עדיין בטראומה. חלש ומסכן ובנוסף מבוהל. הוא כנראה לא מבין מה הוא עשה "ששלחנו" אותו מהבית כי הוא יושב במיטה שלו ולא רוצה לזוז. הכי מפחיד שאמרו לנו שזה יכול לקרות שוב. עכשיו אני צריכה לטפל בו כמו בילדה, אוכל כל 4 שעות, שתייה מדודה, מעקב צמוד... בקיצור, מצב הרוח שפןף במיוחד, ולמרות שזה לא שייך לכאן כתבתי. חן, קיוויתי שכבר ילדת. תחזיקי מעמד. מקווה שזה ממש בקרוב. חנה וליאור, סוף סוף סיפור לידה חלק כמו שצריך. והתמונה של שיר מקסימה. לכל ההריוניות תרגישו טוב. אין לי כל כך זמן להיכנס עכשיו. מקווה לכמה רגעים פה ושם להתעדכן. תות.
שלום לכן, נעלמתי קצת אבל לא מרצון. עד יום רביעי היה לי כלב בריא. ביום רביעי בערב הכלב שלי התחיל להחנק ולהקיא. קראתי לבעלי שיבוא מהעבודה כי היה לי מאוד קשה גם לטפל בילדה וגם לרוץ כל הזמן אחריו לראות איפה הקיא ולנקות. כשבעלי הגיע הכלב התחיל להתנפח. לקחנו אותו לוטרינר שנתן לו כמה זריקות ואמר לנו שנראה איך הוא ירגיש עד הבוקר. חזרנו הביתה והחלטנו לא להקשיב לוטרינר ושנוסעים לבית החולים הוטרינרי. חיכינו להורים שלי שימרו על הילדה ויצאנו לדרך. הגענו לשם והוא הוכנס לניתוח דחוף כשלא היה בטוח שהוא יוצא מזה. אם היינו מקשיבים לוטרינר היום הייתי מדברת עליו בלשון עבר. מאז אותו לילה לא הפסקתי לבכות. כל יום נסענו לשם והיינו שם כל היום. כל יום חזרנו רק בלילה הביתה בוכים כי הוא מילל שלא נעזוב אותו שם. עכשיו סוף סוף אנחנו בבית אבל הוא עדיין בטראומה. חלש ומסכן ובנוסף מבוהל. הוא כנראה לא מבין מה הוא עשה "ששלחנו" אותו מהבית כי הוא יושב במיטה שלו ולא רוצה לזוז. הכי מפחיד שאמרו לנו שזה יכול לקרות שוב. עכשיו אני צריכה לטפל בו כמו בילדה, אוכל כל 4 שעות, שתייה מדודה, מעקב צמוד... בקיצור, מצב הרוח שפןף במיוחד, ולמרות שזה לא שייך לכאן כתבתי. חן, קיוויתי שכבר ילדת. תחזיקי מעמד. מקווה שזה ממש בקרוב. חנה וליאור, סוף סוף סיפור לידה חלק כמו שצריך. והתמונה של שיר מקסימה. לכל ההריוניות תרגישו טוב. אין לי כל כך זמן להיכנס עכשיו. מקווה לכמה רגעים פה ושם להתעדכן. תות.
