האמת שאני דווקא די סולד מההשפעה
של חורבן הבית על העם היהודי. רוב הדברים הרעים ביהדות קרו אחרי חורבן הבית. המשיחיות, הקנאות הדתית, ההלכה, הגזענות של העם היהודי, כולם התפתחו ופרחו מהתקופה שלאחר חורבן הבית ועד היום. בט' באב, עצוב לי על העם שלי, על הדת שלי, שהייתה יכולה להיות משהו מדהים, כולל, והפכה להיות ככל הדתות. בסך הכל אופיום להמונים. על זה אני כואב יותר מכל כשאני חושב על זה. כמובן שיש גם את המחשבה שבעצם מאז העם שלי היה מפוזר, אבוד קרוע בין המון עמים אחרים שתמיד התייחסו אליו בתור שונה וטמא. לדעתי המדינה הזאת היא חצי נחמה, והיא תרופה טובה לחורבן הבית, אם כי עדיין לא מספקת.