../images/Emo32.gif עשר התגליות המדעיות החשובות..
עשר התגליות המדעיות החשובות של 2004 ע"פ כתב העת "Science", וגם כמה אבני נגף במח מקור: אתר הידען מאדים. משקעי מלח; הומו פלורסיינזיס. נפח מוח קטנטן; פולסארים תאומים; תאי גזע במקום הראשון: מים במאדים בראש הרשימה עומד כוכב הלכת מאדים. שני רובוטים מתוחכמים ששוגרו אליו גילו שבעבר שררו שם תנאים שאיפשרו חיים. כתב העת "Science" קבע כי זו התגלית המדעית החשובה ביותר של השנה. חשובה יותר מגילוי הננסים הקדומים באינדונזיה או מזוג הפולסרים שאותר לראשונה בחלל. סימני החיים ממאדים מובילים את רשימת עשר התגליות המדעיות החשובות של 2004, לפי כתב העת. הרובוטים, ששוגרו למאדים על ידי נאס"א, ביצעו בדיקות גיאולוגיות מקיפות, שתוצאותיהן שודרו למעבדת הקרקע בטכנולוגיה מיוחדת. ניתוח הנתונים הראה כי לפני כמה מיליארדי שנים האקלים במאדים היה חם ולח ובכוכב שכן ים מלוח. תנודות אקלימיות גרמו לים להתייבש ולהתמלא במים לסירוגין. תוך כדי כך נוצרו בקרקעיתו משקעי מלח. כל צורת חיים שיכלה להתפתח על פני המאדים נדרשה להתמודד עם תנאי מחיה קשים - מליחות גבוהה ומים חומציים. אבל יצורים שחיים בתנאים קיצוניים כאלה מוכרים על פני כדור הארץ. לכן אין זה מן הנמנע שיצורים חיים שיגשגו גם על פני מאדים לפני כמה מיליארדי שנים, בתקופה שבה החלו להופיע חיים על פני כדור הארץ. מקום שני: האנשים הקטנים באוקטובר דיווחה קבוצת מחקר אינדונזית-אוסטרלית על גילוי מין חדש של בני אדם קדומים (הומינידים) במערה באי האינדונזי פלורס. יושבי המערה, שהיו ננסים, איכלסו את האי לפני 18 אלף שנה. בקהילה המדעית היו שהגדירו את ההומינידים מאינדונזיה התגלית האנתרופולוגית הגדולה ביותר במחצית המאה האחרונה. למין החדש, שזכה לשם "הומו פלורסיינזיס", היתה גולגולת קטנה ונפח המוח שלו היה 380 סנטימטרים מעוקבים - לעומת 1,400 סנטימטרים מעוקבים אצל האדם המודרני. הסברה היא שההומינידים הקטנים "נתקעו" באי ובתהליך האבולוציה הצטמצמו מידותיהם, מה שאיפשר להם לנצל טוב יותר את מקורות המזון המעטים במקום. מקום שלישי: שיבוט בני אדם חוקרים מדרום קוריאה מילאו את כותרות העיתונים ברחבי העולם בפברואר, כשהכריזו שהצליחו לשבט עובר אנושי - העדות הראשונה לכך שטכניקת השיבוט ניתנת ליישום גם בבני אדם. החוקרים לא התכוונו לייצר סדרות של תינוקות משובטים, אלא לקבל תאי גזע שיסייעו להבין תהליכים המתרחשים במחלות מורכבות ולייצר בעתיד תאים שיילקחו מהחולה, ולכן יהיו תואמים לו מבחינה גנטית, כדי להחליף את התאים החולים. מקום רביעי: חומר מעובה פריצת הדרך של 1995 היתה קירור-על (עיבוי) של החומר, עד לנקודה שבה הוא מגיע למצב האנרגטי הנמוך ביותר. חוקרים אמריקאים עשו זאת באותה שנה, כשקיררו קבוצת אטומים מסוג בוזונים עד שהגיעו למצב כזה. התופעה, שנובאה על ידי איינשטיין ובוז בתחילת המאה העשרים, זכתה לשם "עיבוי בוז-איינשטיין". בשנה האחרונה אומת ניבוי נוסף, שעל פיו חומרים בשם פרמיונים יכולים לעבור "עיבוי בוז-איינשטיין", בתנאי שהם נצמדים זה לזה בזוגות. השנה הצליחו חוקרים לגרום לפרמיונים להתנהג בדומה לבוזונים. מקום חמישי: אוצרות ד-נ-א חבויים חקר הגנום האנושי גילה של-90% מהחומר הגנטי אין שום תפקיד. כל החומר הזה זכה לכינוי "פסולת ד-נ-א". אבל מתברר שבתוך הפסולת הזאת חבויים רצפי ד-נ-א, שדואגים לוויסות הפעילות של החומר הגנטי. רצפים אלה "קופצים" ממקום למקום וכך הם יוצרים, בין השאר, את השונות הגדולה בטבע. רצפי ה"פסולת" בגנום, התברר השנה, חיוניים למעבר של הגנים למצב פעיל בזמן הנכון ובמקום הנכון. מקום שישי: זוגות פולסרים אסטרופיסיקאים גילו השנה, לראשונה, מערכת של זוג פולסרים - כוכבי נויטרונים מסתחררים שיורים סילוני קרינה לחלל. חוקרים מצפים שזוגות הפולסרים יאפשרו בחינה קפדנית של תורת היחסות הכללית של איינשטיין. אם קיימות סטיות כלשהן מהתיאוריה של איינשטיין, הן עולות, קרוב לוודאי, מתוך שדה המשיכה החזק של כוכבי הנויטרונים או של החורים השחורים. לפיכך, אסטרופיסיקאים מודדים את תנועת הפולסרים. המדידות האלה עשויות לחשוף לראשונה את צפיפות החומר בכוכבי הנויטרונים ואת פיזורו בתוכם. מקום שביעי: ירידה במגוון החי והצומח חדשות רעות, שלפיהן חלה ירידה במגוון המינים בעולם, מתקבלות בעקבות מחקרים נרחבים שנעשו השנה ושבהם נסקרו אוכלוסיות של דו-חיים, פרפרים, ציפורים וצמחים. מתוך 5,700 מיני דו-חיים, יותר מ-30% עלולים להיעלם מעל פני האדמה. 71% ממיני הפרפרים איבדו את ביתם ובבריטניה ירד מספר מיני הציפורים למחצית. המצב דומה גם בצמחים, וחוקרים מייחסים זאת להצטברות פסולת תעשייתית בקרקע. עדויות נוספות מעלות אפשרות ששינויים אקלימיים שגוררים שינוי בתנאים הטבעיים באזורים רבים גם הם אחראים להיכחדות המדאיגה של מיני החי והצומח. מקום שמיני: מים, לא רק במאדים גם לאחר מחקרים אינטנסיוויים שנעשו במאה הקודמת, מולקולת המים עדיין צופנת הפתעות. שנת 2004 סיפקה שפע מאמרים שדנו במבנה המים ובתכונותיהם הכימיות. קבוצות מחקר שונות הודיעו, בהסתמך על בדיקות שנעשו בטכנולוגיות חדשניות, כי ייתכן שמבנה המים שעליו דווח לפני מאה שנה שגוי. אם התוצאות נכונות, המידע החדש על מבנה המים וההתנהגות הכימית שלהם יוכל לעצב מחדש שטחים מדעיים מגוונים - מכימיה ועד מדעי האטמוספירה. מקום תשיעי: שיתוף בריא "מהפכה בבריאות הציבור", כך מכנים עורכי "Science" את מה שהתרחש בתחום ב-2004. הם מתכוונים לשינוי באופן הפיתוח של תרופות ובדרך העברתן לאוכלוסיית העולם הענייה. בשנה האחרונה חברו קרנות, מדינות עשירות, מחלקות שונות באו"ם, חברות תרופות וארגוני צדקה למשימה משותפת, שכונתה "שותפות ציבורית-פרטית". שותפויות כאלה עומדות מאחרי פיתוחים חשובים, בהם חיסון למלריה שנבדק על אוכלוסיית מוזמביק והמאמצים לאספקת תרופות לאיידס לעולם המתפתח. חלק מהשותפויות מובילות לפיתוח מוצרים למניעת איידס, מלריה, שחפת ומחלות טרופיות ולטיפול בהן. ובמקום העשירי: גנים בטיפת מים ב-2004 פיתחו חוקרים דרך חדשה לזהות צורות חיים לא מוכרות. הם אוספים מים מאזורים שבהם שוררים תנאים קיצוניים, כמו אוקיינוסים או מעמקי מכרות נטושים, ובודקים את הרכב הד-נ-א שהם מכילים. הרכב הגנים שנמצאו במים מאפשר לזהות את היצורים שחיו באזורים האלה ולהבין כיצד שרדו בתנאי חיים קיצוניים. בדרך זו חשפה קבוצת ביולוגים יותר ממיליון גנים חדשים בים סרגסו דל הזרחן שבצפון האוקיינוס האטלנטי, ממזרח לפלורידה. התגלו גם יצורים שהתפתחו במעמקי מכרות ושרדו ללא אור, באמצעות פירוק תרכובות ברזל להפקת האנרגיה הדרושה למחיה. לא רק פריצות דרך מדעיות היו ב-2004, אלא גם בעיות ועיכובים. הבעיה הבולטת של השנה היתה ביחסים בין המדענים לממסד. בארצות הברית האשים הממשל בראשות הנשיא ג'ורג' בוש קבוצות חוקרים, כי בוויכוח בסוגיות מדעיות כמו התחממות גלובלית וחקר תאי הגזע, גברו מניעיהם האידיאולוגיים של החוקרים על המניעים המדעיים. גם בצרפת ובאיטליה טוענים חוקרים כי הממשל חותר תחת הממסד המדעי, מקצץ בתקציביו ועוד. באסיה ובאירופה סובלים מדענים מהפגנות מחאה נגד המחקר בהנדסה גנטית בצמחים ובבעלי חיים. ובארה"ב נמשכת מלחמתם של מחנכים בבתי הספר בתנועה להכחשת האבולוציה. מקור: אתר הידען
עשר התגליות המדעיות החשובות של 2004 ע"פ כתב העת "Science", וגם כמה אבני נגף במח מקור: אתר הידען מאדים. משקעי מלח; הומו פלורסיינזיס. נפח מוח קטנטן; פולסארים תאומים; תאי גזע במקום הראשון: מים במאדים בראש הרשימה עומד כוכב הלכת מאדים. שני רובוטים מתוחכמים ששוגרו אליו גילו שבעבר שררו שם תנאים שאיפשרו חיים. כתב העת "Science" קבע כי זו התגלית המדעית החשובה ביותר של השנה. חשובה יותר מגילוי הננסים הקדומים באינדונזיה או מזוג הפולסרים שאותר לראשונה בחלל. סימני החיים ממאדים מובילים את רשימת עשר התגליות המדעיות החשובות של 2004, לפי כתב העת. הרובוטים, ששוגרו למאדים על ידי נאס"א, ביצעו בדיקות גיאולוגיות מקיפות, שתוצאותיהן שודרו למעבדת הקרקע בטכנולוגיה מיוחדת. ניתוח הנתונים הראה כי לפני כמה מיליארדי שנים האקלים במאדים היה חם ולח ובכוכב שכן ים מלוח. תנודות אקלימיות גרמו לים להתייבש ולהתמלא במים לסירוגין. תוך כדי כך נוצרו בקרקעיתו משקעי מלח. כל צורת חיים שיכלה להתפתח על פני המאדים נדרשה להתמודד עם תנאי מחיה קשים - מליחות גבוהה ומים חומציים. אבל יצורים שחיים בתנאים קיצוניים כאלה מוכרים על פני כדור הארץ. לכן אין זה מן הנמנע שיצורים חיים שיגשגו גם על פני מאדים לפני כמה מיליארדי שנים, בתקופה שבה החלו להופיע חיים על פני כדור הארץ. מקום שני: האנשים הקטנים באוקטובר דיווחה קבוצת מחקר אינדונזית-אוסטרלית על גילוי מין חדש של בני אדם קדומים (הומינידים) במערה באי האינדונזי פלורס. יושבי המערה, שהיו ננסים, איכלסו את האי לפני 18 אלף שנה. בקהילה המדעית היו שהגדירו את ההומינידים מאינדונזיה התגלית האנתרופולוגית הגדולה ביותר במחצית המאה האחרונה. למין החדש, שזכה לשם "הומו פלורסיינזיס", היתה גולגולת קטנה ונפח המוח שלו היה 380 סנטימטרים מעוקבים - לעומת 1,400 סנטימטרים מעוקבים אצל האדם המודרני. הסברה היא שההומינידים הקטנים "נתקעו" באי ובתהליך האבולוציה הצטמצמו מידותיהם, מה שאיפשר להם לנצל טוב יותר את מקורות המזון המעטים במקום. מקום שלישי: שיבוט בני אדם חוקרים מדרום קוריאה מילאו את כותרות העיתונים ברחבי העולם בפברואר, כשהכריזו שהצליחו לשבט עובר אנושי - העדות הראשונה לכך שטכניקת השיבוט ניתנת ליישום גם בבני אדם. החוקרים לא התכוונו לייצר סדרות של תינוקות משובטים, אלא לקבל תאי גזע שיסייעו להבין תהליכים המתרחשים במחלות מורכבות ולייצר בעתיד תאים שיילקחו מהחולה, ולכן יהיו תואמים לו מבחינה גנטית, כדי להחליף את התאים החולים. מקום רביעי: חומר מעובה פריצת הדרך של 1995 היתה קירור-על (עיבוי) של החומר, עד לנקודה שבה הוא מגיע למצב האנרגטי הנמוך ביותר. חוקרים אמריקאים עשו זאת באותה שנה, כשקיררו קבוצת אטומים מסוג בוזונים עד שהגיעו למצב כזה. התופעה, שנובאה על ידי איינשטיין ובוז בתחילת המאה העשרים, זכתה לשם "עיבוי בוז-איינשטיין". בשנה האחרונה אומת ניבוי נוסף, שעל פיו חומרים בשם פרמיונים יכולים לעבור "עיבוי בוז-איינשטיין", בתנאי שהם נצמדים זה לזה בזוגות. השנה הצליחו חוקרים לגרום לפרמיונים להתנהג בדומה לבוזונים. מקום חמישי: אוצרות ד-נ-א חבויים חקר הגנום האנושי גילה של-90% מהחומר הגנטי אין שום תפקיד. כל החומר הזה זכה לכינוי "פסולת ד-נ-א". אבל מתברר שבתוך הפסולת הזאת חבויים רצפי ד-נ-א, שדואגים לוויסות הפעילות של החומר הגנטי. רצפים אלה "קופצים" ממקום למקום וכך הם יוצרים, בין השאר, את השונות הגדולה בטבע. רצפי ה"פסולת" בגנום, התברר השנה, חיוניים למעבר של הגנים למצב פעיל בזמן הנכון ובמקום הנכון. מקום שישי: זוגות פולסרים אסטרופיסיקאים גילו השנה, לראשונה, מערכת של זוג פולסרים - כוכבי נויטרונים מסתחררים שיורים סילוני קרינה לחלל. חוקרים מצפים שזוגות הפולסרים יאפשרו בחינה קפדנית של תורת היחסות הכללית של איינשטיין. אם קיימות סטיות כלשהן מהתיאוריה של איינשטיין, הן עולות, קרוב לוודאי, מתוך שדה המשיכה החזק של כוכבי הנויטרונים או של החורים השחורים. לפיכך, אסטרופיסיקאים מודדים את תנועת הפולסרים. המדידות האלה עשויות לחשוף לראשונה את צפיפות החומר בכוכבי הנויטרונים ואת פיזורו בתוכם. מקום שביעי: ירידה במגוון החי והצומח חדשות רעות, שלפיהן חלה ירידה במגוון המינים בעולם, מתקבלות בעקבות מחקרים נרחבים שנעשו השנה ושבהם נסקרו אוכלוסיות של דו-חיים, פרפרים, ציפורים וצמחים. מתוך 5,700 מיני דו-חיים, יותר מ-30% עלולים להיעלם מעל פני האדמה. 71% ממיני הפרפרים איבדו את ביתם ובבריטניה ירד מספר מיני הציפורים למחצית. המצב דומה גם בצמחים, וחוקרים מייחסים זאת להצטברות פסולת תעשייתית בקרקע. עדויות נוספות מעלות אפשרות ששינויים אקלימיים שגוררים שינוי בתנאים הטבעיים באזורים רבים גם הם אחראים להיכחדות המדאיגה של מיני החי והצומח. מקום שמיני: מים, לא רק במאדים גם לאחר מחקרים אינטנסיוויים שנעשו במאה הקודמת, מולקולת המים עדיין צופנת הפתעות. שנת 2004 סיפקה שפע מאמרים שדנו במבנה המים ובתכונותיהם הכימיות. קבוצות מחקר שונות הודיעו, בהסתמך על בדיקות שנעשו בטכנולוגיות חדשניות, כי ייתכן שמבנה המים שעליו דווח לפני מאה שנה שגוי. אם התוצאות נכונות, המידע החדש על מבנה המים וההתנהגות הכימית שלהם יוכל לעצב מחדש שטחים מדעיים מגוונים - מכימיה ועד מדעי האטמוספירה. מקום תשיעי: שיתוף בריא "מהפכה בבריאות הציבור", כך מכנים עורכי "Science" את מה שהתרחש בתחום ב-2004. הם מתכוונים לשינוי באופן הפיתוח של תרופות ובדרך העברתן לאוכלוסיית העולם הענייה. בשנה האחרונה חברו קרנות, מדינות עשירות, מחלקות שונות באו"ם, חברות תרופות וארגוני צדקה למשימה משותפת, שכונתה "שותפות ציבורית-פרטית". שותפויות כאלה עומדות מאחרי פיתוחים חשובים, בהם חיסון למלריה שנבדק על אוכלוסיית מוזמביק והמאמצים לאספקת תרופות לאיידס לעולם המתפתח. חלק מהשותפויות מובילות לפיתוח מוצרים למניעת איידס, מלריה, שחפת ומחלות טרופיות ולטיפול בהן. ובמקום העשירי: גנים בטיפת מים ב-2004 פיתחו חוקרים דרך חדשה לזהות צורות חיים לא מוכרות. הם אוספים מים מאזורים שבהם שוררים תנאים קיצוניים, כמו אוקיינוסים או מעמקי מכרות נטושים, ובודקים את הרכב הד-נ-א שהם מכילים. הרכב הגנים שנמצאו במים מאפשר לזהות את היצורים שחיו באזורים האלה ולהבין כיצד שרדו בתנאי חיים קיצוניים. בדרך זו חשפה קבוצת ביולוגים יותר ממיליון גנים חדשים בים סרגסו דל הזרחן שבצפון האוקיינוס האטלנטי, ממזרח לפלורידה. התגלו גם יצורים שהתפתחו במעמקי מכרות ושרדו ללא אור, באמצעות פירוק תרכובות ברזל להפקת האנרגיה הדרושה למחיה. לא רק פריצות דרך מדעיות היו ב-2004, אלא גם בעיות ועיכובים. הבעיה הבולטת של השנה היתה ביחסים בין המדענים לממסד. בארצות הברית האשים הממשל בראשות הנשיא ג'ורג' בוש קבוצות חוקרים, כי בוויכוח בסוגיות מדעיות כמו התחממות גלובלית וחקר תאי הגזע, גברו מניעיהם האידיאולוגיים של החוקרים על המניעים המדעיים. גם בצרפת ובאיטליה טוענים חוקרים כי הממשל חותר תחת הממסד המדעי, מקצץ בתקציביו ועוד. באסיה ובאירופה סובלים מדענים מהפגנות מחאה נגד המחקר בהנדסה גנטית בצמחים ובבעלי חיים. ובארה"ב נמשכת מלחמתם של מחנכים בבתי הספר בתנועה להכחשת האבולוציה. מקור: אתר הידען
