../images/Emo32.gif צריכה לקטר - זהירות ארוך../images/Emo70.gif
אני חולה כבר חודש. צננת קשה ומתישה שמסרבת לעבור. אין לי זמן לנוח כמו שצריך והדבר החיובי היחיד בזה שהללי לא נדבק ממני. עמיד הילד
אני מתנהגת כרגיל אבל הדבר היחיד שאני רוצה לעשות זה לקבור את עצמי במיטה לשלושה ימים ולישון
. ש. המסכן עובד כמו מטורף ופשוט אין לו זמן להיות עם הללי ולתת לי קצת זמן להבריא, מה גם שגם הוא לא בשיאו מבחינה פיזית. אני לא זוכרת שנה כה חולנית מהצבא אני חושבת. בקיצור נמאס לי. מלבד זה קבענו תור לניתוח להללי. יש לו אשך כלוא והסבירו לנו שהכי טוב 'לשחרר' אותו כמה שיותר מוקדם. ניתוח בהרדמה מלאה בעוד חודש וממש מפחיד אותי לחשוב שהתינוקי שלי יסבול. וגם אני צריכה לעבור איזה ניתוחון של הוצאת ציסטה ע נ ק י ת שגרה לי בשחלה כבר שנים ומאז ההריון מכאיבה לי מאוד. אין לי כח לכל השטויות האלה שפוגמות באיכות החיים. דברים קטנים וכביכול לא אקוטיים שממש ממש מציקים. אני זקוקה קשות לטעינת אנרגיות מחודשת, משהו שאבד לי מאז הלידה. אני כבר שנה גוררת את עצמי במסווה שהכל בסדר, כשאני יודעת שבפועל הכל ממש לא. אני סובלת מסחרחורות כמעט כל הזמן, מאז הלידה אני במגמה של עליה במשקל על-אף שאני אוכלת בריא ונכון והכל (בלוטת התריס שלי מאוזנת ואני מקבלת תוספי ברזל), וגם מזה נמאס לי נורא. הצרה הצרורה היא שאין לי מושג איך מחדשים אנרגיות, טיפול אלטרנטיבי? איזה? ספורט? (אני הולכת הרבה ברגל ולדברים אחרים אין לי זמן וכח). לפחות חזרנו לעשות הרבה סקס. זה גם משהו
אם הגעתן עד לכאן, תודה. ואם יש עצות מועילות אני אשמח לשמוע. אוף.
אני חולה כבר חודש. צננת קשה ומתישה שמסרבת לעבור. אין לי זמן לנוח כמו שצריך והדבר החיובי היחיד בזה שהללי לא נדבק ממני. עמיד הילד


