רק על עצמי לספר ידעתי

  • פותח הנושא jole
  • פורסם בתאריך

jole

New member
../images/Emo32.gifרק על עצמי לספר ידעתי ../images/Emo13.gif

אחרי כל מה שאמרנו על הזוגיות, החיים יחד, החלוקה, השיתוף, והמחשבה על איך אנחנו משתנים עם הזמן והחיים....... אם הייתן צריכות לספר על דבר אחד אפילו קטן שהשתנה אצליכן מאד עם בעקבות החיים עם בן הזוג...מהו? דוגמא משלי. כשהכרתי את "הזאב" הייתי ממש סטרילית. תגידו..תגדירי סטרילית...אז למשל אם הוא היה חלילה מתיישב על המיטה שלי (שלי- כי זה היה לפני שעברנו לחיות יחד
)לפני ששמתי כיסוי מיטה (ואני מתכוונת אפילו לא על הסדין אלא על השמיכה) הייתי מחליפה את כל המצעים. עברו השנים , לא רבות כלל וכלל ואני מצאתי את עצמי ישנה במיטה עם שני רוטווילרים (האחת כ-45 קילו והשני כשישים קילו), איתי מתחת לשמיכה, ונהנית מכל רגע. נו אז אם זה לא שינוי, אני לא יודעת שינוי מהו.
 

מנורה

New member
אוהו איזה שינוי../images/Emo8.gif

בהזדמנות זו שאת כה אוהבת כלבים אולי את יודעת מישהו שמעונין בכלבה נהדרת ריצ'בק? עם כל האהבה והכאב אנחנו חיבים למסור אותה. תודה מראש על העזרה. בקשר לשינוי לא מתרגזת ולא עושה ענין כש "החצי השני שלי" משאיר את הגרבים והתחתונים והמגבת על הריצפה באמבטיה אני כותבת ולא מאמינה שזאת אני כי זה הפך כבר חלק ממני בהתחלת הדרך חבל על הזמן איזה ויכוחים
 

n e t a m

New member
ריג'בק../images/Emo23.gif

לבעלי וגיסתי היה ריג'בק הכי מקסים בעולם אל תוותרי על ה
לי אין את האפשרות לקחת עכשיו כלב אני מקווה שעם השנים ניקח כלב ואם כבר כלב רק ריג'בק זכית גם דפנה.מ תסכים איתי למרות שליבי שלה יפייפיה יום טוב נטע-לי
 

מנורה

New member
../images/Emo7.gifזכיתי בטוח אבל

לפעמים בחיים צריך לוותר גם על דברים שמאד אוהבים לכן אנחנו מחפשים בית חם ואוהב תאמיני לי שרק מי שאוהב כלבים ומגדל אותם יודע מה הוא כאב הפרידה אבל אם ימצא במשפחה אוהבת שתביא לה אושר זה שכרינו שגידלנו אותו ולא זרקנו לרחוב כמו שעשו הרבה אנשים בזמן המלחמה אז בוקר טוב יום נעים ותודה
 

n e t a m

New member
לא האשמתי

אני בטוחה שקשה לך למסור אותו מקווה מאד שתמצאו משפחה אוהבת קל לי לדבר כי לי אין עכשיו כלב קשה לעזוב בן משפחה
!!! בהצלחה
 

דפנה מי

New member
תפרסמי מודעה ויותר פרטים עליה

ואז אולי תמצאו בית חם ואוהב. כשנפרדנו מהריג'בק שלי זה היה כאב לב נוראי וזלגו לי דמעות מהעיניים כמה ימים ואנשים בעבודה לא הבינו אותי (ואז, וגם חלק מהם היום) נראו לי ממש רשעים. בכלל - נראה שמי שאין לו לב לכלבים, אין לו לב בכלל. אחרי כשנה וחצי נשברתי וכל כלב שראיתי ברחוב רציתי לרוץ אליי - ממש משכתי את "הרצועה" והיה צריך למשוך אותי בחזרה שאני לא אתנפל על כל כלב שאראה ברחוב... היום ליבי ממלאת לי את החלל שנפער. זה לא ריג'בק והיא שונה ממנו בהרבה דברים - אבל היא בן אדם בפני עצמה
 

שש שבע

New member
אני בחיים לא הודעתי לאף אחד

לאן אני הולכת, ואף אחד לא שאל. כשתהתחנתי נתגלה לי בעל דאגן, שרוצה לדעת מה קורה איתי כל הזמן, מתי אחזור. והוא גם מודיע לי לאן הוא הולך ולכמה זמן, והוא גם דורש את זה מהילדים, ו...אני נדבקתי ממנו, למרות שאני משחררת קצת יותר חבל ממנו.
 
למעלה