הנה, תהנו.
אודי, תקרא. אני אבחן אותך. [תייר אמריקאי, מתורגמן ונהג שהוא גם הסבא של המתורגמן הולכים למסעדה. וזו לא התחלה של בדיחה.] "רק דבר אחד," אמר הגיבור. "מה?" "כדאי שתדעו..." "כן?" "אני א... איך לומר..." "מה?" "אני א..." "אתה רעב מאד, כן?" "אני צמחוני." "אני לא מבין." "אני לא אוכל בשר." "למה לא?" "פשוט לא." "הוא לא אוכל בשר," אמרתי לסבא. "הוא כן," הוא דיווח לי. "אתה כן," דיווחתי לגיבור באופן דומה. "לא, אני לא." "למה לא?" חקרתי אותו שוב. "אני פשוט לא אוכל בשר." "חזיר?" "לא." "בשר?" "לא בשר." "סטייק?" "לא." "עופות?" "לא." "אתה אוכל עגל?" "הו, אלוהים, בשום פנים ואופן לא עגל." מה עם נקניק?" "גם לא נקניק." סיפרתי את זה לסבא, והוא הציג בפני מבט מוטרד מאד. "מה לא בסדר איתו?" הוא שאל. "מה לא בסדר איתך?" שאלתי אותו. "אני פשוט כזה," הוא אמר. "המבורגר?" "לא." "לשון?" "מה הוא אמר שלא בסדר איתו?" שאל סבא. "הוא פשוט כזה." "הוא אוכל נקניק?" "לא." "לא אוכל נקניק!" "לא. הוא אומר שהוא לא אוכל נקניק." "הוא אומר אמת?" "זה מה שהוא אומר." "אבל נקניק..." "אני יודע." "באמת אתה לא אוכל נקניק בכלל?" "לא אוכל נקניק." "הוא לא אוכל נקניק," אמרתי לסבא. הוא עצם את העיניים וניסה לשלב את הידיים סביב הבטן שלו, אבל לא היה מקום בגלל ההגה. זה נראה כאילו יש לו בחילה בגלל שהגיבור לא אוכל נקניק. [הם מגיעים למסעדה] "מה זאת אומרת הוא לא אוכל בשר?" שאלה המלצרית, וסבא שם את הראש בין הידיים. "מה לא בסדר איתו?" היא שאלה. "מי מהם? זה שלא אוכל בשר או זה עם הראש בין הידיים, או הכלבה שלועסת את הזנב שלה?" "זה שלא אוכל בשר." "הוא פשוט כזה." הגיבור שאל על מה אנחנו מדברים. "אין להם שום דבר בלי בשר," דיווחתי לו. "הוא לא אוכל בשר בכלל?" היא שוב חקרה אותי. "הוא פשוט כזה, זה הכל," אמרתי לה. "נקניק?" "לא אוכל נקניק," ענה סבא וסב את ראשו מפה לשם. "אולי תוכל לאכול קצת בשר," הצעתי לגיבור, "כי אין להם שום דבר שהוא לא בשר." "אין להם תפוחי אדמה או משהו?" הוא שאל. "יש לכם תפוחי אדמה?" שאלתי את המלצרית. "או משהו?" "אתה מקבל תפוח אדמה רק עם הבשר," היא אמרה. אמרתי לגיבור. "אי אפשר פשוט לקבל צלחת של תפוחי אדמה?" "מה?" "אני לא יכול לקבל שניים או שלושה תפוחי אדמה, בלי בשר?" שאלתי את המלצרית, והיא אמרה שהיא תלך לשף ותחקור אותו. "תשאל אותו אם הוא אכל כבד," אמר סבא. המלצרית חזרה ואמרה, "זה מה שיש לי להגיד. אנחנו יכולים להתפשר איתו על שני תפוחי אדמה, אבל הם מוגשים רק עם חתיכת בשר על הצלחת. השף אמר שזה לא פתוח למשא ומתן. הוא יהיה חייב לאכול אותה." (פויר אולי חסך עצים כשמחק את הרווחים בין השורות, אבל באינטרנט זה לא באמת משנה.)
), להמליץ או לא וכו'... יאללה!
