שוטטתי עכשיו בדפים ישנים של

אתי@

New member
../images/Emo32.gif שוטטתי עכשיו בדפים ישנים של

פורום חתונות. בדפים 84-90 בערך מרוכזים כל הימים שלפני ואחרי החתונה שלי. התחלתי לקרוא וכל כך צחקתי והתרגשתי... מצאתי שם את הסיפור על הנעליים שלי (אלה שהזמנתי במיוחד וחשבתי שאיבדתי אותן יום לפני החתונה), הסיפורים על הספר המהולל שלי (שנתפס לו הגב בבוקר החתונה), את אגדת החולצה הכתומה של אבא שלי ועוד ועוד... כמובן שראיתי שם המון ברכות לפני ואחרי החתונה מכל משתתפי הפורום המקסימים (ליאת-קיסס מככבת בכמות הברכות
), כל מיני הודעות- לאן נעלמה אתי@, "עצומה להכרזת אתי@", כל מיני הגיגים מצחיקים עד דמעות של רחלי והילה (והגבר), סיפורים ואגדות על המעבר לדירה החדשה, ועוד. יווווווו כמה התרגשתי וצחקתי...
אז רציתי להגיד לכולם (נו טוב, רובנו יוצאות פורום חתונות...) שאני אוהבת אתכם הכי בעולם...
אתי@
(סליחה על ההשתפכות
וחג שמח
)
 

הילית*

New member
אני לפני כחודשיים חיפשתי את סיפור

החתונה שלי כדי לשמור אותו ומצאתי את מה שעבר עלי יום לפני החתונה, את הבכי בגלל הניתוח הדחוף שאח שלי עבר ואת החום והתמיכה הרבה של כולם. מודה שממש ירדו לי דמעות...
 

אתי@

New member
הפורום הזה הוא אחד הזכרונות הכי

מיוחדים שלי מההכנות לחתונה. מה הייתי עושה בלעדיכם? דרך אגב, אחיך בריא עכשיו?
 

הילית*

New member
כן, גם לי יש זכרון מתוק ממנו

ומאווירת התמיכה הרבה שהיתה בו
ודרך אגב אחי בסדר גמור עכשיו. אבל כיום הוא עוד אחד ממפוטרי ההיטק
 

תמרה*

New member
וסיפור החתונה שלי בפורום הישן

וכל כך הייתי רוצה לשמור את זה, אני לא אשכח את התמיכה המדהימה שקיבלתי, ואת אתי המדהימה שאירגנה מעגל אנרגיות וגם את ההודעה שלי אחרי שאמא שלי נפטרה גם את זה הייתי שומרת יש איך להגיע לזה?
 

הילית*

New member
תמרה, ניסיתי למצוא לך ולא הצלחתי

בכל מקרה רציתי להגיד לך שאני זוכרת את הסיפור שלך ואת מעגל האנרגיה ואת השמלה שלך (איך לא ?) אני בטוחה שאפשר יהיה למצוא את הסיפור (בטח אתי@ יודעת איך עושים את זה)
 

אתי@

New member
אין לי מושג איך אפשר להגיע לסיפור

אבל אני חושבת שאתי אלבכרי פעם מצאה איזו דרך לחדור ל IOL. בכל אופן תמרה - הסיפור שלך באמת מרגש וראוי שישמר לא רק אצלך (מן הסתם) אלא גם ברשימת הסיפורים בפורום הנוכחי. מקווה שאתי תוכל לעזור לך בעניין הזה.
 

fila

New member
אתי@

רציתי להגיד לך שלא הכרתי את הפורום באותה תקופה אבל כשנכנסתי יום אחד לארכיון באמת קראתי את הסיפור עם הנעליים שלך ופשוט התפוצצתי מצחוק! זה מסוג הדברים שחשבתי שיכולים לקרות רק לי, והנה מצאתי מישהי דומה...
 

אתי@

New member
אההההההה (אנחת רווחה ../images/Emo13.gif )

שמחה לשמוע שאני לא העפיפון היחיד
אני חייבת להכיר אותך לרונן, שלא יחשוב שיש לו בבית משהו "מיוחד"...
 

fila

New member
אז אני אשתף אותך בסיפור...

יום אחד הרימו את כל הכיכר המרכזית בנהריה בגללי... לא היו אז פלאפונים ועמדתי במרכז נהריה עם כל ה"שלל" של הקניות שלי (במיטב כספו של אבא שלי) נעליים ובגדים.... והשתמשתי שם בטלפון הציבורי נראה לי שנסחפתי קצת עם הקישקושים שלי כי כשסיימתי לדבר הלכתי לתחנת אוטובוס בלי ה"מטען החורג" שהיה לי רק כשהגעתי לתחנה שמתי לב שאני הולכת בקלילות מפתיעה אחרי כמה דקות ארוכות שניסיתי לשחזר חזרתי לשם ומצאתי התקהלות אנשים ושוטרים שמפנים את כולם... הספקתי להבחין בחבלן משטרה שמתקרב לשקיות שלי והצלתי אותן ברגע האחרון... כולם הסתכלו עליי במבטים מאשימים כאילו שזה לא יכול לקרות... אבל אני חושבת ששיא השיאים היה כשנסעתי יום אחד לנהריה עם האוטו החדש לחלוטין שאבא שלי קנה לי חניתי בדאווין רב
שוב במרכז והלכתי שמחה ומאושרת לשוטט, כאזרחית למופת שמתי אפילו כרטיס חניה! כעבור שעה וחצי בערך נזכרתי שאני צריכה להחליף כרטיס חנייה אז חזרתי לאוטו ו... גיליתי שהשארתי אותו מונע עם המפתחות בפנים ומוזיקה... כל אחד יכל לבוא ולקחת לי אותו!!! אבל משום מה לא קרה כלום, אגב מעט מאוד אנשים יודעים על הסיפור הזה כי נורא הביך אותי שאני כזאת מעופפת לפעמים... אז אתי ברשותך אני מספרת עלייך לשמעון שיראה שאני לא היחידה!
 

אתי@

New member
../images/Emo13.gif../images/Emo45.gif גדולה מהחיים ../images/Emo6.gif

ספרי ספרי, גם אני רצה לספר לרונן...
 

fila

New member
אתן מוכנות

להגיד את זה לשמעון? כי הוא חושב שאני מעופפת על גבול חוסר האחריות בגלל הקטע הזה...
 

הילית*

New member
ברור שכן !

ואני גם מוכנה להגיד לו שגם אני קצת מעופפת בדרכים. לפעמים אני נוסעת וממש לא יודעת איך לצאת מהאיזור שאני נמצאת בו ואז אני מסתבכת בדרכים (מגיעה מת"א ליהוד דרך חולון ויפו...)
 

אתי@

New member
פעם ניסיתי להתחכם ולעקוף את הפקקים

של יפו בדרך לסטודיו של סיגל שגב. מרוב התחכמות מצאתי את עצמי בתוך שוק הפשפשים ...
מי שלא נהג בתוך שוק הפשפשים לא יודע סיוט מהו... הכביש שם זה "ליופי", אנשים הולכים על הכביש, הסוחרים שמים את הסחורה על הכביש הצר ממילא ועוד. לקח לי 1/2 שעה לצאת מהמבוך הנוראי הזה...
עכשיו תודו שאין לי תחרות
 

שמופית

New member
אמנם אני לא מגדירה

את עצמי כמעופפת, אבל אמא שלי היא השיא ! פעם היא עשתה קניות, ושמה את הטס ביצים על הגג של האוטו כדי להוציא את המפתחות מהתיק... היא כמובן שכחה תוך שניה מהטס ביצים ונסעה איתו עד שמישהו צעק לה: הי גברת, את נוסעת עם טס ביצים על הגג....
אגב אתי, יצא לי הרבה פעמים לסוע בתוך שוק הפשפשים... אני מסכימה איתך שזה סיוט שמצריך טיפול פסיכולוגי ארוך שנים
 

fila

New member
אני נסעתי לחתונה

של חברה שלי בחוות הברון בזכרון יעקב מצאתי את עצמי פתאום בקיסריה, חסרת חוש כיוון
 
למעלה