של בוקר

../images/Emo32.gif של בוקר ../images/Emo42.gif

היי לכולם
לאחרונה לא ממש יוצא לי להגיב ולכתוב פה יותר מדי ואני מתנצלת על כך מקרב ליבי. אני קוראת אותכם אבל לא תמיד מוצאת כוחות נפשיים להגיב אבל תדעו שליבי עימכם ושחושבת עליכם
הקשר ביני לבין הבחור נגמר, הוא לא התקשר מיום שישי בערב אחרי שדיברנו באותו ערב שנייה כי הקפיצו אותו לצבא לטענתו ומאז נאדה והוא לא חייל קרבי, כך שבטוחה שיש שנייה להתקשר למשפחה וכו'- אפילו אס אמ אס לא טרח לשלוח ומאחר וכל הקשר ביננו היה לא ודאי בכלל והוא בכלל לא הראה עניין חוץ מעניין גופני <למזלי לא שכבתי איתו, למרות שרציתי הרגשתי שזה מוקדם מדי>. לא לקחתי את זה קשה מדי, כי ביננו הוא לא ממש היה מציאה אבל התאכזבתי כי חשבתי שיש בו משהו שונה מהבחורים האחרים אבל כנראה שלא. אולי הטעות הייתה אצלי, אולי אצלו- לא יודעת... רק יודעת שאני מאוכזבת ששוב זה קרה, ששוב נפגעתי ופשוט נשבר לי באיזשהו מקום- נשבר לנסות ולהיפגע כל הזמן
מקווה להיות איתכם יותר פה, להגיב וכו'- אבל כרגע קצת קשה לי, כרגע רוצה להיות אנוכית טיפה, להיות עם עצמי... אז מבקשת את סליחתכם. ו.. שיהיה לכם יום נעים
 

ניאו30

New member
שירי חמודה,שולח לך ../images/Emo24.gif

מצטער לשמוע שזה מה שקרה. לפני הכל אני חושב שבשבילך כדאי לך לברר בבטחון את העניין של האם הוא רוצה קשר או לא.אולי מדובר פשוט באי-הבנה טכנית(ואולי לא,אני לא יודע,פשוט בהודעה שלך לא הבנתי את זה).את יודעת,זה קורה לפעמים בצבא שאי אפשר להתקשר,יש תקופות כאלו.אז מומלץ קודם לברר סוגיה הזו,כי אני חושב שזו טעות נפוצה אצל אנשים בקשרים להניח הנחות ופירושים(אמממ,אני מדבר כמובן מנסיון אישי
),כשלמעשה הצד השני לא מודע להם,לא התכוון שזה ייראה ככה וכדומה. שנית,ובהנחה שאכן מדובר בסיום הקשר בינכם,אולי כדאי לך לקחת איזה סוג של פסק זמן לעצמך מקשרים עם גברים.זה נשמע מוזר,ואת לא חייבת לקבל את זה כמובן.את באמת צעירה ואני לא אומר את זה בהתנשאות,אלא מתוך הבנה שהתקופה הזו אמורה להיות התקופה שלך עם עצמך.זו התקופה שאת צריכה לגלות מי את באמת,מה את רוצה בחיים(מלבד קשר זוגי ואהבה הכוונה),מה סדר העדיפויות שלך בחיים,עם אילו אנשים את רוצה להיות בקשר ועם אלו לא ועוד ועוד(המודעות העצמית זה הרי נושא כל כך רחב).למעשה,כתבת את זה בעצמך, אבל אולי התכוונת רק לימים הקרובים ואני חושב שאולי כדאי לשקול לעשות את זה לתקופה ממושכת יותר. זה לא אומר כמובן שצריך להפגש או לצאת עם גברים שיראו לך או להפסיק לחלום על אותה אהבה נכספת,אבל לדעתי זה אומר שהמיקוד שלך צריך להיות כרגע בפיתוח ועיצוב האישיות שלך,בהכרת ה"מי אני?",ולא בחיפוש אחרי אהבה.אני גם די בטוח(ואומר זאת גם לעצמי
) שאהבה זה דבר שמגיע אלינו כשאנחנו מוכנים ובשלים לקבל אותה,ובשביל זה אנחנו צריכים לעשות את התהליכים הפנימיים העמוקים שלנו.לדעתי זו התקופה האידיאלית בשבילך כרגע.קצת אחרי הצבא,לפני מציאת מקצוע(תמיד עדיף למצוא משהו קבוע ומתמשך על פני עבודות זמניות ומתחלפות),לפני הטיול הגדול בחו"ל אולי,לפני שה"חיים האמיתיים" בעצם מתחילים ואז כבר מאוד קשה להשתנות או למצוא זמן לתהליכים האלו. אה,ואל תחששי שאת לא כותבת כאן או במקום אחר.מנסיון,הרבה פעמים כתיבה גם כרוכה באנרגיה נפשית,וברגעים שקשה לנו אנחנו זקוקים לכל טיפת האנרגיה שיש לנו(ולא תמיד יש לנו הרבה),ולכן צריך להשקיע אותה בחוכמה, ולפחות מבחינתי הלקיחת פסק זמן לעצמך זה יותר מלגיטמי,זה דבר שנכון לעשות אותו במקרים כאלו.ואת זה אני אומר גם בידיעה שהודעותיך,גישתך הפתוחה והסקרנית,השואלת והבוחנת,תהיה חסרה פה(ובפורומים האחרים שיש לנו במשותף
).אז זה הזמן שלך להיות קצת "אנוכית" ולעשות דברים בשביל עצמך,קודם כל לטווח הקצר לשפר את המצב רוח,ואולי חשוב יותר,לטווח הארוך, לשפר,לבנות ולעצב את מי שאת,שתהיי חזקה יותר,שתחושת הערך העצמי ושמחת החיים שלך תהיה תלויה בראש ובראשונה בך,ולא בקשרים הנוצרים או נעלמים עם אנשים אחרים. אז שיהיה המון המון
וכמו שאמרת לי לא מזמן אני שוב אחזיר לך בחזרה-אם תצטרכי איזה סוג של עזרה,לא חשוב איזו,אל תהססי ואני פה בשבילך!
 

ניאו30

New member
במחשבה שנייה,לא הבנתי למה ../images/Emo32.gif?

את לא רואה את זה בתור משהו ששייך ל"מאחוריי התמודדויות בחיים"?אני כן!
 
מסכימה. זה בכלל לא אופ (או עוף)

וחיבוק גדול נסיכקוש. הדרך אל הזוגיות היא לפעמים דרך חתחתים. אני חושבת שבכל זאת הפקת הרבה טוב ממה שהיה. אולי תכתבי מה הטוב שהפקת? מה הטוב שהיה בכל זאת? לאו דוקא בבחור, אלא יותר בהתנהגות שלך בכל הסיטואציה. מסכימה עם ניאו. כדאי לברר אם באמת זה נגמר, לא?
 

Shuri2

New member
כל כך מבינה אותך..

גם אני למודת אכזבות ואחרי כל אחת כזאת אני פורשת לתוך עצמי למחשבות וחשבונות. אחרי זמן מה שהרצון שלנו באהבה גורם לנו לנסות שוב למרות הכל. יש דברים שהם לא בשליטתינו, כמו הרגשות של אנשים אחרים וגם, אני מניחה, הרגשות של עצמנו. צריך איכשהו ללמוד שלא בכל "כשלון" במערכת יחסים צריך לתלות את האשמה במישהו או בעצמנו. לפעמים דברים לא קורים כי זה לא היה נכון לזמן ולמקום. אבל כשיגיע מישהו אמיתי לחייך את תראי בעצמך את ההבדל בהתנהלות שלך ושלו. ליבי איתך ואני מאחלת לך אהבה גדולה ושהמשבר הזה יעבור מהר כדי שתוכלי לשוב ולהיות עם האנשים שאוהבים אותך ותומכים בך באמת.
 
תודה לכולם על התגובות ../images/Emo24.gif

החלטתי במסגרת יום האנוכיות
שלי לקנות לעצמי ספר בנוגע לשיפור ההערכה העצמית- שכחתי את שמו אבל זה ספר שתורגם מאנגלית לעברית, והוא ממש נותן משימות שונות, יש שאלונים וכו', התחלתי לקרוא ולעשות וזה ממש ספר מדהים לדעתי. אני אבדוק מה השם כשארד למטה ואעדכן אותכם
 
אני תוהה...

למה כל קשר שנגמר, אפילו כשעוד היה בחיתוליו, מדוע אנו מרגישים פגיעה? אולי הציפיות שלנו גבוהות מידי ולא בהתאם למציאות? אי אפשר לסיים קשרים טריים ללא האכזבה הזו? ואולי אין זו פגיעה מהצד השני. אולי זו רק אכזבה שלנו מההמתנה לאהבת אמת?
ילדה. עשית בחכמה כשלא התמסרת כשלא היית עוד בטוחה. המציאות כופה עלינו להתגונן מכאב. כאב יש בשפע. האהבה, לעומת זאת, ביישנית. נחבאת אל הכלים. אבל יום אחד מוצאים אותה. זה בלתי נמנע.
 

רננהלי

New member
../images/Emo24.gif

מתוקה מקווה שתרגישי טוב במהרה איך שרגשות משתנים. אני רואה את זה עלייך וגם עליי. רגע אחד הכל מחוייך וטוב, ונראה שיש עתיד לקשר. ורגע אחר כך פחדים, ולפעמים פשוט נגמר. (אצלי עוד לא נגמר. אבל אולי זה יגמר בקרוב, ולא בגללו...)
 
ושוב... עדכון...

ביום ראשון בערב הוא התקשר, בדיוק הייתי בבאולינג ולא ראיתי ואחרי זה חזרתי אליו. דיברנו והוא התנהג כאילו הכל רגיל, עד שלא עמדתי בזה ופשוט הוצאתי את כל מה שהרגשתי- אמרתי לו שאני מרגישה שהוא בכלל לא מעוניין בקשר הזה, כי לא מספיק שאנחנו בקושי נפגשים ואני יודעת שזה לא אשמתו אלא הנסיבות <צבא+ לימודים+ עבודה> אבל שגם חסר לי שבקושי מדברים בטלפון, שהוא בקושי מראה שהוא מתגעגע ואס אמ אס פעם בכמה ימים לא עושה לי את זה מספיק. היה לנו ויכוח קטנטן סביב זה והכל כביכול הסתדר, החלטנו כן לתת לקשר הזה צ'אנס אבל העניין הוא שמרגישה שאני היחידה שרוצה את הקשר למרות שהוא טוען שזה לא נכון- הנה דיברנו אתמול במסנג'ר ובאס אמ אסים וקבענו שהוא יתקשר כשיסיים ללמוד כי דיברנו רק כמה דקות במסנג'ר והוא לא התקשר, יכול להיות שהוא נרדם, לא יודעת וזה בסדר- קורה. קבענו שניפגש היום אבל לא משלה את עצמי, באיזשהו מקום בלב אני יודעת שרוב הסיכויים שמשהו יקרה. לוקחת הכל בערבון מוגבל ונותנת לזה צ'אנס אבל זה לא בלב שלם, כי מרגישה שמפספסת ככה, מה לעשות בתחילת קשר אין סיכוי שאני ארגיש בטוחה בעצמי ובקשר במיוחד כשבקושי מרגישים אותו...
 
למעלה