../images/Emo15.gif זקוקה לתמיכה דחופה
תבינו, אני בצופים. והיה לנו פסטיבל שחוגג שבעים שנה לשבט שלנו. תקשיבו לאיזו רמת הזיה הגענו!@ בנינו. פאקינג פינגווין בגובה ארבעה מטרים מסנדות. ועוגת יומהולדת של ארבע קומות באותו גובה (מסנדות, כמובן.) והייתה הפקה שלמה. והשיר של הנהגת שרון צפון תקוע לי בראש מאז! ולא לשכוח שגיליתי שבזכות היותי בצופים נפתח דף חדש של מושגים לציין "הומו" (ותודה רבה לרז, ההומו השכבתי שלנו, שמשך את הפריליכט מהאדמה בכזו קולניות שזה גרם לדיון המרתק להתפתח. ואיך שכל הבנות היו חצי-מרותקות חצי-נגעלות מההסברים שלנו למה "מפתיע ינשופים" זה הומו. תמימות.). ובשלוש לפנות בוקר, אחרי השהכול פורק _ואחרי שריסקתי לחתיכות קטנות את הפרוייקטים הגדודיים (וזה היה כייף! להרוס ולבעוט ולמחוץ! מוחאחאחאחאחאחאחא), ישבנו בשבט. ואכלנו פיצה. תבינו- כולם היו מורעבים (אין פלא- השכב"ג היו שם מעשר בבוקר ואנחנו רק עשינו הספקה של שעתיים כדי להתארגן, ולא אכלנו כמעט כלום כל היום), והיו שם כמה פיצות מסכנות וכולם "אוכלללללל!" כמו פאנגרלז מורעבות. בקיצור, היה מצחיק, אבלך זה השתלט לי על השכל באופ]ן זמני. אז... תמיכה? תגידו לי שזה יעבור ואני אוכל להפסיק לךזמזם את שיר ההנהגה של שרון-צפון? אתם תצילו אותי, תשתטפו לי מחדש את המוח, נכון? בבקשה?