תרומתי לגלרייה

[מישהי שאיכפת לה]

../images/Emo32.gifתרומתי לגלרייה

הנה תרומתי לגלרייה, ליאת.

 

[@יעל@]

וזוהי תרומתי:

אחרי שסופסוף סופסוף יש לי מצלמה דיגיטלית וצילמתי את עצמי: (הרקע לא היה מי יודע מה אז לקחתי את התמונה ועם התוכנה של המצלמה "גזרתי" אותה...)

 

[מישהי שאיכפת לה]

יעל

כל הכבוד על התרומה, תמונתך תיכנס לגלרייה יחד עם תמונתי, בימים הקרובים, ליאת.

 

[חושנית בטירוף]

תמונות יפות

ואתם ניראים ניפלא

 

[gadi7]

חברים יקרים , התמונות יפות אבל...

ועכשיו סיפור קטן שתבינו למה אני מתכוון בגן של הבן שלי, יובל, בקשו להביא תמונות. כולם הביאו. תמונות שמראות את החדר של הילדים ואת כסא הגלגלים שלהם, וגם קצת מהילד. בסוף גם אני שלחתי תמונה, שמראה הפלא ופלא: רק את הפנים של יובל + חלק מהכתפיים ועדיין לא סיפרתי לגננת שאני צלם. אז באסיפת הורים היא בקשה מכל ההורים להביא תמונות "כמו של יובל". כל הסיפור הנ"ל בשביל להסביר שכדאי קצת לקצץ פרטים מיותרים בתמונות שהעלתם.אני הולך לצרף את תמונותיהם של ילדי על מנת להמחיש על מה אני מדבר. אתם תראו ילדים נחמדים, מחייכים. אילו לא הייתם יודעים לא הייתם מנחשים שאלו שני ילדי CP. את התמונה שלי קצת קשה לצרף, כי כאמור הסנדלר הולך יחף... אפשר לצרף תמונה של אשתי במקום...

 

[gadi7]

ועם קצת מאמץ...

בכל זאת מצאתי תמונה שלי ביחד עם אפרת. תמונה שצילם חבר שלי, גם כן צלם.

 

[של עידודנה]

...

אתה נראה אגם טוב, והבת שלך דומה לך 2 טיפות מים

(יש לכם את אותו חיוך).

 

[של עידודנה]

תיקון שגיאת כתיב:

אגם=אדם - כמובן....

 

[gadi7]

תודה על המחמאה

לא נותר לי, אלא להסכים אתך... שני ילדי דומים לי. אני דומה לאמא שלי ובתי מאוד מאוד דומה לי, וגם מזכירה את אמא שלי. במיוחד בהבעות הפנים שלה. אז אשתי אומרת שהיא עבדה קשה... ובסוף הילדים יצאו דומים לי. זה כואב לה. נחמתה היחידה הוא החיוך של הילדה. לטענתה,החיוך שלה מזכיר לה אותה בילדותה.

 

[מישהי שאיכפת לה]

של עידודנה

תודה על תיקון שגיאת הכתיב, ליאת.

 

[מישהי שאיכפת לה]

של עידודנה יקרה

קודם כל, מה שלומך ושלום הילדה שלך? טוב לראות אותך כאן איתנו. בנושא גדי והילדים, מסכימה עם כל מילה, מקווה לראות אותך איתנו, ליאת.

 

[של עידודנה]

הבת שלי חגגה יומולדת 4 ביום שישי

היה לי קצת עצוב כשהתבקשתי לספר איזו תינוקת היא היתה בפני כל ילדי הגן, וכל הזכרונות הראשונים שהיו לי ממנה היו עצובים. לאחר צינזור תקופת הפגיה, אובדן הנשימה באכילה, המאבק על כל גרם במשקל, והעיכוב בהתפתחות המוטורית - כבר לא נשאר לי מה לספר לילדים. אבל שטויות, החיוך המאושר שלה מכל הבלאגן של היומולדת היה שווה הכל

 

[מישהי שאיכפת לה]

../images/Emo49.gifשל עידודנה../images/Emo65.gif

קודם כל, מזל-טוב לרגל יום ההולדת של הבת שלך, בת ה-4. זה באמת לא פשוט לספר לילדים קטנים כל-כך על דברים כאלה קשים, כי הם קטנים מכדי להבין את מורכבותם של הדברים. אני בטוחה שבכל-זאת, למרות שהפעלת על עצמך צנזורה כזו, יכולת לספר משהו ולו הדבר הקטן ביותר לילדים. מה אומר? החיוך והאושר של הילדה באמת שווים את כל זה. לא פלא שהיה לך עצוב כשהתבקשת לספר להם על הילדה. אז החלטתי בשם כל החברים, לעודד אותך בעזרת:

, זה מאיתנו אלייך ולבת שלך, ושיהיה לך רק כח. תזכרי שברגעי משבר, תמיד תוכלי לבוא ולבכות כאן, ליאת.

 

[מישהי שאיכפת לה]

גדי

איזה ילדה נחמדה, קבל עוד

, ליאת.

 

[מישהי שאיכפת לה]

גדי

איזה ילד חמוד יש לך, קבל מאיתנו ברגע זה:

, ליאת.

 

[מישהי שאיכפת לה]

לאוריתוש

תודה על דברייך, ליאת.

 

[כלב וחתולה]

היי

את נראית נפלא

 

[מישהי שאיכפת לה]

לכלב ותחולה

תודה רבה על המחמאה, זה מאוד מרגש אותי, ליאת.