לניניזם וטרוצקיזם
שאלה מה הרעיון מאחורי הביטוי "בולשביזם"? תמיד כשנתקלתי בזה, השימוש שנעשה בביטוי היה כבמילת גנאי המאזכרת את תחלואות המשטר הקומוניסטי הרוסי. מה ההגדרה המדויקת של "בולשביזם"? *************************************************************************************** הגלגול הקודם של המפלגה הקומוניסטית הרוסית נקרא "מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית" (בקיצור, מפסד"ר קריצה). זו מפלגת פועלים, מהפכנית-מרקסיסטית, שנתגבשה במחצית השנייה של שנות ה-90' של המאה ה-19. במפסד"ר היה אגף ימני-יותר (בהנהגת פלחאנוב ומארטוב) ואגף שמאלי-יותר (בהנהגת לנין). ב-1903 התכנסה הוועידה השנייה של מפסד"ר, בה עברה המפלגה פילוג. הוויכוח בוועידה, שהוביל לפילוג, התרכז בשתי נקודות עיקריות: קודם כל, היה ויכוח רעיוני בנושא ה"אקונומיזם". האקונומיזם היה תפיסה פוליטית (שרווחה בקרב האגף הימני במפסד"ר) שדגלה בהצנעה של דרישות פוליטיות (כמו חופש העיתונות, בחירות חופשיות, רפובליקה דמוקרטית, וכו') תוך הדגשה של דרישות חברתיות, איגוד-מקצועיות (כמו העלאת שכר). לנין ותומכיו התנגדו לאקונומיזם, וטענו שאין להפריד בין המאבק החברתי למאבק הפוליטי, בין המאבק למען זכויות העובדים לבין המאבק בשלטון הצאר. נושא שני שהסעיר את הוועידה, היה, לכאורה, נושא מאוד טכני – נוסח התקנון של המפלגה. לנין טען (תפיסה אותה פיתח בספרו "מה לעשות?") כי בכדי שמפסד"ר תהיה מפלגה מהפכנית באמת, היא צריכה להיות מפלגת אוונגרד, של 'מהפכנים מקצועיים', עם משמעת מהפכנית, פרוגראמה ברורה, ועיתון פועלים מיליטנטי ("איסקרה" היה שם העיתון של המפלגה), ושזה צריך לבוא לידי ביטוי בתקנון המפלגה. פלחאנוב ותומכיו, לעומת זאת, העדיפו שמפסד"ר תאורגן בצורה דומה יותר למפלגות הסוציאל-דמוקרטיות במערב-אירופה (כמו, למשל, המפלגה הס"ד הגרמנית). בקרב צירי הוועידה, רוב הצירים תמכו בעמדת לנין, ורק המיעוט תמך בעמדת פלחאנוב. על כן, נקראים תומכי לנין "בולשביקים" ("בולשביק" בא מהמילה הרוסית "רוב"), ותומכי פלחאנוב נקראים "מנשביקים" ("מנשביק" בא מהמילה הרוסית "מיעוט"). הוועידה הסתיימה בפילוג, שבו, למרות היותם מיעוט במפלגה, הצליחו המנשביקים להשתלט על העיתון "איסקרה", ולהפוך אותו לעיתון ליברלי בינוני. 11 שנים אחרי הוועידה, אגב, התברר סופית ובצורה גלויה לחלוטין, כי מאחורי שאלות ארגוניות ותקנוניות לכאורה, שהעסיקו את הוועידה, עמדו נושאים רעיוניים, ושבין הבולשביקים למנשביקים פעורה תהום אידיאולוגית: המנשביקים הצדיקו את מלחמת העולם האימפריאליסטית הראשונה, בשעה שהבולשביקים התנגדו לה; המנשביקים היו הססנים והזדנבו אחרי הבורגנות הליברלית, בשעה שהבולשביקים הציגו פרוגרמה ברורה למהפכה; המנשביקים נותרו מרקסיסטים רק מן השפה אל החוץ, בשעה שהבולשביקים דגלו ויישמו את המרקסיזם בתנאיי רוסיה. זה ש-"בולשביזם" משמש בארצות הקפיטליסטיות (ובכלל זה בישראל) כמילת גנאי זה לא מפתיע. המעמדות השליטים שמחים מאוד מזה שהתפיסה הפוליטית המערערת על שלטונם מצלצלת רע באוזן... כעס ************************************************************************************** שאלה מה זה "טרוצקיזם"? במה היה שונה טרוצקי מכל אחד אחר במפלגה הקומוניסטית הרוסית שאחרי המהפכה? *************************************************************************************** ליאון טרוצקי היה מרקסיסט רוסי, שלפני מהפכת אוקטובר פעל בתוך ומחוץ למפסד"ר, ואחרי מהפכת אוקטובר מילא שורה חשובה של תפקידים בממשלות הסובייטיות הראשונות (ובכלל זה ניהל את הקמת הצבא האדום). מאז 1905 טרוצקי דגל בתיאוריה אותה כינה "המהפכה המתמדת", אותה ראה כסכימה הנכונה למהפכה ברוסיה (ובכלל), דבר שהביא אותו לידי ויכוח עם לנין והבולשביקים, שדגלו במהפכה בשני-שלבים (ראה ויכוח היסטורי פה בפורום). אחרי עליית סטאלין לשלטון, טרוצקי עמד בראש האופוזיציה השמאלית, שהתריעה (ובצדק) על ריכוז הסמכויות, על הפגיעה בחירויות הדמוקרטיות, ועל הסכנה המוחשית של התנוונות ובירוקרטיזציה של השלטון הסובייטי. סטאלין הביא לגירוש טרוצקי מהמפלגה הקומוניסטית, להגלייתו, ואירגן את רציחתו בגלות, במקסיקו, ב-1940. מאז מותו (וגם קצת לפני כן) תומכי של טרוצקי הקימו, בארצות שונות, כל מיני מפלגות, ורסיסי-מפלגות, שממשיכות להתקיים (ולהתפלג) עד עצם היום הזה, ומעבירות חלק ניכר מזמנן בלריב האחת עם השנייה. לפני אוקטובר, בין השנים 1903-1917, הייתה הקריירה של טרוצקי רבת תהפוכות. הוא התחיל כבולשביק, אח"כ פלירטט עם המנשביקים, אחר כך הכריז שהוא עומד "מעל המחנות", אח"כ פנה שמאלה, אח"כ ניסה לאחד את שתי הסיעות, נכשל, פנה שוב ימינה, ובסוף, ערב מהפכת אוקטובר, הצטרף שוב לבולשביקים... גילגול עיניים ************************************************************************************** הנה כך כתב (ב-1914) לנין על טרוצקי: ולדימיר איליץ' לנין כתב/ה: המשתתפים הותיקים בתנועה המארקסיסטית ברוסיה מכירים יפה את דמותו של טרוצקי ולא כדאי לדבר עליה לפניהם. אבל דור הפועלים הצעירים אינו מכיר אותה, ויש צורך לדבר בה, כי זוהי דמות טיפוסית לכל אותן חמש קבוצות שבחוץ-לארץ, הפוסחות גם הן על שתי הסעיפים בין החסלנים למפלגה. בימי "איסקרה" הישן (1901-1903) נקראו אלה, הפוסחים על שתי הסעיפים ועוברים בין ה"אקונומיסטים" אל ה"איסקראים" ולהיפך, בשם "מעופף טושיני" (כך קראו ב"ימי המבוכה" ברוסיה הישנה לאנשי-המלחמה, שהיו עוברים ממחנה למחנה). ... ה"מעופפים הטושיניים" מכריזים על עצמם שהם עומדים למעלה מן הסיעות על סמך זה בלבד, שהם "שואלים" היום רעיונות מסיעה אחת, ומחר מסיעה אחרת. טרוצקי היה "איסקראי" מועד בשנות 1901-1903, וריאזאנוב כינה את תפקידו בכינוס שנת 1903 – תפקיד של "מטה-זעם בידי לנין". בסוף שנת 1903 נמצא טרוצקי מנשביק מועד, כלומר, ברח מן האיסקראים אל ה"אקונומיסטים"; מצהיר הוא, ש"בין 'איסקרה' הישן ל'איסקרה' החדש רובצת תהום". בשנות 1904-1905 הוא פורש מן המנשביקים ונוקט עמדה הססנית, בשתפו פעולה עם מארטינוב (ה"אקונומיסט"), ובהכריזו על "מהפכה פרמאננטית" שמאלית משונה. בשנות 1906-1907 הוא עובר אל הבולשביקים, ובאביב שנת 1907 הוא מציג את עצמו כתמים-דעים עם רוזה לוקסמבורג. בתקופת הפירוד, לאחר היסוסים "בלתי-סיעתיים" ממושכים, הוא פונה שוב ימינה ונכנס באוגוסט שנת 1912 לבלוק עם החסלנים. עכשיו הוא שוב פורש מהם, כשהוא חוזר עם זאת, לגופו של עניין, על רעיונותיהם הדלים. טיפוסים כאלה אופייניים הם בבחינת שברי תצורות ומוצגים היסטוריים מיום אתמול, כשתנועת-הפועלים ההמונית ברוסיה עדיין ישנה את שנתה, וכל קבוצה "נוח" היה לה להעמיד פנים של זרם, פלג, סיעה – כללו-של-דבר, "מעצמה" הדנה באיחוד עם זולתה. מן הדין שהדור הצעיר יידע יפה עם מי יש לו עסק...
