וזה הסיפור שלי
היום ב-15:00 שמעתי על התוכנית "שומעים חיפושיות" כאן בפורום. אז רצתי לשמוע. לקחתי מפתח, נכנסתי לחדר, סגרתי את הדלת, הדלקתי את הרדיו וחיפשתי את תחנה 88FM, למרות שהשעה הייתה 15:30 חיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי. ואז!!! 15:56!!! 4 דקות בלבד!!! אני סופר את הדקות.. 15:59... ואז זה הגיע!!! "קול ישראל שלום. השעה היא 16:00 והרי החדשות." מההההההההההה זהההההההה?!??!?!?!?!?!?!?!!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?! מייד באתי לכתוב תגובה נזעמת בפורום, באתי ללחוץ על כפתור השליחה ואז!!! "שלוווווווום וברוכים הבאים ל'שומעים חיפושיות'!" אמר הקריין. התוכנית פשוט איחרה בכמה דקות. שלא כמו קריינים אחרים, הקול של הקריין לא היה כזה סנוב. הוא שם את השיר "רוקנרול מיוזיק" ואחריו אמר שהוא שם הפעם שירי רוקנרול ברצף. הוא שם את המוזיקה, ואם לא מספיק מה שקרה עליי כל היומיים האחרונים אלוהים החליט שהגיע הזמן!!! והוא קלקל לי את הרדיו. רציתי לנפץ אותו על הרצפה, לקפוץ מהחלון, לפוצץ את כל הבניין ולרוץ בלי הפסקה. סבתא שלי צפתה בערוץ הספרדי בטלוויזייה אחת, אח שלי הקטן ישן איפה שהטלוויזייה השנייה, והטלוויזייה השלישית והאחרונה.. אח שלי היה בה. "זוז!" צעקתי וניסיתי לחטוף לו את השלט. הסברתי לו מה אני רוצה לראות והוא התחיל בשלב הידוע ביותר אצל אחים- הסחיטה... "המממ, בסדר." הוא אמר. "אבל רק רגע... איזה מוזיקה מנגנת הביטלס?" אני ואח שלי תמיד רבנו, כי האדיוט חשב שהלהקה מנגנת... "פופ." אמרתי. "יפה. והביטלס הם...?" והוא אילץ אותי להגיד כמה דברים שעדיף לכם אפילו לא לשמוע. אבל זה היה למטרה טובה, והלנון הגדול שבשמיים יסלח לי. בסופו של דבר שמעתי את שומעים חיפושיות... נחמד ביותר. מדי פעם הוא עצר לספר כמה פרטים על הקאברן... מומלץ בחום.