../images/Emo221.gifשמעי, אנשים פה כבדים ../images/Emo6.gif
אני מנסה לארגן עכשיו יציאה. משהו קטן, סך הכל לסרט. את יודעת איזה סיפור זה לארגן משהו -קטן-? יש לי חברות עצלניות. אין להן כוח לצאת, חם להן, הן לומדות, יש להן פעולות להעביר לחניכים שלהן, אנערף... בקיצור, לכל אחת יש את התירוצים שלה. אבל אז, כשאני מוצאת שתי בנות שכן מוכנות לבוא איתי, יש פנצ'ר והכל מתפוצץ, או שהאחרות כועסות כי אנחנו נוסעות בלעדיהן. יש פה אנשים פשוט שרוטים. לא משנה כמה אני אנסה, אני אצא עם חברות אולי 5 פעמים בשנה. יבבבבששש. חיי החברה שלי פה מתאדים עם הזמן, ועם כמה שאני מתה על החברות המדהימות שלי, פשוט נמאס לי להיות זאת שנתקעת. אה, כן, אני זוכרת. מזכרת בתיה, נכון?