מה באמת קורה לתלמידים בביה"ס
(הועתק מהאתר notes.co.il) דוח דוברת ורעיון "יום לימודים ארוך" בישראל, צובר תאוצה מלחיצה בעיניי. עוד אין לי ילדים, אך יש לי אחיינים, יש בקרבתי ילדים של חברות וחברים ויש מאחורי כמה שנות מורוּת בכמה וכמה בתי ספר. יום חינוך ארוך הוא רעיון לא רע בכלל, במדינות מתוקנות. אנחנו, לא מדינה מתוקנת. במציאות הנוכחית של בתי הספר שלנו יום חינוך ארוך יראה בערך כפי שאני עומדת לתאר, זה פחות או יותר מה שעובר על הילדים שלכם בין השעות 08:00-13:00 כיום. האם אתם באמת מעוניינים שזה מה שיקרה להם כל יום בין השעות 08:00-16:00? כן, נכון, אם היו בבתי הספר שלנו 25 תלמידים בכיתה, מורה וסייעת לכל כיתה, אולם ספורט עם מקלחות, חדר אוכל עם תזונה סבירה, כיתות עם חימום ומיזוג, ואחוז ניכר של מורות שמרוויחות מספיק כסף וגם יודעות משהו מהחיים שלהן בחינוך, זה יכול היה להיות לא רע. אבל זה לא המצב וזה גם לא יהיה המצב בעוד חצי שנה או שנה כשדוח דוברת ייושם. תנאים פיזיים בכיתה חוויה אנתרופולוגית מרתקת למי מכם שלא ביקרו בשנים האחרונות בבית הספר. נניח שיש מזגן (הרי אגרת מזגנים אתם משלמים כבר משנות ה-80), אז תנור, אין. בקיץ, קר אולי, בחורף גם קר. נורא נורא קר. 42 תלמידים בכיתה. האם ניסיתם פעם להתרכז 8 שעות בחדר שגודלו כגודל הסלון שלכם ובו יושבים 42 אנשים? אני ניסיתי. זה בלתי אפשרי. רוצים להשאיר את התיק בהפסקה בכיתה? אי אפשר. גונבים ממנו. רוצים רגע של שקט לבד? אין איפה כי בכל מקום יש עוד ועוד ועוד תלמידים על שום ושום ושום מקום. כואב לכם הגב? גם לילדים שלכם שיושבים על כיסא שלא מותאם לגובה שלהם וסוחבים על הגב כמות בלתי סבירה של משקל שיגבר כשהם יצטרכו לסחוב גם את הספרים של השיעור שבין 14:00-15:00 ושל השיעור שבין 15:00-16:00. נכון, כשיהיה יום חינוך ארוך יהיו לוקרים בבית ספר, רק לא בבית הספר של הילד שלכם שבו לא יהיה תקציב ללוקרים. רחבת בית הספר ברחבת המשחקים הבלתי מרוצפת משחקים הילדים הגדולים של בית הספר, כדורגל. אם הילדה שלכם צעירה יותר, הסיכוי שיתנו לה לשחק קטן. אם היא כבר משחקת, הסיכוי שכדורגל נבעט יפגע בה, גדול. שיעור ספורט אם הילד שלכם שמנמן, או נמוך או לא מי יודע מה מחובר לגוף שלו, אם הילד שלכם לא מת על ספורט שיעור ספורט הוא סיוט ארוך ומתמשך, בו הוא מתבקש לקפוץ לרוחק ליד החזקים של הכיתה, לרוץ איתם 2000 מטר ב-10 בבוקר ולשחק איתם כדורסל. אגב, אם בעקבות דוח דוברת הוא גם יצטרך להתקלח איתם... טוב, לא יצא מזה. כיון שכיום הוא לא מתקלח איתם, כי אין מקלחות אני מזמינה אתכם להכנס לכיתה י' בשעה 14:00 אחרי שהכיתה כולה התעמלה ב-10 בבוקר. ומי שלא הריח צחנת זיעה של 42 תלמידים בכיתה, לא הריח צחנה מימיו, עכשיו פתחו את ספרי הפיזיקה שלכם ובואו נלמד קצת. אוכל ברוכים הבאה לשעה 13:00. איזה כיף להוציא מהתיק סנדוויץ' ספוג עם גבינה לבנה ועגבנייה, שנמעך בתיק משעה 07:30 בבוקר. כן נכון, ביום לימודים ארוך יהיו חדרי אוכל בבית ספר. אבל לא בבית הספר של הילדה שלכם, כי אין תקציב. האם גם אתם הייתם מוכנים לאכול במשך 8 שעות סנדוויצ'ים מעוכים שלא ראו מקרר? האם אתם מעוניינים שהתזונה של הילדה שלכם תהיה סנדוויצ'ים? אגב, סנדוויץ' עם נקניק ששהה 5 שעות בתיק, בחום של ספטמבר... זו לא בדיוק מציאה קולינארית מומלצת. גבינה לבנה נמעכת, נשארנו עם תזונה של גבינה צהובה. מומלץ מאוד... ולגבי ירקות חתוכים (הפתרון המומלץ על-ידי דיאטניות) ניסיתם פעם לאכול מלפפון מעוך? עגבניה מעוכה? פלפלים יבשים? עם הפירות המצב דומה. שזיף ללא קירור בספטמבר הוא מה-זה-טעים בשעה 15:00 כשהילדה שלכם רעבה... בית שימוש נניח שהילדה המתבגרת שלכם צריכה ללכת לשירותים ב-8 השעות שהיא בבית ספר. נייר טואלט? אין. פח? אין (איזה כיף לה בימים שהיא במחזור!). מושב אסלה? אולי יש, אבל הוא מזוהם. והריח... הו הריח... האם יתגברו את שעות הניקיון ואנשי הניקיון בבית ספר בעקבות הארכת שעות הלימוד? הפן החברתי של בית ספר בואו נגיד שהילד שלכם לא מת על בית ספר. אולי משום שהוא לא התלמיד הכי מקובל בכיתה מאלף ואחת סיבות. כשלומדים עד 13:00 הסיוט הבית ספרי נמשך 5 שעות ואז חוזרים הביתה והולכים לצופים, המקום בו יש לילד שלכם חברים, או לחוג תאטרון, המקום בו אוהבים את הילד שלכם, או לחוג טניס המקום בו הילד שלכם מוצלח מאוד או לחבר'ה לנגן בלהקה המקום בו הילד שלהם הוא פשוט סופר-סטאר. עכשיו בואו נראה אם לילד שלכם יהיה כוח ללכת לתנועה כשהוא חוזר הביתה אחרי 8 שעות לימוד, לכם יש כוח לצאת מהבית אחרי שאתם חוזרים מהעבודה? והנה דנו את הילדים שלא מסתדרים בבית הספר מבחינה חברתית ל-8 שעות סיוט 12 שנים. כיף. הפן הלימודי יום חינוך ארוך בישראל יראה בדיוק כמו יום חינוך קצר, רק ארוך יותר. נכון, אחר-הצהריים אמור להיות מוקדש לפעילות העשרה לא לשיעור תנ"ך. אז מה? גם שיעור חינוך ביום הלימוד הקצר הנוכחי (שעה בשבוע) אמור להיות מוקדש לחינוך, אבל המחנכת היא גם המורה לתנ"ך ולפני מבחן לומדים בשיעור חינוך תנ"ך, תשאלו את הילדים שלכם, הם יספרו לכם. יום חינוך ארוך אמור למשוך מורות (ומורים) טובות יותר למערכת החינוך כולי תקווה שזה אכן יקרה, אבל עד שהתהליך יצליח (?) זו אותה מורה שאתם לא סובלים שעומדת לשהות במחיצת הילדים שלכם עוד ועוד שעות בשבוע. יש גם מורות טובות, שלא תבינו אותי לא נכון, יש לי חברות מורות, אני עצמי הייתי מורה ואני מקווה שעשיתי עבודה סבירה, אבל מה לעשות, המורות הטובות הן לא הרוב. להפך. הרעיון כרעיון, יפה. השאלה היא על הגב של מי הוא ייושם? תקציב למימוש מלא, אין. נכונות לשינוי אמיתי עמוק ויסודי, גם אין. לכן לצערי, התשובה היא שהרעיון היפה הזה ייושם על גבם של התלמידים שישבו 42 תלמידים בכיתה בחום ובצפיפות, מזיעים אחרי שיעור התעמלות, אחרי שאכלו פלאפל בהפסקה כי זה מה שאפשר לקנות בקרבת בית-ספר, במחיצת מורה מוצלחת מאוד שאיננה סופר-וומן ולכן אינה יכולה ללמד בתנאים בלתי הגיוניים, עוד 15 שעות בשבוע.
