../images/Emo34.gif משפחה עליזה ../images/Emo34.gif
בגן של אושר יש ילדה אחת מתוקה נורא שקוראים לה "קלייר". (אבל הסיפור הזה הוא לא עליה) אמא של קלייר היא נחמדה מאוד וקוראים לה "שונה" (אבל הסיפור הזה הוא לא עליה) וסבתא של קלייר היא גברת מבוגרת ממוצא הודי (אולי 70?) נורא נורא נחמדה, חביבה ומתוקה שלצורך העיניין נקרא לה "אינדירה" (הסיפור עליה!) אז יוצא שאני ואינדירה מגיעים כמעט כל יום בדיוק באותה השעה להוציא את הילדים מהגן ותמיד אנחנו מחייכים בחביבות אחד לשניה ומאחלים "יום נעים" ו"שבוע טוב". ככה אני. מנומס. (להוציא מקרה אחד שבו אמרתי את שעל הלב ובעיקבותיו נלקחה ממני ההזמנה לחתונה...אבל זה סיפור אחר) הבן שלי (כידוע לכן) הוא מתוק-על. ממש דובשניה, ויום אחד הוא קטף פרחים והגיש אותם לאינדירה. זו התרגשה נורא ואמרה : "אוי תודה, אבל אולי תיקח אותם ותיתן אותם לאמא שלך?" אושר שתק, ואני המתנתי לראות אם הוא יענה. היא אמרה שוב:"לא, באמת קח אותם ותן אותם לאמא שלך" כאן התערבתי ואמרתי:"לאושר אין אמא". היא מיד תפסה בדרמאטיות את החזה (יעני את הלב...) ובהבעת דאגה מוגזמת צעקה :"אוי, מה קרה, מה קרה לאמא שלו" אני הרגעתי אותה ואמרתי:"לא, לא קרה לה שום דבר, we are a gay family, ולאושר אין אמא" אהההה, היא אמרה. ***** כל זה היה לפני כחודש, ביום שישי האחרון פגשתי את שונה לארוחת צהריים ודיברנו קצת, ואז נזכרתי וסיפרתי לה על המקרה המשעשע שהיה לי עם חמותה. היא אמרה: "כן, אני יודעת, מה שהכי מצחיק זה שהיא בכלל לא הבינה אותך, חמותי התקשרה אלי בערב, סיפרה לי את כל הסיפור והוסיפה:" אבל אני לא מבינה, בסדר, אז הם משפחה עליזה, יופי שיהיו שמחים, אבל מה קרה לאמא של הילד???"
בגן של אושר יש ילדה אחת מתוקה נורא שקוראים לה "קלייר". (אבל הסיפור הזה הוא לא עליה) אמא של קלייר היא נחמדה מאוד וקוראים לה "שונה" (אבל הסיפור הזה הוא לא עליה) וסבתא של קלייר היא גברת מבוגרת ממוצא הודי (אולי 70?) נורא נורא נחמדה, חביבה ומתוקה שלצורך העיניין נקרא לה "אינדירה" (הסיפור עליה!) אז יוצא שאני ואינדירה מגיעים כמעט כל יום בדיוק באותה השעה להוציא את הילדים מהגן ותמיד אנחנו מחייכים בחביבות אחד לשניה ומאחלים "יום נעים" ו"שבוע טוב". ככה אני. מנומס. (להוציא מקרה אחד שבו אמרתי את שעל הלב ובעיקבותיו נלקחה ממני ההזמנה לחתונה...אבל זה סיפור אחר) הבן שלי (כידוע לכן) הוא מתוק-על. ממש דובשניה, ויום אחד הוא קטף פרחים והגיש אותם לאינדירה. זו התרגשה נורא ואמרה : "אוי תודה, אבל אולי תיקח אותם ותיתן אותם לאמא שלך?" אושר שתק, ואני המתנתי לראות אם הוא יענה. היא אמרה שוב:"לא, באמת קח אותם ותן אותם לאמא שלך" כאן התערבתי ואמרתי:"לאושר אין אמא". היא מיד תפסה בדרמאטיות את החזה (יעני את הלב...) ובהבעת דאגה מוגזמת צעקה :"אוי, מה קרה, מה קרה לאמא שלו" אני הרגעתי אותה ואמרתי:"לא, לא קרה לה שום דבר, we are a gay family, ולאושר אין אמא" אהההה, היא אמרה. ***** כל זה היה לפני כחודש, ביום שישי האחרון פגשתי את שונה לארוחת צהריים ודיברנו קצת, ואז נזכרתי וסיפרתי לה על המקרה המשעשע שהיה לי עם חמותה. היא אמרה: "כן, אני יודעת, מה שהכי מצחיק זה שהיא בכלל לא הבינה אותך, חמותי התקשרה אלי בערב, סיפרה לי את כל הסיפור והוסיפה:" אבל אני לא מבינה, בסדר, אז הם משפחה עליזה, יופי שיהיו שמחים, אבל מה קרה לאמא של הילד???"
